ההצדקה העיקרית לקיום ההתנחלויות ביהודה ובשומרון היא הפיכתן למעוזים צבאיים שיהוו חומת מגן על גבולנו המזרחי
לאחר מלחמת העצמאות הכריז בן-גוריון, כי אלמלא מלחמתם ההירואית רוויית הקורבנות של ישובי גוש-עציון, גורלם של יהודי ירושלים המערבית היה כגורלם של יהודיי העיר העתיקה, שנכבשה על-ידי הליגיון הערבי, והגברים שנותרו בחיים נלקחו בשבי.
נשק אישי
אז אם נגזור גזירה שווה ונפיק לקחים מחשיבותם הצבאית של ישובי גוש-עציון במלחמת העצמאות להצדקת קיומן של ההתנחלויות ביהודה ובשומרון, שהוקמו לאחר מלחמת ששת הימים, נגיע למסקנה שצריך להפוך את האחרונות למעוזים צבאיים על כל המשתמע מכך; דהיינו, כל הגברים והנשים בהתנחלויות יהפכו לחיילי מילואים מאומנים ומצויידים בנשק אישי בביתם, ואחת לחודש יצאו לאימון ולריענון.
כל ההתנחלויות תיהיינה מוקפות גדרות מוארות ומצוידות בחיישנים ובמצלמות, כאשר חדר הבקרה של החיישנים והמצלמות מאויש 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, כולל שבתות וחגים. בכניסה לכל התנחלות תוקם עמדת שמירה וביקורת. עמדה זו תהיה מאויישת 24 שעות ביממה על-ידי 2
מתנחלים לפחות (ולא על-ידי ש.ג. בודד כמקובל במחנות צה"ל), מקושרים בקשר טלפוני וקשר אלחוטי עם מפקדת ומפקד המעוז.
סביב המעוזים צריכות להתקיים שמירות אזוריות ושמירות הקפיות 24 שעות ביממה. בנוסף, ההתנהלות התחבורתית מהמעוזים ואליהם תתבצע אך ורק בשיירות מלוות ברכבים צבאיים משוריינים, ולא כפי ההתנהלות הנוכחית, כשכל מתנחל יוצא ללא ליווי צבאי, שחושף אותו להתקפת המרצחים הערבים.
כמובן שכל השינויים המפורטים לעיל מחייבים החלטות ממשלתיות מחד-גיסא, ונכונות ומוכנות מצד המתנחלים מאידך-גיסא.
אם תרצו—אין זו אגדה.