טרנד הקופונים בעיצומו - כולם גוזרים, אוספים וחלקנו אף מממשים.
מי שמתבונן היטב בתופעה הזו, לבטח שם לב "שפעם הקופון היה באמת שווה" ואילו כעת הוא עוד מבצע ואפילו לא מבצע מלהיב למדי.
סופר פארם, כרשת מובילה, אכן הובילה את הטרנד בארץ, אולם כרשת אשר בראש ובראשונה, חרדה לכל תזוזה ואפילו הקלה ביותר בנתוני הרווחיות שלה, במו ידיה ממסמסת בימים אלה, את האטרקטיביות של הקופון.
במקום להשאיר את הקופון למבצע שווה ללקוחות, הוא הפך להיות כמבצע שווה לבעלי הרשת.
עם/עדר ישראל, בהמוניו מאמין שכל קופון הוא שווה, אך המציאות היא שזה ממש לא המצב!
רווח מירבי
הכי מעצבן הוא למצוא את מוצר הקופון זול יותר ברשת אחרת, בלי כל התנייה, ועל-מנת למנוע תופעה מביכה זו, מעדיפה הרשת לשים בקופון מוצר עם המותג שלה, אבל עם מחיר שיביא לה את הרווח המירבי.
מתי הקופון שווה בארץ? רק במקרים שהרשת אכן מתאמצת להביא אותנו אליה וזה בדרך כלל רק במצבים שלרשת רע ואפילו רע מאוד.
לדוגמה מגה בעיר, אשר מנסה בכל כוחה עדיין למשוך את העגלה המקרטעת במעלה ההר (וללא סיכויים רבים, ללא הכנסת שותפים/מכירה), פרסמה השבוע קופון של שלישיית קופסאות פטריות במחיר של 5.99 שקל במקום מחיר רגיל של 10 שקלים, יחידה ללקוח וכו וכו...
אכן הנחה יפה, אך ביננו זה מה שיציל את מגה בעיר??!!
כמה חבל שבארץ שלנו, נזכרים תמיד מאוחר מידי!
לצערנו, בתרבות הישראלית הקופון הוא עוד מבצע, עם הטבה קטנה, במקרה הטוב וטרחה גדולה יותר בכל המקרים, (לגזור/לשמור/לא לאבד) שמטרתה לתת ללקוח ולו גם תחושה רגעית, שאכן המבצע שווה.
הרשתות המציעות מבצעי קופון - צריכות להתייחס למבצעי הקופון בחרדת קודש ולא לשבץ סתם מבצעים חסרי טעם, ריח וערך.
הידעת?
רשתות מובילות בארה"ב, שם נולדה תרבות זו, דואגים לשים בקופון דברים שווים באמת וגורמים ללקוחות לקחת את הרכב ולנסוע גם 50 ק"מ בשביל המוצר השווה בלי הגבלה של "מוצר אחד לקניה". במילים אחרות דואגים שאכן הלקוח ירגיש שהוא "ממש סידר את הרשת" ועשה עסקה טובה לו ולמשפחתו.