קצת קשה להבין את המהומה התקשורתית הפתאומית שהתעוררה אצלנו בעקבות החלטת מארגני ועידת הארץ, הנערכת בניו-יורק, להסיר את דגל ישראל מהבמה, על-פי דרישת הנואם האורח סאיב עריקאת, מזכיר הוועד הפועל של אש"ף. הלו רבותי, מה פשר ההתרגשות הפתאומית הזו שלכם?
הרי מדובר בכנס שמארגן הביטאון הפלשתיני בשפה העברית, יחד עם
הקרן החדשה לישראל - שני גופים העוסקים במרץ (מרצ) בהכפשת שמה של ישראל בעיקר בחו"ל, ולכן גם לא במקרה מקיימים את הכנס הזה דווקא בניו-יורק, שהרי בישראל הקטנה, כידוע, צפוף מדי; בדיוק מאותה סיבה שארגון "שוברים שתיקה" - אחד מאורחי הכבוד של הכנס - נוהג להפיץ את תעמולת השקר שלו כנגד חיילי צה"ל, בערים ישראליות מובהקות, כמו ציריך וקלן.
ועל כן, מה יש להתרגש שהארץ קפץ לדום, כאשר עריקאת דרש להסיר את דגל ישראל מהבמה. אם
ערוץ 10 נכנע לדרישת חבר הכנסת
אחמד טיבי והסיר את דגל ישראל מאולפנו, במהלך מערכת הבחירות האחרונות לכנסת, למה שהארץ יתנהג אחרת?
אחרוני המיתממים חסרי המרפא, צריכים היו לשמוע בגלי צה"ל את מו"ל ה
עיתון,
עמוס שוקן, מתראיין בנושא ומגיב במפגן עלוב של ציניות משולב במיטב הרטוריקה של השמאל הקיצוני. הוא תהה "מה הבעיה בכלל?" בשבתו על כס הסניגור הפלשתיני, הקטגור הפלשתיני ואב בית הדין הפלשתיני, שאל שוקן: איך יכולה בכלל ישראל כמדינה כובשת המתיימרת כאילו לנהל מו"מ לשלום, לדרוש להניף את הדגל שלה, כשנואם פלשתיני על הבמה? צריך להבין את העמדה הפלשתינית וצריך לכבד אותה!
שוקן לא נשאל מה לגבי העמדה הישראלית, ומה לגבי הכבוד הישראלי (אם יש בכלל כבוד כזה), ולכן גם נחסך ממנו העינוי להשיב לסוגיות מטרידות אלו. המאמץ ההסברתי הרב שהשקיע שוקן גם השכיח ממנו את העובדה, שאפילו שגרירת ארה"ב באו"ם, סמנתה פאוול - שבוודאי אינה חשודה בנטיות "שמרניות". כך אמרה באותו כנס, כי "שני הצדדים לא גילו את הנכונות הנחוצה במו"מ". אבל לא אדם כעמוס שוקן, שאמר בעבר כי עיתונו תומך בחרם על ישראל, יטרח להזכיר שגם לטנגו מדיני יש צורך בשניים.
ובכלל, הרי רק לפני זמן קצר פירסם הארץ מאמר מערכת, שבו קבע כי הדרך היחידה לשלום היא אם ממשלת ישראל תקבל את כל דרישות הרשות הפלשתינית(!), אז מה פתאום יש עכשיו צורך במו"מ?
אגב, בתחום ההגנה הגורפת על הקייס הפלשתיני, יכול היה מו"ל הארץ להתייעץ עם נשיא המדינה לשעבר,
שמעון פרס, שהיה בוודאי מסביר לו כיצד הוא וחבריו כירכרו במחולות המחניים, סביב פסטיבל הסכמי אוסלו, גם כאשר התברר בשיא האופוריה, ש"ישראל" כלל לא מופיעה במפות של אש"ף ולאחר מכן של הרשות הפלשתינית.
חמש דקות לפני שהנשיא ראובן ריבלין - במסגרת המרת דתו הפוליטית - יצטרף ל
שלום עכשיו, לא נסוג הנשיא מכוונתו להופיע בכנס זה של הארץ, וזאת חרף גל המחאות של קבוצת קציני וחיילי צה"ל, שמחו על הסכמתו לדבר על במה אחת עם נציגי ארגון "שוברים שתיקה".
ריבלין, בהסבר מנוסח בגמלוניות אופיינית, הסביר את עמדתו, והמארגנים למודי הסבל הסכימו שידבר כאשר דגל הישות הציונית על הבמה! קורבן נוגע ללב, המחזק את טענתו של עומס שוקן כי הארץ הוא
עיתון ציוני. לא נותר לנו אלא להמתין ולשמוע מה יגיד על כך רוג'ר ווטרס.