ביבשה ובים

מבצע צוק איתן העלה לתודעה הציבורית את איום המנהרות משטח רצועת עזה. בעוד שהשימוש בהן כבר היה מוכר בעבר, כמו בחטיפת גלעד שליט, הידיעה שישנן מנהרות רבות שנכנסו לתוך שטח ישראל היא שהיכתה גלים. כעת עולים הדיווחים על חידוש החפירות על-ידי חמאס, מה שמביא לחשש מוצדק בקרב תושבי עוטף עזה. לדברי גדי ירקוני, ראש המועצה האיזורית אשכול, המועצה נמצאת בקשר רציף עם צה"ל וממנו ידוע לה שלא נמצאו מנהרות מתחת לישובים. הדבר לא מרגיע את התושבים שחוששים מאיום זה. יש פתרון לבעיית המנהרות. בחיפוש מהיר באינטרנט, מצאתי מספר כתבות שדיברו על פתרונות לבעיה זו. כתבה אחת הייתה מאוגוסט 2014, בזמן מבצע צוק איתן. את הפתרון הציג מנכ"ל חברת מגנא, חיים סיבוני: חפירת מנהרה בעלת חיישנים ומכ"מים שיכולים לאתר חפירת מנהרות. לדבריו, הטכנולוגיה הדרושה כבר קיימת. כתבה אחרת הייתה מיולי 2012, לפיה בוגרי תוכנית "תלפיות" (תוכנית לגיוס צעירים וצעירות מצטיינים והכשרתם לתפקידי מחקר ופיתוח) המציאו מערכת טכנולוגית שחושפת מנהרות. נאמר בכתבה שהמערכת מוכנה, התקציב אושר והשלב הראשון בהצבתה יבוצע עד סוף 2013, דבר שכנראה לא קרה. למה לא יישמו את הפתרונות שקיימים? אני לא יודע. מה שכן ידוע הוא שיש איום ממשי על תושבי עוטף עזה. איום שהתגלה שוב לפני כשנה וחצי, והוא כנראה יעמוד במרכז הסבב הבא בין ישראל לחמאס. מערכת הביטחון צריכה לחזור לפתרונות שהוצגו כאן, לבדוק איזה מהם רלוונטי ואפשרי, וליישם אותו בהקדם. אם הדבר לא ייעשה, נהיה עדים לא רק לאוזלת יד של הממשלה, אלא גם לחוסר החשיבות של תושבי עוטף עזה בעיניה.

לאחר פיגוע הירי שביצע השוטר הפלשתיני אמג'ד אבו עומאר סוכרי סמוך לבית-אל, צה"ל הגיב בכיתור העיר רמאללה שנמשך 24 שעות. המסרים היו מבולבלים: תחילה נאסרה כניסה לעיר למי שלא תושב שלה, אולם אז התברר שמותרת כניסה לעיר, אך לתושביה אסור לצאת. לאחר כמה שעות הכיתור הוקל ואז הוסר לחלוטין. לפי פרשנות שניתנה לנושא, כיתור רמאללה נועד להעביר מסר לרשות, לפלשתינים ולאזרחי ישראל. לרשות – תבדקו את אנשי הביטחון שלכם; לפלשתינים – ננקוט בענישה קולקטיבית; לאזרחי ישראל – מערכת הביטחון מפעילה לחץ על הרשות. מה שלדעתי הועבר זה חוסר החלטיות. אם ישראל הייתה רוצה להעביר מסר אמיתי, היא הייתה קובעת בצורה ברורה מי נכנס ומי יוצא, ומהו משך הזמן של הכיתור. אם המטרה היא למנוע את הפיגוע הבא, צריך לבצע עקירה מהשורש בדמות הרעת תנאי אסירים ואי-החזרת גופות או החזרתן בתנאים שימנעו את הילול מותם כשאהידים.

