אין כבר ספק ולו הקל שבקלים שישראל צעדה צעד ענק קדימה מאז 1948, והגיע הזמן שגם הפוליטיקאים יתאימו עצמם למציאות החדשה.
בפוליטיקה בישראל יש מקום רק לשתי מפלגות המהוות למעשה את החתך הטבעי של האוכלוסייה:
מפלגת ימין ומפלגת שמאל. איך הן תקראנה? נשאיר לטוקבקיסטים ו/או לאקדמיה ללשון ו/או לפוליטיקאים לעשות את העבודה. השמות לא ממש משנים את המהות.
אין כל ספק שאחת הרעות החולות של הדמוקרטיה הישראלית טמונה עמוק (עם הראש בחול) במצב הבלתי אפשרי של אינסוף מפלגות שלרובן אין ולא כלום עם הצורך בביטחון פוליטי לצורך ניהול תקין של המדינה.
ביצה פוליטית
קל מאוד לסווג את מיגוון המפלגות הקיימות לאחד משני הגושים (ימין או שמאל) והנה לנו דמוקרטיה במיטבה. כך ניתן להביא יציבות כל כך הכרחית לפוליטיקה הישראלית, וחלאס עם הקינאה לשכנותינו וידידותינו – קרי דוגמה, ארה"ב.
הנה התחילו הקינות: אבל... הפוליטיקאים לא יסכימו. מנהיגי המפלגות הקטנות לא יסכימו להתכנס תחת ראש אחר, וכד'.
באמת? האם נהי הפוליטיקאים והאנטי האוטומטי שלהם רלוונטיים לאופציה היחידה שיכולה לתת מנוף ענק להרמת הביצה הפוליטית מהמדמנה בה היא נמצאת כיום לרף גבוה וסביר - תקין ויעיל הרבה יותר?
לא אכנס לסידור הפאזל הפוליטי הכל כך ברור, דבר שהיה יכול להתחיל דיון "אקדמי": "יש עתיד" בגוש הימין או השמאל? כי זה באמת הרבה מתחת לחגורה. אין ספק שאם העניין יהיה רלוונטי יחלו ויכוחים בפול גז... אבל כולנו יכולים להודות מראש: זיבולים לא יביאו תועלת, ובטח שאינם זבל שבשדות דווקא מועיל לתוצרת החקלאית.