עם ישראל לא מרגיש בנוח בכותל

שמעתי בקשב רב את הדברים שנאמרו על כך שהכותל לא צריך להיות מקום שיוצר ריב ומדון. שמעתי בקשב רב את זה שאומרים שהכותל הוא מקום של כל יהודי וכל יהודייה. אני רוצה לבשר לכם שהלוואי שזה היה המצב. לפני חמש שנים יצאתי למאבק כשגיליתי שכל דגלי ישראל נעלמו מהכותל. הורידו את הדגלים, וכל האנשים הממונים על הכותל בכלל לא שמו לב. הגיעו אלי תלונות של נשים שבאו עם הילדים שלהן לבר-מצווה, וסדרניות צניעות רדפו אחריהן כי אמרו להן שהשרוול שלהן לא מספיק ארוך. הנשים האלה יצאו בבכי מהבר-מצווה של הבן שלהן. הגיעו אלי קבוצות "תגלית" שהתלוננו על זה שבסוף הסיור, שכל מטרתו לחבר בין יהדות התפוצות לישראל, ביום האחרון הם באים לכותל ורוצים לשיר "עם ישראל חי", והדבר היחיד שקורה הוא שסדרניות צניעות באות ורודפות אחריהם ואומרות להם שלבנות אסור לשיר. לא משנה שהם כולם שרים ביחד. אני קיבלתי תלונות על סיטואציות שלא ייאמנו. הכותל הוא לא של כולם; הוא הפסיק להיות של כולם. הרבה מאוד אנשים לא מרגישים בו בנוח - לא מרגישים בנוח עם ההפרדה שגדלה לממדים בלתי אפשריים, לא מרגישים בנוח עם זה שעזרת הנשים קטנה, לא מרגישים בנוח עם כל זה. ואל תדברו רק על נשות הכותל ואל תדברו רק על הרפורמים. עם ישראל לא מרגיש בנוח. זה לא אמור להיות ככה. לא יכול להיות שהסוכנות היהודית לא יכולה לעשות טקס של קבלת תעודות זהות בכותל כי אומרים להם שהכותל זה רק לתפילה. הכותל, החלק התחתון, זה לתפילה. החלק העליון תמיד היה רחבה לטקסים, למיני טקסים, אבל פתאום מחליטים שאין יותר טקסים כאלה. אז אל תתפלאו אם בסופו של דבר מגיעה קבוצה קטנה - אבל הקבוצה הזאת רק תגדל - של אנשים שדורשים כותל שכולם יגישו בו בנוח. ולכן, הפשרה הזאת, לא רק שהיא נכונה, אלא אפילו יותר מכך. הגיע הזמן שאנחנו ניקח אחריות על מה שקורה בכותל המערבי. לא יכול להיות שאותו כותל, שכולנו שמנו תמונה שלו, וגם בבית של סבא וסבתא שלי הייתה תמונה של הכותל, וכשאנחנו מגיעים לארץ-ישראל ולמדינת ישראל, מחליטים שהכותל לא יהיה של כולם אלא של קבוצה אחת קטנה, או כמו שאמרו לי: הכותל צריך להתאים למי שבא להתפלל כל יום. הוא לא צריך להתאים לכולם.