הסוכנות האמריקנית למלחמה בסמים הודיעה השבוע על חשיפת רשת של חיזבאללה, שהלבינה מיליוני דולרים לארגוני הסמים בדרום אמריקה. הרווחים שימשו למימון פעילות הארגון בסוריה ובלבנון. המבצע כלל שבע מדינות, ביניהן גרמניה, צרפת ואיטליה. אחת הסיבות להלבנת ההון של חיזבאללה היא צמצום התלות בכסף אירני. מקרה זה מוכיח שוב שהטרור הוא בעיה גלובלית, ולכן הפתרון הוא גלובלי, כמו במבצע הנוכחי. את הדגש יש לשים על חלוקת מידע ושיתוף פעולה בין המדינות. מעבר לכך, ישראל צריכה להעצים את המקרה מול ארה"ב, תוך דגש על היות חיזבאללה שלוחה של אירן, במיוחד לאחר הסכם הגרעין. לבוא ולהגיד לאמריקנים: אנחנו לא מסכימים בנוגע להסכם הגרעין, אבל אנחנו מסכימים שחיזבאללה הוא איום והוא נתון למרותה של אירן, אז בואו תעזרו לנו למגר או לפחות להחליש אותו.

באתר האינטרנט "אל-מוניטור" פורסם השבוע ראיון עם שר החינוך של הרשות הפלשתינית סברי, סידאם. הוא דיבר על מבחן התאוג'יה (המקבילה הערבית למבחני בגרות), על התוכניות העתידיות לגבי החינוך ברשות וגם על היחסים עם ישראל. המראיין ציין מחקר שבוצע בשנת 2013, לפיו אין הסתה נגד ישראל במערכת החינוך הפלשתינית, ושאל את דעתו של סידאם לנושא. הלה השיב, שרבים ניסו להראות שיש הסתה בספרי החינוך הפלשתינים, והמחקר רק מוכיח שאין כזאת הסתה. בנובמבר האחרון פורסם באתר "מידה" ראיון עם ד"ר ארנון גרוס, מומחה להסתה בחינוך הפלשתיני. גרוס, שעוקב אחרי הנושא למעלה מ-15 שנים, נתן דוגמאות להסתה זו, כמו ביצוע דה-לגיטימציה למדינת ישראל ושלילת הנוכחות היהודית בה, התרת דמם של יהודים ושימת דגש על מאבק אלים לשחרור פלשתין. נוצר כאן מקרה מעניין, כאשר שני גורמים שונים עשו את אותו מחקר והגיעו למסקנות הפוכות. ההערכה היא שכן קיימת הסתה בחינוך הפלשתיני. הסיבה העיקרית לכך היא שהדבר הוכח אין-ספור פעמים לאורך שנים רבות. מעבר לכך, במספר מקרים מחבלים שנתפסו טענו, כי ההסתה של הרשות הפלשתינית היא שהביאה אותם לביצוע פיגועים. הדבר לא רק מוכיח שהמחקר הראשון אינו רלוונטי, אלא שההסתה חיה ודוקרת.

קצין בכיר בנאטו אמר השבוע, ששלוחת דאעש בלוב מעוניינת להקים זרוע ימית. לדבריו, מעשה טרור ימי של דאעש יביא להשלכות יוצאות דופן בעולם המערבי. צריך לזכור שייצוא וייבוא סחורות נעשה בעיקר דרך הים. סירה של דאעש שתפוצץ עצמה ליד מיכלית נפט יכולה לגרום לנזק עצום לכלכלה ולסביבה. ומה יקרה אם יהיו עשר סירות כאלו? או 50 ואפילו מאה? מעבר לעובדה שמדובר באיום משמעותי, הדבר מלמד על המשך ההתפתחות של דאעש, שהוא כבר מזמן מאורגן כמו צבא ולא סתם ארגון טרור. דאעש למעשה נהנה משני העולמות: הוא בעל יכולות של צבא, אבל מתפרס כמו ארגון גרילה, דבר שמקשה על פגיעה בו. הדבר מחייב כתיבת אסטרטגיה חדשה להתמודדות מולו, או לבצע שילוב של אסטרטגיות לוחמה בטרור ולוחמה בין-מדינתית, תוך שילוב מלחמה בפן האידיאולוגי שלו. רק כך ניתן יהיה להביס את דאעש.