כדאי לסמוך על הרושם הראשון שעשתה האנטישמיות על האדם, כל אדם תבוני באשר הוא שם, כאשר נתקל בא ראשונה - טיפשות! סכלות מגובה באוסף גרוטאות של ראיות המחטיאות לא רק את העובדות, אלא המגלות את השכל הישר למחוזות של הזיה שם היא קוראת בתורותיה לאור מה שנשאר מליקוי חמה. הרושם הראשון הזה נוטה להיטשטש, מפני שכך דרכה של טיפשות, כיוון שאין קוראים לה בשמה מיד, היא קוראת לעצמה חוכמה, כיוון שאין מדירים אותה לאלתר כבגידה מבישה באמת, היא מדירה את האמת כבגידה מתחסדת בעובדות.
לכן, אין סיכוי להילחם באנטישמיות בנשק הגינוי. היא חסינה מגינוי. היא עומדת מולו ואומרת שניים, אחת כי הגינוי משול כמטרה פגועה המרעישה עולמות על שחץ שנון קלע אליה ולא החטיא, ושתיים, כי היא בעצם מפגן מרשים של הרכנת ראש בפני גאונותו של יוצר כל שלא שגה במעשה הבריאה מעורר ההשתאות אלא בכשל הזניח של בריאת היהודי. חילונית או דתית, אנטישמיות בתור שכזו מאמינה תמיד באמונה שלימה כי אינה אלא תיקון הכרחי של הכשל האלוהי התמוה, גם על דעתו כמובן, בין הוא קיים בין אם לא היה מעולם.
הצירוף הזה של טיפשות בעליל ושל נפולת או נשורת של אמונות, עמיד בפני כל גינוי, יותר אפילו מן הסטטיסטיקה המציגה תמיד לראווה כי במקום בו יש בחירה בין טיפות מורשת לבין רציונל ביקורתי, הטיפשות המורשת נהנית מרוב מוצק, המוכיח את תבונתה. כוחה המתעתע של סטטיסטיקה סופיסטית הוא לא יותר מתוספת כוח למאמץ העיקרי-טיפשות ונשורת אמונות.
מחלת נפש
כל זה, בשעה הזאת, אינו אמור אלא כנגד התרעומת המגנה את מופעי האנטישמיות המדהימים מעל בימות הלייבור הבריטי. מי שאינו מתרשם מיד כי הטקסטים המעוררים זעם בקרב השומעים הם לא יותר ממטופשים עד כדי גיחוך, עד כדי פחד שמא הם לא כל כך מטופשים אם מנהיגים מחוכמים כל כך אינם מתייראים לומר אותם בפומבי - ראוי לו לצבוט את לחייו כדי להשתכנע שלא כרתו את ראשו ועם ראשו את שיכלו. השטויות האלה אינן אלא פניני סרק על החוט הארוך ממדוד עליו חורזים האנטישמיים ממוצאי שבת ראשונה של בריאת העולם את המשטמה ליהודים שקדמה אפילו את בואם של היהודים לעולם. לא מדובר באפידמיה האוכלת משום מה באומללים מקרב הנהגת הלייבור. מדובר במחלת נפש כרונית הנמצאת התפרצות קבע, עיתים בסמטה ועיתים בכיכר, עכשיו, בלונדון, בצל הביג בן,על גדות התמזה, בכיכר.
כמובן שאי-אפשר להחריש. כמובן שאסור לה למחלה הזאת להלך חופשי ברחובות כאילו יש לה הרשאה להשתולל באין מפריע. אבל, כל הקם לגנות את מי שכביכול זומם לפגוע בו ובו בלבד, ומדבר בקול של בקול של קורבן תמיד או בקול של קורבן הווה ובקול של קרבן עתיד, מפרנס את האנטישמים ונעשה כמי שמוכיח כי עכשיו שהמטרה בוכה, החץ יודע כי צדק. לא הוא קורבן. האדם התבוני, באשר הוא שם, כל אומה, כל לשון, קרבן. השקר הוא תרבית הזנה עצמה על כל איש ואישה שנבראו בצלם, ועל כן אם קמים לגנות, יקומו הכל לגנות ואל ינוח היהודי עד שכל לא יהודי לא יקרום עימו להפריך את השקר הזוחל לרקמת האנושות כולה. ולא בגינוי כי בגינוי לא סגי. בשיימינג. בביוש. בהוקעת האנטישמים כטיפשים מדרגת הטיפשות העליונה האפשרית, כמלקטי הבלים ברצינות מופלגת המעוררת שאלות קשות על שפיותם. הוקעת האנטישמים כחבורה עיקשת המוכיחה כי אי.קיו, אפילו במנות משכל נדיבות, אינו מוכיח דבר על תקינות הפעולה המוחית של בעליה. גם מכונה נהדרת יכולה להסתכסך עם חלקיה, ולנוע פנים לאחור, ואחור לפנים, וגבוה למטה ומטה גבוה, ואין לה תיקון אלא אחד- לחשוף את טירופה, ולא לעלות בה אפילו לא לנסיעת גינוי. ביוש. רק ביוש. ביוש יצירתי. ביוש קולקטיבי. ביוש בין לאומי. בין דתי. בין תרבותי. זה לא יועיל. המכונה, מבוישת, נוע תנוע עוד ועוד, אבל יהיה לה שם, ויקבוה בשם, וידיעת השם הנכון של הדברים, היא חבירה לאמת לאמיתה. זה הרבה. זה מיישר פרספקטיבות. מרבה ביטחון ועוצמה ירבה.