החוק למניעת הטרדה מינית קובע, שהטרדה מינית היא סחיטת אדם לביצוע מעשה בעל אופי מיני או מעשה מגונה; הצעות חוזרות ונשנות בעלות אופי מיני; התייחסויות חוזרות ונשנות לפן המיני במראה או בלבוש של אדם, או לאיברי גופו; התייחסות מבזה ומשפילה ביחס למינו, מיניותו או נטייתו המינית של אדם; פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו; הכל בהתאם לתנאים הנקובים בחוק.
קורבן ההטרדה יכול לנקוט באחד או יותר מההליכים הבאים. הדרך הראשונה: הגשת תלונה במשטרה. העונש על הטרדה מינית הוא מאסר שנתיים; על התנכלות - שלוש שנים; ועל הטרדה והתנכלות - מאסר ארבע שנים. הדרך השנייה: הגשת תלונה על המטריד לממונה עליו במקום עבודתו והליך משמעתי. הדרך השלישית: הגשת תביעה אזרחית נגד המטריד ו/או מקום העבודה, בתוך שלוש שנים מההטרדה המינית.
במקרים רבים יעדיפו קורבנות ההטרדה המינית את ההליך האזרחי על פני ההליך הפלילי, משום שרף ההוכחה בהליך האזרחי נמוך מזה הנדרש בפלילים. מטריד שזוכה בהליך פלילי, יכול להיות מחויב בתשלום פיצויים בהליך אזרחי.
במסגרת התביעה הכספית יכול הקורבן לזכות בפיצוי משני סוגים. האחד: פיצוי בגין נזק מוכח, למשל אם נאלץ להתפטר או נדרש להוצאות רפואיות. השני: פיצוי ללא הוכחת נזק על עצם ההטרדה או ההתנכלות, שיכול להגיע לתקרה של 120,000 שקל. קל יותר לתבוע פיצוי על-פי ראש נזק זה, מאחר שכאמור אין צורך להוכיח נזק ממשי - מה עוד שלעיתים אכן הנזק העיקרי הוא עוגמת הנפש.
בהתאם לגישת בתי הדין, כאשר מדובר בשרשרת אירועי הטרדה מינית - כל מעשה עומד בפני עצמו ועשוי לזכות בפיצוי נפרד לכל אירוע, ללא הוכחת נזק, בהתאם לנסיבות כל מקרה. ניתן לתבוע גם בגין נזקים ממשיים שנגרמו מההטרדה המינית וגם פיצוי ללא הוכחת נזק, אם כי לא ייפסק פיצוי כפול, אלא הגבוה מבין השניים.
במסגרת התביעה האזרחית - יש לפעמים חשיבות מיוחדת לתבוע את המעביד, בנוסף לתביעת המטריד, בטענה שלא קיים את החובות המוטלות עליו על-פי החוק למנוע את ההטרדה. התביעה יכולה להיות מוגשת גם נגד המטריד וגם נגד המעסיק שלא מנע את ההטרדה. זהות הנתבעים חשובה גם לצורך היכולת לגבות את הסכום שייפסק בפסק הדין: סביר להניח שלמעביד יש אמצעים כספים גדולים בהרבה משל העובד.
מעבר לשלוש הדרכים הללו, ניתן גם לפנות לביטוח הלאומי בבקשה להיות מוכר כנפגע בעבודה. זאת, כאשר מוכח נזק נפשי ונקבעו אחוזי נכות. במקרה כזה יוכל העובד שנפגע לממש את זכויותיו בביטוח הלאומי כנפגע עבודה בשל מצבו הנפשי, וגם לתבוע את המעביד ו/או את המטריד על נזקים מעבר לקיצבה שישלם הביטוח הלאומי.