זהב שלא כרו אותו בהר ולא הצילו אותו במסננת מנחל ההולך אל הים אף על-פי שנברא בראשית- משול כלא קיים, כמוהו כספורים הנהדרים על אהבה וקנאה, על תקווה ואכזבה, על חמלה ועל נקם, על פרחי האביב ועל עלי שלכת הנושרים בשוך הרוח - ולא נכתבו - משולים כלא היו מעולם.
האותיות כורות אותם ממרבצי הזמן שאינו יודע מה טמון בהם, ודולות את שירם האובד בהמיית נהרות שאינם שבים למקורם. אות היא לעולם.