הופעת ראש הממשלה בבית המשפט
הפרקליטות הגישה לבג"ץ בקשה בשמו של ראש ה
ממשלה להתייצב אישית לדיון על הגז. בית המשפט קבע כי ראש הממשלה יוכל להתייצב לדיון ולומר את דברו בכפוף להגשת תצהיר. כך לאמונתי היה פועל בית המשפט בנוגע לכל בכיר שהיה מבקש לומר את דברו בבית המשפט, כאשר יש לו ללא ספק השפעה מרובה על קבלת ההחלטות בנושא הנדון.
יצוין שראש הממשלה הוא המשיב הראשון בכל העתירות, אם משום שהעתירות הן נגד הממשלה והוא העומד בראשה, ואם משום שהוא רשום כמשיב או מתוקף תפקידו כראש הממשלה או מתוקף תפקידו כשר הכלכלה.
פקיד בכיר, שר, ראש ממשלה שכך פועל לוקח על עצמו סיכון גדול, כי אם בית המשפט לא יאשר את מדיניותו, הכישלון ייתפס אישי. אך יש ראשי ממשלה שאינם חוששים יתר על המידה מלקיחת אחריות, אפילו אם יואשמו בדיעבד בכישלון ובלבד שלהערכתם הם מעלים בפועלם את סיכויי ההצלחה.
ועל העותרות חברות הכנסת יחימוביץ' וגלאון זה לא מקובל, מקובל עליהן שהן תהיינה בדיונים ובכפוף לכך שהן הגישו תצהירים (ואף אם לא הגישו) בית המשפט יקשיב להן ככל שתדברנה בקצרה, אבל לדעתן לראש הממשלה אסור להופיע בבג"ץ, מה שלהן מותן, לו אסור.
יחימוביץ' כותבת באתר שלה ""הגעת נתניהו לבג"ץ - תמוהה. הוא רוצה להפחיד את השופטים".
גלאון אומר דברים דומים כאילו הנושא הוא לא מספיק חשוב על-מנת שמי שיסביר את עמדת הממשלה זה הקפטן בעצמו ולא באי-כוחו.
מצחיק, ובעיקר עצוב. עצוב שכך חושבות חברות כנסת בכירות המאכלסות את בית הנבחרים, ושואפות אי-פעם להגיע לשלטון.
ואני דווקא הייתי רוצה לראות תמיד את המשיבים הנבחרים בבית המשפט, ולא רק את יועציהם המשפטיים, אני מאמין שלו הייתה הפקידות בכירה ולו היה הדרג הפוליטי השולט קשובים יותר לעותרים בבתי המשפט ולא היה מוצב מחסום בין העותר לבין המשיב, בדמות פרקליט שאינו בקיא בפרטי הפרטים, הרבה יותר בעיות היו נפתרות באורח קל הרבה יותר.
הקשר בין הטרדה מינית וההקצבה למוסדות תרבות
הכותרות בנוגע לשחקן
משה איבגי הן רבות ומטרידות. מה עשה, למי ומתי יבדקו ודאי רשויות החוק אם וכאשר תוגשנה תלונות פורמליות, אך כבר עתה מסתבר על-פי תגובות של חבריו לעבודה כי הפרסומים האלה לא מצוצים מהאצבע, וכי הייתה תלונה שלא טופלה או לא טופלה כראוי לתיאטרון חיפה, ורק אז הוציאה המתלוננת את הסיפור החוצה.
הייתי מבקש להציע לשרה רגב הצעה. אין תקציבים לגופי תרבות שיש אצלם תלונות פתוחות בנושא הטרדה מינית שלא נבדקו לעומק ושלא נענו לעומק תוך 45 יום.
כשם שהמדינה לא מעוניינת לממן את שונאיה, היא גם לא מעוניינת לממן את הפגיעות המיניות בנשיה, ולכן מי שלא מטפל בתלונות על הטרדות מיניות במקום העבודה, כמחויב בחוק, לא יראה מהמדינה גרוש – קל, פשוט, הגיוני, יזכה ודאי לתמיכה מקיר לקיר בכנסת.