מי מפחד מתיאורית הקונספירציה?

את השינוי לטובת הגרסה הרשמית החל בגיבוריה של ליבוביץ-דר, כמו התייחסותה לדוחות הסותרים באיכילוב ועדותם ההפוכה והמטרידה של המאבטחים יורם רובין ושי גלזר, מסבירה ליבוביץ-דר ומתמצתת במילה אחת: "בלבול" - הבלבול והלחץ שתקף את גיבוריה בליל הרצח. ו'המבולבל' הראשון במאמרה היה אפרים סנה, שר הבריאות בליל הרצח שיצא בידיעה הבאה: "ראש הממשלה נרצח מפגיעה של שלושה כדורים - בחזה, בקיבה ובעמוד השדרה". אך בתשובה לשאלה מדוע דיווח על שלושה כדורים שפגעו ברבין, כשרבין נפגע רק משתי יריות שירה עמיר, על-פי הגרסה הרשמית השיב סנה: "יש אמת היסטורית ויש אמת בליסטית". אזי, לדידו, אסור לאמת הבליסטית לנצח את האמת ההיסטורית. ובשפה האורווליאנית, אם תרצו: אל תבלבלו אותי עם העובדות, העיקר שיש 'רוצח' 'ימני' ו'דתי' - כל השאר בבל"ת, בנוסח יצחק רבין! ואם בהיסטוריה עסקינן? אזי, אם נצא למסע קצר לעבר ההיסטוריה של מפלגתו של אפרים סנה, מפא"י ההיסטורית לגלגוליה ונזכר במעליליה ועלילותיה תיאורית הקונספירציה שלנו מקבלת משנה תוקף! הרי מדובר במפלגה ציונית שלא בחלה בשום אמצעים לקדש את שלטונה היחיד, מאז הסיזון שלא נגמר, ומעולם לא היססה לקדש תותחים, אקדחים, עלילות-דם, "חסידים" ו"שמפניות" לעלילות סרק סרק.... על-פי מורשת הפלמ"ח הידועה, אליבא דה-יורם קניוק: "אנחנו לא היינו פלמ"חניקים מותקים שכותבים שירים וגונבים מהלול. אנחנו היינו חוראניים, והייתה לנו מורשת. בשביל המורשת היינו מוכנים להרוג לא רק ערבים, גם יהודים אם צריך" (מתוך ספרו,'נבלות')! וכולנו זוכרים היטב את מי היה צריך להרוג כתותצאה מעלילת-דם "המרד" על ה'אלטלנה' - את מי שהיווה סכנה אלקטוראלית למפא"י, מנחם בגין! כך שמכאן קצרה הדרך לחיזוקה של תיאוריית הקונספירציה ממנה חוששים פחד מוות כל הנוגעים בדבר! הרי מאז קום המדינה, כמעט לפני כל בחירות בישראל "זוכה" הימין לסדרת כאפות תשקורתיות ועלילות סרק המתירים את דם כולנו, במטרה להכפיש להשחיר ולהבאיש את ריחו של המחנה הלאומי בעיני כלל אזרחי ישראל בתקווה לא לאבד את השלטון! ודרך אגב, לא ליבוביץ-דר ולא ועדת שמגר הנכבדה, עד היום, התמודדו עם עדותו של המז"פ של המשטרה רפ"ק גלדשטיין שהוכיח כי רבין נורה מטווח אפס.

