התייעלות אנרגטית - האם שווה פגיעה בבריאות?

סיפור הבריאה בתחילת ספר בראשית, מתאר התפתחות של מחזורי חושך ואור כבסיס ליממה, יש לשים לב שלא מדובר על המאורות, שאלה כידוע נוצרו רק ביום הרביעי, אלא על חושך ואור המופיעים במחזורים. ההתפתחות המדעית בעשורים האחרונים הביאה להבנה טובה יותר הן של המבנה והן של תפקוד העין היונקית כולל האדם ומצביעה על כך שלעין יש לפחות שני תפקידים שונים: 1) ראיה של צורות וצבעים 2) כיוונון של "השעון הביולוגי" למחזורי אור וחושך של הסביבה. מבחינה אבולוציונית, אני מניח שהתפקיד השני קדם לראשון, מאחר שגם ליצורים חד תאיים יש שעון ביולוגי למרות שלמיטב ידיעתנו אין הם רואים צורה וצבע. הכרונו-ביולוגיה הוא תחום מדעי העוסק "בארגון הזמן" בהתאם למחזוריות טיבעת כמו זאת הנובעת מסיבוב כדור-הארץ על צירו (מחזורי אור וחושך) וסיבוב כדור-הארץ, הנטוי על צירו במסלול סביב השמש, והמהווה בסיס לעונתיות בטבע. רשתית העין הניזונה משינויים אלה מגיבה להם בכוונון השעון הביולוגי הנמצא במוח ובין היתר הוא מתאם ומסנכרן בין המחזורים היומיים השונים של גופינו. שתי המצאות שיש להן יכולת לשבש את הכוונון של השעון הביולוגי הן: הראשונה היא הפיכת אנרגיה חשמלית לאור ובדרך זאת ביטול של חשכת הלילה או במילים אחרות להתערב בבריאה כאשר ההמצאה השנייה היא של מנוע הסילון, מה שמאפשר לנו לעבור מעל לפני מעלות אורך (קווי זמן) במהירות העולה על זאת של סיבוב כדור-הארץ סביב צירו. תופעת היעפת (הג'ט לג) מוכרת לאנשים הטסים במטוסי סילון בעיקר לאלה הטסים מזרחה למשל מקליפורניה לתל אביב. הרפואה יודעת לטפל בתופעה בעזרת הנוירו-הורמון מלטונין הניתן בזמן הנכון. תופעה נוספת המוכרת היטב לפסיכולוגים היא זאת של דיכאון עונתי המאפיינת אנשים החיים במעלות רוחב גבוהות וההורמון שנוצר בבלוטה האיצטרובלית שבמוח בחושך, ממשיך להיווצר אל תוך היום ואיננו מתפרק, כפי שבאופן טבעי קורה באנשים הנמצאים במעלות רוחב של האזורים הטרופיים והסובטרופיים. דרך הטיפול היעילה ואולי אף היחידה היא לחשוף אנשים אלה לסוללה של נורות פלורסנט (או לד) שהן תאורות עם אורך גל דומיננטי קצר בתחום של האור הכחול, תאורה המדכאת באופן טבעי ייצור מלטונין. כיום, אנו מודעים לכך שמה שמשפיע על השעון הביולוגי הוא לא רק עוצמות התאורה אלא בעיקר אורכי הגל. הקדמה זאת באה להציג את החשיבות של מחזורי אור וחושך לגופנו, הנקלטים דרך רשתית העין כאשר אור קצר גל בצבע כחול בין 500-450 ננומטר הוא סיגנל ליום בעוד שזה של אורך גל מעל ל-560 ננומטר הוא סיגנל ללילה. כיצורים פעילי יום אין זה פלא, שבני אדם חיפשו דרכים להתגבר על החושך עד כדי כך שייצרנו גורם חדש של זיהום, שמקורו מתאורה מלאכותית בלילה. לייצור של אנרגיה חשמלית בתחנות כוח יש מחיר סביבתי המתבטא ביצור פחמן דו חמצני, אין אני נגד התייעלות אנרגטית אך, האם זאת יכולה לבוא על חשבון הבריאות שלנו? מי יממן בעתיד הלא רחוק את הטיפולים בתחלואה שהולכת ועולה מחשיפה לתאורה חסכונית הן במרחבים הציבוריים והן במרחבים הפרטיים? ארגון הרופאים האמריקנים AMA לפני ארבע שנים קיבל החלטה שאור מלאכותי בלילה הוא גורם מזהם מאחר שבין היתר הוא משבש מחזורים יומיים, משבש את מחזורי השינה ומדכא את ייצור ההורמון מלטונין בבלוטה האיצטרובלית. מעניין שבהחלטה זאת למרות שטכנולוגיית ה-LED הייתה כבר בשימוש הם קוראים למציאת טכנולוגיות תאורה חדשות שלא תפגענה בבריאות האדם. בחודש יוני השנה אימץ ארגון הרופאים האמריקנים AMA החלטה לגבי תאורת LED הקוראת למציאת דרכים להפחתת הנזקים לבריאות האדם ולסביבה כתוצאה מהגברת עוצמות התאורה במרחבים הציבוריים. כן, אותה תאורת LED הלבנה שהוכנסה ומוכנסת בצורה אגרסיבית