השבוע הכריז ח"כ
אביגדור ליברמן: "שאין ברירה אלא ללכת לבחירות". הוא ציין את המריבות בתוך הממשלה, וחוסר המעש של הממשלה כסיבה ללכת לבחירות. אני למשל לא רואה כל סיבה לבזבז 700,000,000 שקל ועל מערכת בחירות שלא תשנה הרבה. במצב הפוליטי האזורי הנזיל, ובאווירה עולמית של כלכלות קורסות. טוב שאצלנו למדו לשבת בשקט ולהמתין, ולא שאני מת על נתניהו, אבל בחירות כעת? והוא לבטח יקבע שוב כראש הממשלה. ואגב, גם באופוזיציה יש מריבות וגם שם לא עושים דבר ועדיין לא הכינו לביבי מחליף.
האמת הפשוטה פה היא שח"כ ליברמן מדבר לעצמו, אולי הוא חושב שלו אין ברירה.. הוא כשל בבחירות ומפלגתו כמעט התרסקה בגלל חשיפת השחיתויות של אנשיה, הוא לא צלח בתנאיו לחבור לקואליציה, וכיום הוא באופוזיציה כגורם שולי ומשני - אז מה הוא חושב לעצמו? שבחירות באמת ישנו את מאזן הכוחות הפוליטי? (יביאו לו אולי עוד 2 - 3 מנדטים נוספים), אלא שלדעתי לאביגדור ליברמן יש יותר מברירה אחת והוא זה שחייב להחליט עכשיו - או שיצטרף לנתניהו ויחזק את הקואליציה שלו וינסה לשפר שם את מערכת קביעת ההחלטות (וגם ימנע מכל "פרימדונה" לאיים בהפלתה,) או שיתפוס יוזמה ושיזוז עם מפלגתו קצת יותר למרכז המפה הפוליטית, ובנחישות המאפיינת אותו, ידאג לסייע בגיבושן של ארבעת מפלגות האופוזיציה העיקריות לגוש מרכז-פוליטי, גוש כזה שיהיה מסוגל להעמיד כנגד נתניהו מועמד ראוי - כזה שיוכל להביס את נתניהו בבחירות. עד אז, עד שגוש כזה, ומועמד מתאים יהיו מוכנים, אסור לדרוש בחירות!. נתניהו רק ישמח אם יהיו עכשיו בחירות, הלא הוא כבר "ניצח" בפריימריז בליכוד.