עם תחילתה של השנה האזרחית החדשה, אני מעוניין להציג שני נושאים שנדחקו הצידה בתקשורת הממוסדת שלנו, ולהשכיל בהם את הקורא, אך תחילה בקצרה לנושא מרכזי וכאוב, לדעתי.
בקצה הימני של החברה שלנו מצויה קבוצה זערורית של חיות אדם הרוצות במלכות דויד אלוהית; בקצה השמאלי שלה מצויה קבוצה זערורית של בהמות גסות השואפות למלכות שמים חילונית. שתיהן חותרות לחורבן המדינה, כל אחת בדרכה היא, בסיוע מקהלת מעודדים הכוללת רבנים, פוליטיקאים, אנשי רוח ותקשורת. מספיק ששני גרגירי מלח יתנו את כל הטעם לכוס תה מתוק. זה מה שקורה עכשיו. הזערורים נותנים את הטון המרעיל בחברה שלנו וזוכים לתהודה תקשורתית חסרת כל פרופורציה. יש בתוכנו רוב עצום, מימין ומשמאל, זהו התה המתוק, הצריך והיכול להתנער מהם ולשים גבול ברור למאמצי ההרס שלהם.
ועכשיו למה שנדחק מהכותרות. הראשון שבהם, לכאורה שולי, מתייחס למשהו שהתרחש ב-דצמבר 2011, אך התגלה רק לאחרונה ואין אקטואלי ממנו. מדובר באימייל ששלח תומאס פיקרינג (שגריר ארה"ב בזמנו בישראל, ורב השפעה על הדיפלומטיה האמריקנית) ל
הילרי קלינטון, אז עדיין שרת החוץ של ארה"ב, וזהו אחד מאותם 30 אלף אימיילים שהיא החזיקה במחשב הפרטי שלה. השגריר בא עם המלצה לשרת החוץ על-רקע הקיפאון במשא מתן בין ישראל לפלשתינים. המלצתו היא להכניס לתמונה "משנה משחק". והוא מסביר: צריך שהפלשתינים יתחילו לנהוג כמו גנדי! איך? הנשים הפלשתיניות צריכות להתחיל בהפגנות, במחאות שבת ממושכות כמו שהיה בכיכר תחריר בקאהיר.
נקודת פתיחה טובה
למה נשים? כי הגברים הם אלימים וההפגנות ייצאו מכלל שליטה. לא כך עם נשים. ואז, כאשר הפגנות הנשים הפלשתיניות נוסח גנדי יצברו תנופה, תצטרפנה אליהן הנשים הישראליות (פיקרינג לא מפרט אך בהחלט ניתן להבין שלא מדובר בנשות ויצ"ו, או הדסה, אלא בארגוני הנשים השונות שבאות למחסומי צה"ל ומוחות על פשעי המלחמה שלו). ואז זורק פיקרינג את המלצת המחץ: "לצורך עידוד ההפגנות, ארגון '
שלום עכשיו' הוא נקודת פתיחה טובה". אבל, הוא טורח לסיים בהדגשה כי "אסור שיתגלה שהממשל האמריקני עומד מאחורי ההפגנות". הגברת קלינטון ביקשה שידפיסו לה את האימייל הזה. מה היה בהמשך, איני יודע ולא הטרחתי עצמי לבדוק. זה בכלל לא חשוב. כל אדם חושב יסיק לבדו את המסקנות. אני יודע בוודאות (מתוך הדלפות וויקיליקס) כי זאת השיטה של ארה"ב: להתערב בעניינים הפנימיים של מדינה זרה (ידידותית) אך להסוות את המעורבות הזאת בדרכים שונות. זכותה לעשות כך! השאלה הגדולה היא מדוע גופים ישראלים נותנים לכך יד? בחינם?
השנייה נוגעת לערים בסהר הפורה. ראיתי לפני כשבוע חלקים מהעיר רמאדי שצבא עירק "שחרר" מידי דאעש. הרס וחורבן, שלעומתו נראית שכונת שג'אעיה בעזה כמקום נופש נטוש. לא רואים אפילו חתולים. ורמאדי היא רק משל להרס הערים בסוריה ובעירק. "כל העולם" מפציץ שם, יום -יום. לראות סרטים וצילומים על העיר חאלב, עיר של פאר בעבר, ולא להאמין. אלפי חביות חומרי נפץ הושלכו עליה על-ידי מטוסים של
בשאר אסד במשך מאות ימים. לחגיגה הצטרפו עכשיו הרוסים. בתנ"ך, אצל עמוס, מופיע המושג "ערי נשמות", במובן של ערים שוממות, שעם ישראל ישקם אחרי גאולתו. מי יוכל לקומם את ההריסות המונומנטאליות הללו? מי? מיליוני פליטים, מיליוני הרוגים ופצועים, עשרות אלפי בתים, מסגדים, מבני ציבור. היכן העולם? היכן שרת החוץ השבדית? יש בכלל עולם נאור בראשיתה של שנת 2016? עולם צבוע בוודאי ישנו, כנתון לכל הערכת מצב. כאשר בשנת 2015 סוריה (של בשאר) נבחרה להנהיג את הוועדה של האו"ם ל"דה קולוניזציה" כדי להילחם ב"שיעבוד עמים", נשברו כנראה שיאי הצביעות. אבל, אל דאגה. יהיו ככל הנראה שיאים חדשים.