חיי אדם זולים על פיגומי הבניין

"העבודה מהירה ונעשית בלחץ זמן, עובדים רבים עובדים במשך 12-13 שעות ביום בקבלנות. לכן הם ממהרים ומעוניינים להספיק עבודה רבה. נוסף על כך, כדי לחסוך בכוח אדם, במקומות רבים משימות המיועדות לשני עובדים מבוצעות בידי אדם אחד". מובאה זו אינה לקוחה מספר בדיוני, היא לקוחה מתוך דיווח באתר מרכז המחקר ומידע של כנסת ישראל בנושא תאונות עבודה בענף הבניין, אותו כתב ד"ר גלעד נתן בדף מס' 4 (מתוך 10) הנושא את התאריך ד' באדר תשע"ב. על פיגומי הבניין בישראל קשה למצוא פועלים ישראלים. נמצאים שם בעיקר פועלים מחברות קבלן, שרובם הובאו מבולגריה, מרומניה, מסין. כן נמצא גם פועלים פלשתינים ופועלים מבקשי מקלט. על פיגומי הבניין קופחו השנה חיי 33 פועלים. לביטוח לאומי דווח במהלך השנה על כ-6,000 מקרי פציעה.

לא מעניין

פיגומי הבניין בישראל מאוישים בפועלים זרים ובני מיעוטים. בממוצע כל עשרה ימים אחד מהם אינו חוזר לביתו ומוצא את מותו בתאונת עבודה. נוסף לכך מספר בלתי מתקבל על הדעת של פועלי בניין נקלע למצב של נכות שלעתים היא קשה. בדיוני ועדת הרווחה והעבודה הודו נציגי משרד הכלכלה, שאין ביכולתם להתמודד עם נושא אכיפת חוקי בטיחות. מאחר שרק קומץ של מפקחים מאייש את נושאי הבטיחות במשרד הכלכלה. חלק הארי של 1,300 אתרי הבניין בישראל אינו זוכה במהלך השנה לביקור של מפקח בטיחות. כדי להגיע מספר פעמים בשנה לאתר בניין כפי שמחייב פיקוח משמעותי צריך להגדיל משמעותית את מספר מפקחי הבטיחות. כנראה, הנושא הזה אינו מעניין את האחראים ליישום כללי בטיחות בעבודה על-פי הוראות החוק במשרד הכלכלה. בצער אני מאמץ מסקנת יוזמת הקמת הקואליציה למאבק בתאונות עבודה, המשפטנית הדס תגרי, הכותבת: "קשה שלא לחשוד, כי הסיבה לכך נעוצה בעובדה, שרוב הנפגעים בתאונות הללו הם זרים, אזרחים ערבים, פלשתינים תושבי השטחים, מהגרי עבודה ומבקשי מקלט". בצער אני חוזר לד"ר גלעד נתן הכותב באתר מרכז המחקר והמידע ב-ד' באדר תשע"ב בתסקיר של תאונות עבודה בענף הבנייה: "פועלי בניין רבים אינם מקבלים ציוד מגן אישי" (עמ' 4) ובהמשך נמצא את הקביעה: "העדר התייחסות מצד יזמים וקבלנים לנושא הבטיחות והגהות בעבודה, בשל העדר אכיפה..." (עמ' 5). בסדר היום הציבורי לא נמצא מקום לקריאה של המשפטנית הדס תגרי, כפי שהובאה בעיתון הארץ (15.12.2015) - שמעבר לחשבון הכספי של פיצויים וקצבאות לנפגעים הרבים "נמצא קול המצפון, קול דמי אחינו עובדי הבניין קול הפצועים ממחלקות השיקום. הבה לא נאטום את אוזנינו לקולות האלו".