על האמת חשוב להודות: אילולא ג'ודי מוזס, לא היה
סילבן שלום מגיע לגבהים הציבוריים שאליהם צמח. היא חיבקה אותו בחום לב והובילה אותו עד אל הצמרת החברתית שאליה השתייכה ודאגה במשך שנות חייהם המשותפות לטפח את מעמדו ושמו כדי שיגדל, ויחד עמה יגיע לעמדות הגבוהות ביותר - אולי ראש הממשלה ואולי הנשיא.
בלי ג'ודי טובת הלב והנמרצת, היה סילבן יכול לצמוח מנער פריפריה בעל כישורי למידה יוצאי דופן; אבל בלי ג'ודי, כישוריה וקשריה, כולל עיתון
ידיעות אחרונות שבו היא שותפה, לא היה סילבן מצליח להתברג ולפרוח בצמרת הפוליטית של הליכוד. סילבן אסיר התודה לא שכח לה את כל הטוב שרקחה בעבורו ובנה לה ולילדיהם בית חם ואוהב, ובעיקר משפחה שכה חסרה לו בנעוריו לאחר שנרצח אביו שהיה מנהל סניף בנק בבאר שבע. סילבן צמח, התפתח וצבר כוח, עד שהאמין שהכל בחייו התרחש רק בזכותו-עצמו ויכולותיו האישיות. וכיוון שהעריך שהאשליה המדומה הזו היא המציאות, החל להאמין בה, למרות שכבר היה אדם בוגר המתקרב ל-60 והיה חייב להבין שלא הכל רק בזכותו הוא.
בשלב זה בחייו, קרה לסילבן מה שקורה לרבים אחרים במעמדו, כמו מה שהתרחש עם קציני משטרה בכירים, והאמין שמותר לו לעשות כל מה שיעלה בדעתו. הוא החל להשתכנע שעימו ירדה מן השמיים חוכמה לארץ. הכוח שצבר סינוור את עיניו והוביל אותו להאמין כי כל בנות חווה היפות והשופעות "דלוקות" עליו ללא מעצורים והוא יכול "לנסות להתחיל" עם כל מי שנראית לו, או ש"בא לו עליה" - רוצה או לא רוצה. הוא לא ראה כל רע בהתנהגות הזו. כך צמחה ופרחה הפעילות שעליה מדווחת התקשורת.
בהודעה על פרישתו מן החיים הפוליטיים הסביר סילבן שלום כי "קצתי בדרך הייסורים שהייתה מנת חלקי ומנת חלקה של משפחתי, רעייתי, ילדיי ואמי המבוגרת". סילבן מגזים ביותר. לא דרך הייסורים הייתה דרכו, אלא דרך הנועם ורדיפה אחרי הכבוד העצמי. הצרות התחילו לפני כשנה וחצי, כאשר ביקש להתמודד על תפקיד נשיא המדינה ונתקל בעדות של אישה שהרעיון לא מצא חן בעיניה. בדרך כזו או אחרת, הסערה שככה ודממה עד שבימים אלה נחשפו קיומן של עדויות של נשים רבות הטוענות להטרדה מינית מצידו של סילבן.
בסופו של דבר, הגיע הרגע הדרמטי שרבים האמינו שאין מנוס ממנו. שר הפנים והמשנה לראש הממשלה, סילבן שלום, הודיע על פרישתו מהחיים הפוליטיים והציבוריים.
מה יהיה עכשיו?
מה יהיה עכשיו - זו השאלה המעסיקה כיום את כל מכריהם ומוקיריהם של בני הזוג שלום ומשפחתם, אך בינתיים זו שאלה ללא מענה. נכון שמשפחת שלום אהבה לחשוף את עצמה ואת גינוניה בתקשורת, אבל לא בסיטואציה כמו זו הנוכחית. מן הטעם שרצונו של אדם כבודו, ראוי להניח להם בפרטיותם. בלאו הכי אי-אפשר יהיה להסתיר את העובדות שיצופו על פני המים הסוערים. השמות של חלק מן הנשים שדאגו לחשוף את הסיפורים על ההטרדות מכל סוג שהיו להן עם סילבן ייצאו לאוויר העולם. עיתונאי הרכילות ינברו בקלחת ויפרסמו ידיעות על הגירושין הצפויים של סילבן וג'ודי ו/או על ניסיונות הפיוס וההשלמה, בקיצור: יהיה שמח בעיירת הרכילות. אך דווקא בשעה זו נראה כי הגיע הזמן להניח לשלהבת העלילה לדעוך ולתת למשפחת שלום לחיות את חייה במסלול הישן או בדרך חדשה וטובה יותר.
מוסר ההשכל מכל התבשיל העסיסי שנרקח לנו לראווה פשוט, והעצה החכמה הצמודה אליו כבר נכתבה לפני שנים רבות על-ידי חז"לינו: "מי שגבר עליו יצרו ילבש שחורים וילך לעיר אחרת" (כדי שיהיה קשה לזהות אותו), כי אם לא ינהג כך, הדרך אל תהום הבושה הציבורית תהיה קצרה ביותר.