דברי סגן הרמטכ"ל - רדידות והתבהמות

במשך כשבועיים ימים עקבתי מהגלות אחר הנעשה בארץ. כמעט כלום. קצת על רוצח סדרתי שהתברכנו בו, קצת על "עיתונאית" ששפכה שמן רותח על אמה, עוד פעם על נכלולי הגברת ענבל, ושום הכרזה אופיינית להרצוג, או "קיבינימט" מחברו/יריבו מרגלית. והנה אני קורא את דברי סגן הרמטכ"ל בערב יום הזיכרון לשואה, את דברי ההגנה עליו של שר הביטחון, את ההתקפות של הפוליטיקאים עליו מימין, את ההגנה משמאל, את הפרשנים המדגישים את עוז רוחו הקרבי, את אומץ לבו, את היותו כזה "שלא עושה חשבון" לאף אחד. הסערה התורנית פרצה סוף-סוף. את כולם, תוקפים כמגינים, אני יכול להבין. איני יכול להבין גורם אחד והוא דובר צה"ל, המסמל בעיני את צה"ל. וכך אומרת הודעת הדובר: "סגן הרמטכ"ל מבקש להבהיר שלא הייתה לו שום כוונה להשוות בין צה"ל ומדינת ישראל לתהליכים שהתרחשו בגרמניה לפני 70 שנים. ההשוואה אבסורדית ומשוללת כל יסוד...." ואני שואל את צה"ל: אז מה הייתה כוונת סגן הרמטכ"ל כאשר אמר את הדברים הבאים: "כי אם יש משהו שמפחיד אותי בזיכרון השואה הוא זיהוי תהליכים מעוררי חלחלה שהתרחשו באירופה בכלל, ובגרמניה בפרט, אז, לפני 70, 80 ו-90 שנה, ומציאת עדות להם כאן בקרבנו בשנת 2016. הרי אין יותר קל ופשוט מלשנוא את הזר, אין קל יותר ופשוט מלעורר חרדות ומלהלך אימים, אין יותר קל ופשוט מהתבהמות, התקרנפות והתחסדות". הבנת הנקרא שלי, ההיגיון, אולי הפשטני שלי, השכל הישר שלי, ממש זועקים: סגן הרמטכ"ל של צה"ל, אלוף בדרגתו, אכן עושה השוואה: הוא מוצא בארצנו עדויות לתהליכים שכמותם היו באירופה, ובעיקר בגרמניה, מראשית עלית הנאציזם ועד לסוף מלחמת העולם השנייה. אין כאן מקום לפרשנות או לאי הבנה. לכן, הודעת דובר צה"ל פשוט מפחידה באבסורדיות שלה, בחוסר היושר שלה, ובזלזול בשכל הישר של הציבור.

קבל עם ועדה

ובואו נחזור לקטע האחרון של דברי סגן הרמטכ"ל המתחיל במילים: "הרי אין יותר קל ופשוט". כאן כבר הדברים ניתנים לפרשנות כיד הדמיון הטובה על כל אחד. פרשנות אחת תבוא ותגיד: הוא, הסגן, דיבר על תהליכים שהיו באירופה וגרמניה, וכמותם מוצאים אצלנו, ולכן הוא בא ומפרט אותם: התקרנפות, התחסדות, הפחדות, התבהמות, שנאת הזר. הבעיה היא שזה לא מתאים כל כך לתהליכים באירופה וגרמניה, למעט אולי הפחדת היחיד של צ'רצ'יל מפני הנאצים. פרשנות שנייה תבוא ותגיד שהוא התכוון בכלל לדברים המתרחשים בארצנו, בלי קשר למה שהיה בזמנו בגרמניה. ואז, כל אחד יכול לפרש את הדברים כפי אמונתו. יש לי שתי הערות יסודיות על דברי סגן הרמטכ"ל (מעבר לנזק הבינלאומי שכבר דובר בו רבות): האחת, למה בכלל קצין בכיר בצה"ל צריך לדבר קבל עם ועדה על ענייני חברה ומדינה? באיזו מדינה בעולם הדמוקרטי יימצא קצין בכיר שיישא דברים פומביים בנושאים אלו? מישהו יכול לדמיין לעצמו את ראש המטות המשולבים האמריקנים, או אחד מעוזריו, או כל גנרל אחר, מדבר פומבית על החברה האמריקנית ותחלואיה? אם היה כזה, באותו יום הוא היה מתבקש להחזיר את מדיו. אכן, כמו שיעלון כתב, הקצין צריך להתוות לחייליו "דרך וערכים בעזרת מצפן ומצפון", בדיוק כמו שעשה הרמטכ"ל איזנקוט בדבריו על המצפון והמצפן בירי של חיל מול מחבל/מחבלת. אבל, סגן הרמטכ"ל לא דיבר אל חיילים ולא על חיילים, אלא על החברה הישראלית כפי שהוא מבין אותה, וכפי שהוא מבין את ההיסטוריה של אירופה וגרמניה. השנייה, בדברים הללו של סגן הרמטכ"ל, שבאופן הכי טבעי עוררו מרבצם את הפוליטיקאים שלנו, מימין ומשמאל, הוא רק תרם לרדידות השיח הציבורי שלנו, ההולך ומתבהם. רק חסר לנו ש"מחר" מח"ט כלשהו יחווה דעתו ברשות הרבים בעד ונגד "התנחלויות וכיוצא באלו. לדעתי חייב הרמטכ"ל לעשות כל שהוא יכול בסמכותו על-מנת להרחיק את קציני צה"ל, בכל הדרגות, מכל מעורבות פומבית, חצי פומבית, בנושאים שאינם בתחומי העיסוק והאחריות של צה"ל.