אחד האירועים שזעזעו את המדינה הוא רצח אחד-עשר הספורטאים באולימפיאדת מינכן 1972.
פני כשבועיים פורסמו בעיתון האמריקני "ניו-יורק טיימס" מסמכים אשר מתעדים את ההתעללות האכזרית שעברו הספורטאים בטרם נרצחו על-ידי מחבלים שהשתייכו לארגון הפלשתיני "ספטמבר השחור".
בעקבות מאבק שניהלו משפחות רומנו ושפיצר הסכימו רשויות השלטון בגרמניה לפרסם בשנת 1992 מאות דוחות חקירה (אשר קודם-לכן השלטונות בגרמניה הכחישו את דבר קיומן של הדוחות).
בספטמבר 1992 זימן עורך-הדין
פנחס זלצר את אילנה רומנו ואנקי שפיצר וחשף בפניהן מסמכים המתעדים התעללות סדיסטית שעברו משלחת הספורטאים הישראלים (וביניהם גם בני-זוגם).
חשוב לציין כי הדוחות כללו בין-השאר ארבעת אלפים מסמכים, ומאה תמונות פתולוגיות המתארות, בין השאר, איך חמישה ספורטאים נשרפו למוות (כתוצאה מזריקת רימון על-ידי אחד המחבלים) במסוק אשר שהה בשדה התעופה שליד הכפר האולימפי במינכן.
המחבלים טענו ברבות השנים כי במהלך המבצע המקורי הם לא תכננו להרוג אף אחד, אך בשל ניסיון החילוץ הכושל של ממשלת גרמניה, הם נקטו בצעד זה. עיון במסמכים מגלה שהם שיקרו לכל אורך הדרך, והם כן התכוונו לרצוח ספורטאים יהודים (אך ורק בשל מוצאם).
תגובת האלמנות לקבלת דוחות החקירה
עם קבלת המסמכים כינסו אילנה רומנו ואנקי שפיצר את יתר משפחות הספורטאים שנרצחו על-ידי המחבלים והראו להן את המסמכים. שתי האלמנות ציינו באוזני המשפחות שהמסמכים מכילים גם תמונות (אך הן המליצו למשפחות לא להסתכל בתמונות היות שהן קשות לצפייה). המשפחות קיבלו את המלצת שתי האלמנות.
התמונות והמסמכים הושמו בכספת לאחר-מכן.
בשל הצורך לחזק את הזיכרון הטראומטי של משפחות הספורטאים
לאחר שיו"ר הוועד האולימפי סירב לציין את רצח הספורטאים במינכן בדקת דומיה במהלך טקס הפתיחה של אולימפיאדת ריו דה-ז'נרו שיתקיים באוגוסט הקרוב, החליטו שתי הנשים להשיב מלחמה שערה.
הן הוציאו את התמונות והמסמכים מהכספת והראו אותן לכתב העיתון "ניו-יורק טיימס" שהחליט לפרסם את המסמכים, אך לא את התמונות הקשות לצפייה, זאת כדי להראות לעולם ממה יש להם להיזהר במהלך שני האירועים הגדולים של הקיץ: טורניר הכדורגל שייערך בצרפת, והאולימפיאדה שתערך בברזיל.
המסמכים והתמונות אמורים להיות מוצגים בסרט תיעודי העונה בשם: "ניצולי מינכן-היום האחד-עשר", שישודר בקרוב בערוץ עשר.
אין ספק שהמאבק על הזיכרון הוא קשה ואף טראומטי, אך עם העובדה שהעדויות הולכות ונעלמות, חשוב לשמר את זכר אחד-עשר הספורטאים שנרצחו באולימפיאדת מינכן.