חרף ההבטחות החגיגיות לבטלו - עדיין משמש המבחן הפסיכומטרי רף-קבלה עיקרי ללימודים באוניברסיטאות הישראליות. בהקשר זה ראוי להזכיר שהיו אלה משרד החינוך והמועצה להשכלה גבוהה שהודיעו עוד לפני שנתיים על כוונתם להנהיג תחלופות מתאימות למבחן הזה, הנחשב בצדק כמיותר לצידן של בחינות הבגרות.
בינתיים זרמו בים מים רבים, ורשויות החינוך נמלכו בדעתן, כשמשום מה החליטו להיכנע לעמדת האוניברסיטאות, המתעקשות לראות במבחן הפסיכומטרי מסננת נחוצה, תוך שהן מתעלמות בכך מן העובדה הפשוטה שגם תעודת הבגרות השבלונית היא, בסופו של דבר, מסננת ראויה בהחלט.
בלית ברירה
עקב אי-ביטולו של המבחן הפסיכומטרי כרף-קבלה, יורד משנה לשנה מספר המתקבלים ללימודים באוניברסיטאות, שבשום פנים ואופן אינן מוכנות לוותר על הרף הזה. אותם סטודנטים בפוטנציה, המוצאים את עצמם נדחים בידי מגדל השן האקדמאי - נאלצים, בלית ברירה להירשם, לחלופין, לאחת המכללות, או לאוניברסיטה הפתוחה, באשר אין הן מתנות את הלימודים בין כתליהן במחסום הזה.
בהבדל מאוניברסיטאות אחרות בעולם, שאינן טורחות לקיים מבחן שכזה - מציבות, משום מה, מקבילותיהן בישראל את החובה לעמוד בו כתנאיי-בל-יעבור לקבלה. אחרי ככלות הכל, אין המבחן הפסיכומטרי משקף את הידע הנדרש. יתר על כן: הוא פוגע קשות בשוויון ההזדמנויות של התלמידים המתדפקים על דלתותיהן של האוניברסיטאות.
יד גסה
ואם לא סגי בכך, הרי שסביב הרצון להצליח במבחן המאיים התפתחה לה תעשיה ענפה ומשגשגת של מכונים פרטיים, הגובים ממון רב עבור השתתפות בקורסי ההכנה. בדרך זו מערים המבחן הפסיכומטרי קשיים נוספים עבור מועמדים פוטנציאליים מרקע כלכלי-חברתי נמוך. הדברים אמורים בהכנסת יד גסה לכיסיהם של הורי התלמידים, ובכך רק מפלה במבחן בין מי שיש לו לבין מי שאין לו.
קבוצה נכבדה של חוקרים ואנשי-ציבור בתחום החינוך בארץ דגולת, זה מכבר, בהחלפתו של המבחן הפסיכומטרי במבחן אחר, כחלק מהתוכנית להגברת הנגישות למוסדות ההשכלה הגבוהה. אין ספק שיהיה בכך גם כדי לתרום להקטנת הפער החברתי-כלכלי.
בסופו של דבר ראוי להודות שהמבחן הפסיכומטרי איננו כלי-חיזוי יעיל והוגן להצלחה בלימודים האקדמיים. רק שקידה על לימודים אינטנסיביים, לאורכן של שנות הלימוד בתיכון, היא זו שצריכה לשמש מדד-הצלחה.