לחיינו ואף זיכתה את ממציאיה בפרס נובל לפיזיקה לפני כשנתיים, מסוכנת לבריאות האדם בגלל המרכיב הדומיננטי של אור כחול. אור כחול כאמור, הוא הסיגנל העיקרי מהסביבה לבלוטה האיצטרובלית המדכא את ייצור המלטונין. תאורת LED לבנה מדכאת את ייצור המלטונין פי חמש בהשוואה לתאורת הרחוב שעדין קיימת במרחבים ציבוריים בצבע כתום, תאורה הנוצרת על-ידי נורות הנתרן בלחץ גבוהה. דיכוי המלטונין, הורמון שידו בכל, פוגע בפעילות התקינה של מערכות רבות בין היתר מערכת החיסון, חילוף חומרים, בסילוק יעיל של אוקסידנטים מה שמביא להאצה בתהליכי ההזדקנות של התאים. מלטונין הוא חומר המונע התפתחות של סרטן שד בנשים וסרטן של הבלוטה הערמונית בגברים - האם נכון לוותר על הגנה זאת?. מקבלי החלטות במשרד להגנת הסביבה ובמשרד הבריאות מבקשים שנוותר על שירותיו של ההורמון מלטונין ונפגע בבריאות הציבור בשמה של "התייעלות אנרגטית" האם זאת החלטה נבונה המבוססת על מחקר או לפחות נובעת מתוך דיונים של אנשי מקצוע מתחומים שונים? הרשו לי להניח שהתשובה היא לא. במרכז המחקר שלנו באוניברסיטת חיפה אנחנו כפי שגם במקומות אחרים בעולם מצאנו שדיכוי בייצור המלטונין בבלוטה האיצטרובלית בחושך, מביא לשינוי אפיגנטי (שינוי במעטפות האורזות את החומר הגנטי ולא בחומר הגנטי עצמו) אשר יכול להתבטא בפעילות של גנים. בתאים של סרטן שד אותם אנו בודקים אנו מוצאים אובדן של קבוצות מטיליות מהמעטפות של ה- דנ"א. נקודה מעניינת היא שתוספת של מלטונין ממקור חוץ גופני מביאה לתיקון. ניתן להניח שיש כאן אפקט מצטבר תלוי זמן עם יכולת תיקון. לצערי המשרד להגנת הסביבה מסרב לממן מחקרים שיכולים להביא להפחתה משמעותית בהתפתחות של סרטן השד, השמנת יתר סוכרת מטיפוס II ומשרד הבריאות שלא יוצא נגד זיהום האור ואיננו מוכן להכיר שקיימת בעיה. אזי, הנה בא ה- AMA ותומך בטענות שלנו לגבי השימוש בתאורת ה-LED ומתריע על סכנות בריאותיות כיצד נערכת מדינת ישראל להתמודד עם סכנות אלה. פעולה שנקטה בה ממשלת צרפת כשנתבקשה לעבור לתאורת LED על-ידי האיחוד האירופי הייתה הקמה של וועת מומחים רב תחומית. לאחר בדיקת הנושא במכלול של הבטים הוועדה המליצה שלא להכניס תאורה LED למרחבים ציבוריים. מה קורה במדינת ישראל, בחסות של המשרד להגנת הסביבה מוזרמים עשרות מיליוני שקלים להכנסת תאורת LED לאחרונה לפריפריה, אני שואל האם זאת הדרך לחיסול תושבי הפריפריה בייסורים? לסרטן שד תקופת חביון (אינקובציה) שבין 10-15 שנים כלומר שהנזקים יתגלו בממדים של מגיפה בעתיד ולא מחר בבוקר ואז יקימו וועדות ויקדמו מחקרים בניסיון להבין מהיכן זה הגיע. הכתובת היא כיום על הקיר, יש בקרבנו מקבלי החלטות ברמות של ראשי ערים, ראשי מועצות מקומיות וועדים מקומיים המתפתים ומחליפים את התאורה הקיימת לתאורת LED וזאת על חשבון הבריאות של תושבים שבחרו בהם ובנימוק של התייעלות אנרגטית ושאין סכנה מוכחת. יש דרכים רבות לחיסכון באנרגיה חשמלית ההולכת לצורכי תאורה הצרפתים אימצו חלק מהם, הם מפחיתים את זיהום האור ומקטינים את יצור החשמל, על-ידי עיממום האורות בשעות הקטנות של הלילה. לאחר ההחלטה של AMA אי-אפשר יהיה לטעון שלא הוזהרנו על-ידי גוף בעל סמכות בריאותית. מדינת ישראל היא אחת המדינות המזוהמות ביותר באור מלאכותי בלילה, מישהו הרוויח ומרוויח מכך הרבה כסף על חשבון בריאות הציבור. ממשלה אחראית הייתה אוסרת על תוספת תאורה ובפרט זאת של LED ללא קביעת סטנדרטים לתאורה, ליידע את הציבור על הסכנות הטמונות, ביצוע ניתור של תאורה במרחבים הציבוריים, קביעת ערכי סף שמעל להם מפחיתים את התאורה המלאכותית בלילה. אותם כספים שהמשרד להגנת הסביבה מבקש להשתמש בהם להרעלת הציבור יועברו למחקר וזאת על-מנת למזער נזקים בעתיד.