הכדורים שנורו משמאל לימין

הדמוקרטיה שלנו סלקטיבית (ראה המאבק הבוטה נגד החייל) גם המוסר היהודי אצלנו מזדעק רק שיש מחבלים ערבים בסביבה (שהרי כל השנה היהדות היא פרימטיבית וחשוכה) ויש נושאים שמאז ומתמיד היו לגופו של עניין ואדם, אפילו כאשר טויח ניסיון הרצח (ואולי רצח) הפוליטי הראשון במדינת ישראל. לפני מספר שנים פרסמה נורית גרץ את ספרה "על דעת עצמו" היא הביאה לידיעת הציבור פרטים חדשים על חיי בעלה עמוס קינן. שנים היה חשד למעשיו, אך הוא הכחיש תמיד, והנה בעת כתיבת הספר הודה שהיה הוא זה שניסה להתנקש בחיי שר התחבורה דאז דוד צבי פנקס, שמצא את מותו כעבור חודש ומחצה מהתקף לב שנגרם כנראה בעטיו של אותו אירוע.

מי היה השר פנקס, ומי היה קינן?

מדהים עד כמה ניסיון ההתנקשות בשנות החמישים זכה להתעלמות סלחנית מצד הרשויות והציבור, ואפילו כשהתפרסמה הביוגרפיה על קינן והוסר הספק מעל זהות המתנקשים, עדיין לא מצאו לנכון לעשות תחקיר מאוחר על כך. הרי אילנה דיין הוכיחה שבעובדה הכול אפשרי, ואם לא טרחה לעשות זאת הרי זה מפני השתייכותה לעמדות של ציבור אלים אידיאולוגית, שמוכן לעשות הכול כדי "לנצח", וכדי להעלים את האמת. לפני כמעט 60 שנה אירע הדבר. פנקס בן 57 במותו היה שר התחבורה איש המזרחי, משפטן, שימש כסגן ראש העיר תל אביב וממונה על תיק החינוך, ונלחם למען שמירת השבת וייבוא בשר כשר, כמו-כן העלה שאילתות רבות על החינוך הכפוי והחילוני שניתן לילדי העולים, "כפייה מצפונית ואינקוויזיציה נגד דת ישראל" כך כינה זאת. פנקס הוערך כ"פרלמנטר מספר אחד" בכנסת, בשל נימוסיו וכוח השכנוע שלו. כשר התחבורה הציע שנהגים ישביתו את מכוניתם בשבת אחת בחודש דבר שנדרש בשל המצב הכלכלי, ולמען חיסכון בדלק, נימוקו היה "אין לראות בהגבלות אלה אלא אמצעי משקי לחיסכון, מכיוון ששמונים אחוז מבעלי מכוניות פרטיות עסוקים בענייניהם ביום חול, הרי החישוב היה כי בשבת הן משמשות לתענוגות". בעקבות כך נערכו הפגנות של אנשי מפ"ם, והקומוניסטים. ההצעה לא נשאה חן גם בעיני עמוס קינן, ובליל שבת 20.6.52. שמעו בני משפחת פנקס, קול חבטה. הם זיהו במרפסת רימון נפץ שלא התפוצץ. עקב כך הוצבה שמירה ליד הבית וביום המחרת הבחינו השוטרים בשני צעירים המתגנבים לבניין ועוזבים במהירות. הם דלקו אחריהם ולכדו אותם, ואז גם נשמע פיצוץ מדירת השר. שני העצורים היו עמוס קינן ושאלתיאל בן יאיר . הם נחשדו שעשו את המעשה כאות מחאה על תקנות התחבורה. השר קיבל התקף לב מאוחר יותר ונפטר. עיתון הצופה היה היחיד שכתב על הקשר בין ניסיון ההתנקשות לבין הפטירה של השר. מי היה עמוס קינן? הוא וחברו שנתפס עימו היו קשורים לתפיסה הכנענית ששללה כל ביטוי של סממן יהודי דתי במדינת ישראל המתחדשת, שביקשה ליצור טיפוס "עברי" חדש. הם זוכו בבית המשפט המחוזי ולאחר מכן בעליון, ונאמר כי "התביעה לא הוכיחה את אשמתם". זיכוים היה מחמת הספק ולא מחוסר אשמה. עמוס קינן שמר על זכות השתיקה במשטרה. התנהלות הרשויות בפרשה זו עוררה בימים ההם ומותירה עד היום שאלות בלתי פתורות: מדוע נושא ההתנקשות לא טופל ומדוע לא הוזכר כאחד מן הגורמים לפטירת השר? מדוע נהגה המשטרה בשני נאשמים אלה בכפפות של משי? ואיך זיכו שוב ושוב השופטים את האשמים? הועלתה סברה שהממשלה ובן גוריון השתיקו את העניין מתוך תמיכה של המערכת במעשה ההתנקשות. ידוע שידה של מפא"י לא הייתה נקייה משימוש בטרור פוליטי בעבר. היו שטענו כי השימוש בטרור היה רצוי בעיני השמאל כאשר הכדורים נורו מכיוון אחד לעבר השני. מה עוד שפנקס הרגיז את ראשי מערכת השלטון וכשצעיר כמו עמוס קינן סאטיריקן ידוע עשה זאת - ניסו לטייח את הדבר. עמוס קינן גדל בתל אביב. לאביו יעקב לוין הייתה השפעה רבה עליו. הוא היה סוציאליסט וחבריו הסוציאליסטים גילו שהחזון שלהם להפוך את ארץ ישראל לקולחוז אינו מציאותי וחלקם של החברים ירדו לברית המועצות. עמוס הצעיר שנא את הדת, את הבורגנות, ואת הביורוקרטיה. בצעירותו הצטרף ללח"י. הוא ראה במנדט הבריטי כובש זר ונלחם גם בדיר יאסין. (למתעניינים אם היה טבח או לא ? הרי מעדות ראשונה של לוחם שקרוב ביותר אלי, הוא מעיד כי טבח לא היה אך מסרב להתראיין בנושא, כדי לא להכחיש את הדבר. מוטב הוא אומר ובצדק שהערבים יאמינו שהיהודים מסוגלים לכך) משנת 67 נמנה קינן עם הראשונים שהתנגדו להחזקת יהודה שומרון וחבל עזה. ב-1975 היה לצד אורי אבנרי, מתי פלד, לובה אליאב והיה ממקימי תנועות שמאל רדיקליות. לחם נגד האתוס הציוני ובעד הפלשתינים. היה עיתונאי ידוע, סופר מחזאי, פסל וצייר. למחרת ניסיון ההתנקשות בשר הועלה הנושא באופן לקוני על שולחן הממשלה. השר בורג ביקש להביא את הדברים לשולחן הכנסת משום שמדובר "בפעם הראשונה מאז אלפיים שנה שהייתה התנקשות מעין זו". בן-גוריון סיכם את העניין: "קרה נס שלא נהרג איש, זו הייתה פצצה רצינית", וסירב להעביר את הדיון לכנסת. במהלך השנים רבים חשדו שהיה זה עמוס קינן שביצע את המעשה, אבל הוכחה לכך נודעה רק כאשר פרסמה נורית גרץ את וידויו בפניה. אורי אבנרי חברו של עמוס קינן שהיה שותף להסתרת הסוד לא מילא את חובתו העיתונאית כעורך "העולם הזה" שהתהדר בחשיפות וסקופים. במאמר הספד שפרסם אורי אבנרי בתאריך 5.8.2009, יום לאחר מותו של עמוס קינן, באתר מעריב nrg הוא כתב כך: "בעת פרשת הנחת הפצצות בביתו של השר דוד צבי פנקס, אני ידעתי מלכתחילה שהוא עשה את זה, הוא מעולם לא הסתיר זאת ממני... מצ"ב לינק להספד הנ"ל: [קישור] כאז כן היום אותן מניפולציות, אותה רמייה, אותו אליטיזם, אותה הגנה על "יפי הבלורית ועל המחזיקים בדעות הנכונות" וזה מעין מיקרו קוסמוס (לא כל כך מיקרו) על ההתנהלות במדינת ישראל. לצערנו שום דבר לא משתנה.