במאמרה מתייחסת ליבוביץ-דר אל המפתח ו'הגיבור' הראשי, בהתנקשות ברבין שהייתה אמורה להיות מבויימת, אל סוכן השב"כ אבישי רביב הידוע בשמו המחתרתי 'שמפניה' - כאל "פעיל ימני" זניח, שלגביו קבעה 'ועדת שמגר' לטיוח רצח רבין: שלא ידע "ולו ברמז" על כוונתו של עמיר לפגוע ברבין, כשהראיות והעובדות מוכיחות את ההפך המוחלט!! ולראייה, אדרבה ואדרבה, מתכבדת ליבוביץ-דר לחקור בשאלה: הכיצד ידע אבישי רביב לדווח, מספר שניות לאחר הירי, עוד בטרם נודע מצבו הפיזי של רבין, פרטים מדויקים על זהותו של 'התימני הקטן והמקורזל' - שמו המחתרתי ועל-פי הפרופיל המדויק של יגאל עמיר בשב"כ, וגם להשאיר הודעה לכל הביפרים של כתבי תקשורת ועיתונות בזאת הלשון: "הפעם פספסנו - בפעם הבאה נצליח". על החתום 'ארגון אי"ל'?! הכוונה כמובן, למחתרת אי"ל המפוברקת שהוקמה ביוזמתו ובמימונו ותחת עיניו העצומות לרווחה של השב"כ של רבין, גילון ורביב לקראת הסכמי אוסלו הידועים לשמצה! במקום שהמדינה היקרה והקדושה שלי, למען האמת הצרופה, תעסוק בשאלת השאלות כדי למצות את הדין והצדק, מאחר שאין ספק שאבישי רביב ידע ולא מנע, לכן נגנז 'מסמך רביב' לעד, כי 'יוקרת המערכת' קדושה לשמאל בישראל הרבה יותר! אז מערכת הצדק שלנו עושה הכל כדי להנציח את הגרסה הרשמית והכוזבת לרצח רבין. והשאלה היא איזו משתי ההאשמות חמורה יותר: שרביב ידע או לא ידע? אלמלא ידע, אזי מדובר בסוכן שב"כ שלומאלי, כושל ומסוכן מה שלא יכול לקרות לשב"כ הטוב בעולם. אך אילו ידע, והוא אכן ידע על-פי הראיות, ולא רק הוא ידע, גם מפעיליו ידעו גם ידעו - וידעו גם על שלושת ניסיונותיו הכושלים של עמיר לפגוע ברבין, הניסיונות שקדמו לרצח, וע"ע דביר קריב, 'לא חשבתי שהוא יצחק' - הרי לפנינו שותף מלא לרצח רבין ודינו כדין עמיר! העובדה שרביב זוכה לחיסיון ופרנסה, עד עצם היום הזה, רק מעצימים את תיאורית הקונספירציה!! חבל שליבוביץ-דר לא חקרה עבורנו מדוע ביטל חגי עמיר לאחר פגישה בהולה, ולראשונה לאחר הרצח, עם אחיו יגאל בכלא, את התביעה נגד אבישי רביב לדרישתו הנחרצת של יגאל עמיר? מה היה המניע? ומדוע עובדה זו מעולם לא הטרידה את ועדת שמגר וגם את משפחת רבין? גם ההתעלמות התקשורתית, על כל חוקריה, מעדותו של העיתונאי ירון קנר 'מידיעות אחרונות' מטרידה לא פחות. חודש וחצי לפני הרצח החל קנר בתחקיר עיתונאי על 'הימין הקיצוני' בארגון אי"ל כדי "לבדוק האם קיימת בין חבריו אפשרות כלשהי למעשה של רצח פוליטי, של אישיות בכירה בישראל". תחקיר נבואי לקראת הרצח הכי צפוי בעולם-ורחמנא ליצלן! וראו זה פלא, התקבל קנר צ'יק צ'ק כחבר ארגון אי"ל חודש לפני הרצח, ואפילו ניתן לו שם מחתרתי: "נדב". במאמרו לעיתון 'ידיעות אחרונות' ב-10.11.95 כותב ירון קנר כי יום לאחר הרצח הרים טלפון לאבישי רביב, מנהיג מחתרת אי"ל להתעדכן: "מיד לאחר שרביב ירד למחתרת ונעלם, אבל כשעוד ענה לשיחות שהגיעו לטלפון הנייד שלו. מדבר נדב, הצגתי את עצמי. הוא (יגאל עמיר) משלנו? שאלתי. "כן", ענה רביב: "והוא מאוד קרוב אלינו". אלמלא הייתה ליבוביץ-דר מסתפקת רק ב'אמת לשעתה', יכולתי לקצר את דרכה בניסיון אמיתי לפתרון רצח רבין במידה והייתה מתייעצת איתי בבחירת גיבוריה, במסעה החשוב לגילוי האמת אודות הרצח שניתן היה למנוע ללא ספק! כמו רוב העם בישראל הכמהה לדעת 'מה באמת קרה כשרבין נרצח?'.

הייתי ממליצה לליבוביץ-דר על 'גיבורי' הקונספירציה שלי, כהתחלה מועילה יותר לפתרון הרצח הנורא, שבחלומותיי ב-20 שנה האחרונות, אני מחברת אותם לפוליגרף בשידור חי, כיאה לדמוקרטיה מתוקנת, ושואלת את השאלות שמעולם לא נשאלו לחקר האמת ואלה שמותיהם: אבישי רביב, חגי עמיר, כרמי גילון, עמי איילון, יעקב פרי, דורית ביניש, עדנה ארבל, בן-יאיר, רוני קמפלר, יורם רובין והאידיוט השימושי יגאל עמיר, שדרך אגב, היחיד שלא 'התבלבל' בליל הרצח עד כדי כך שלא הצליח למחוק את חיוכו המתריס, הדוחה והמתנשא לריק מעל שפתיו. אך כשהבין שרבין נרצח על אמת הוא טען בנחישות בפני חוקרו בשב"כ: "אני אומר לך שזו הייתה מזימה, לא ידעתי שאני הולך להרוג את רבין". החוקר: "למה אתה מתכוון? אתה משכת את ההדק פשוט כך". עמיר: "אז למה רביב לא דיווח עלי? הוא ידע שאני הולך לעשות את זה ולא עצר בעדי. ולמה איש לא ירה בי כדי להציל את רבין"? (פורסם ב'מעריב', ינואר 1996)! שוב מתכבדת ליבוביץ-דר לחקור: מדוע רוצח אידיאולוגי, גאה, נחוש ושלם עם מעשיו יטיח בפני כתבים ושופטים בזמן אמת את הדברים הבאים: "מדוע אתם לא מפרסמים שחיסלו את אחד המאבטחים של רבין?" לשאלה: 'מי חיסל?' השיב עמיר: "מי שצעק סרק סרק". והוסיף: "אחרי שתדעו למה, תבינו שהכל רקוב במערכת. הכל מכור. מה שראיתם עד עכשיו הכל היה מסכה. לא חשבתי שיתחילו להרוג פה אנשים. אם תשמעו את האמת כל המדינה תתהפך" ('ידיעות אחרונות' 1.12.95)! כיהודיה, וכאדם הפשוט של ג'ורג' אורוול, עודני תוהה, איך התבטאות כזאת, של רוצח ראש ממשלה שמתנדב לקחת אחריות ולשאת בעונש נורא שכזה, לא הטרידה את מערכת המשפט ואת השמאל, לפחות כמו הסקר 'המטריד' שפורסם ב'מעריב'? ומדוע נוטה השמאל הקיצון בישראל להאמין ליגאל עמיר באופן סלקטיבי? רק למה שמשמש ומנציח את תיאוריית הקונסיפרציה הרשמית והממוסדת שלו?