מה החלום שלכם? כל אדם מאחל לעצמו שיחייה חיים טובים והוגנים. למצוא את בן או בת-הזוג המתאימים ביותר, את עבודת החלומות, לגור בבית עם גינה וגדר לבנה ולבנות משפחה שמחה ומאושרת. באיזה שלב בחיינו אנו בעצם מבינים שזה לא יקרה? ולבני המזל שבינינו שכן הצליחו להגשים את אותו החלום, כמה הם נאבקו בדרך?
כיום במדינת ישראל אנו נמצאים במצב בו רבים מאיתנו נאבקים "לגמור את החודש" כמו שצריך. מחירי המוצרים בארץ גבוהים מתמיד ויש דברים רבים שאינם נגישים לכולם. זוג צעיר שרוצה להתחתן, צריך לעבור כל-כך הרבה סבל ולשאת בהוצאות רבות כדי להגיע בסופו של דבר למנוחה ולנחלה. החתונה עצמה עלותה בממוצע בסביבות ה-100 אלף שקלים, וזה במצב שבוחרים את הדברים הכי חסכוניים; צלם, אולם, שמלה וכו'.
אחרי שהזוג עובר את היום המאושר עם כאב ראש ותקווה שהצ'קים החזירו את ההשקעה, מתחילים לחפש דירה וכמובן שדירה להשכרה כי אין מצב שבמצבם הכלכלי ומחיר הדירות בארץ הם יוכלו לממן רכישת דירה. מחיר השכרת דירה בתל אביב והמרכז נע בין 8,000-3,000 שקלים ויכול להגיע אפילו ליותר. הדירה שהזוג יקבל תמורת כספם תהיה דירה של שני חדרים, דירה ישנה שאינה שווה את ההשקעה. כמובן שבבאר שבע יוכלו תמורת אותו מחיר לקבל דירה גדולה יותר ו/או חדשה יותר.
השלב הבא בחיי הזוג הטרי שלנו הוא מציאת עבודה בהתאם לתחום לימודיהם. במידה ובחרו תחום כמו משפטים, הם ידרשו לעשות סטאז' ואז להיאבק על כל משרה פנויה בשוק עם מתחרים רבים ואם בחרו בתחום העבודה הסוציאלית, יתקשו למצוא משרה מלאה והמשכורת הנמוכה לא תתאים כלל וכלל לעבודה הקשה אותה הם עושים.
מזל טוב! הזוג מצפה לילד ראשון, אך במהרה הם יגלו שתוספת מבורכת למשפחה היא תוספת גדולה מאוד להוצאות. הוצאות על חיתולים, טיטולים, מטרנה, בגדים, עגלה, לול והרשימה רק נמשכת ונמשכת.
אני חושבת שעל הממשלה לפעול בכל דרך אפשרית על-מנת שתושבי המדינה יצליחו להתקיים בכבוד. אומנם באופי האדם להסתכל תמיד על הדשא הירוק יותר של השכן, ונכון שהמילקי בברלין עולה שקל, אבל הוא לא משתווה למילקי שלנו. המדינה שלנו דורשת השקעה ונשיכת שפתיים על-מנת לחיות בה, אבל היא שווה את זה.