הדיבר התשיעי אומר "לא תענה ברעך עד שקר". הוא לא אומר "לא תשקר", אלא אומר בפועל "בבית המשפט לא תשקר", ומדוע חשוב כל כך שלא לשקר בבית המשפט? כי בחיים האמת היא לא תמיד במרכז, היא בדרך כלל במרכז, אך לעיתים היא פחות חשובה, ולעיתים רחוקות דווקא השקר הוא החשוב ביותר (לדוגמה במקרה של הודעת איוב אשר עלולה לגרום נזק קשה, עדיף לעיתם לשקר), לעומת זאת כל מהותו שבית המשפט היא האמת, בין אם היא כואבת ובין אם לאו, בקיצור "לא תענה ברעך עד שקר".
ונחזור לימינו אלה.
בתום הקראת הכרעת הדין במשפט זדורוב שמענו את בכירי הפרקליטות מקווים שמחול השדים לטענתם סביב הפרקליטות ייפסק, בית המשפט הרי אמר את דברו, ובשורה התחתונה הרשעתו של זדורוב נותרה בעינה.
לא חלפו מספר שעות והנה בתוכנית עובדה, שוב מוצגות עובדות המעלות תמיהה על התנהגות התביעה הכללית על אגפיה השונים, ונציג הפרקליטות שבא להגן עליה בתוכנית, שופך לטעמי עוד שמן למדורה.
ועינינו הרואות, בניגוד לתקוות השגויות של בכירי הפרקליטות מחול השדים הזה לא הפסיק, לדעתי גם לא יפסיק, אין שום סיבה שהוא יפסיק, אלא אם ננצל הזדמנות פז שנקרתה בדרכנו.
שיטות עבודה נפסדות
ומחול השדים לא התחיל עקב מידת הדיוק של מכתב זה או אחר שנשלחו בין בכירי התביעה הכללית. לאחרונה נגלה לעינינו שבפרקליטות המדינה היה לפחות פעם אחת ניסיון לאלץ מומחה לשנות את תצהירו, מהטעם שהתצהיר אינו עולה בקנה אחד עם המדיניות של היועץ המשפטי לממשלה.
אם זה קרה פעם אחת זה יכול היה לקרות פעמיים וזה אף יכול היה לקרות מאה פעם ואולי גם אלף.
וכאשר נמתחת ביקורת על שיטות עבודה נפסדות אלה, מתעורר פתאום לחיים היו"ר של ועד הפרקליטים, מתעורר פרקליט המדינה, ומתעורר היועץ המשפטי לממשלה, וכולם מוצגים כאילו הם תומכים בשיטה הקלוקלת הזו, אשר ודאי שסופה הוא אנשים חפים מפשע היושבים בכלא, וממילא אנשים אשמים נמצאים מחוץ לחומות הכלא.
ואז אנו שומעים אמירות מזעזעות שללא השיטות האלה, הפרקליטות לא תוכל לבצע עבודתה.
ואם זה המצב אז באמת צריך להחליף את הפרקליטות, כולה, מהיסוד עד הטפחות.
עשרות שנים
ויש לנו הזדמנות פז ביד, גוף ביקורת חדש, אשר בראשו עומדת אשת אשכולות, מהטובות מקרב השופטים בישראל אם לא הטובה שביניהם, שופטת אשר נשפטים נהרו אליה, אשר תקתקה תיקים כמו שעון, שופטת אשר נשפטים נהנו להפסיד אצלה וכמובן נהנו עוד יותר להרוויח, שופטת אשר מתוקף האמון ביושרה ובחוכמת האדם שלה, סביר מאוד שפסקה באופן שהתמריץ לערעור הוא קטן (אין לי סטטיסטיקה על כך).
ויש עוד הזדמנות, מתחלף היועץ המשפטי לממשלה, אנו במצב שלא יחזור על עצמו בטווח של עשרות שנים, גם פנס חכם עם ניסיון שיפוטי ענק (שאין היום לבכירי משרד המשפטים) ישרת דרך וערך שתאיר על פינות חשוכות, וגם חילופי גברי בלשכת היועמ"ש, ואם לא ננצל את הזדמנות הפז הזו, תשתלט הסטגנציה והנרפות על הגוף הזה הנקרא פרקליטות, ובדרך נסתכן עוד יותר בטעויות שיפוטיות עקב שיטות עבודה אשר יש כעת הזדמנות פז לשנותן.
וכמו שוועד העובדים של נמל אשדוד נלחם וימשיך להלחם עד אשר הוא יסגור את הנמל או עד אשר הממשלה תחכים לעקוף אותו בסיבוב, כן גם ועד הפרקליטים ימשיך להלחם עד אשר הוא יסגור את הפרקליטות או עד שהממשלה באמצעות היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה והשופטת גרסטל יחכימו לעקוף את הוועד הזה בסיבוב, ולרפא את המחלות אשר מסתבר שהן בלתי קלות בכלל של הגוף הזה.
אינני מתרשם מדבר זה או אחר שאמר היועץ, הפרקליט או השופטת גרסטל, בין אם היה מדויק עובדתית או אף אם לא, מה שמחריד הוא שצמרת אכיפת החוק במדינה משוכנעת שללא מה שאני מכנה טריקים ושטיקים, ללא התאמת תצהירים למדיניות של היועץ המשפטי לממשלה, המערכת לא תתפקד. חשיבה כזו היא לטעמי חשיבה של קבוצת שוליים החיה ומתפקדת מעבר לחוק, ולחלוטין לא חשיבה של צמרת מערכת אכיפת החוק במדינה. הנושא הזה מחייב תיקון, כנראה שהוא מושרש ולכן הוא מחייב טיפול שורש, ואין ברירה אלא לטפל בו, ולחלופין כאמור העסק ייפול לבד, כמגדל קלפים, עם כל המערכת.
הזדמנות פז אמרנו כבר?
