האם בקרוב תהיה לבית המשפט סמכות להורות על הסרת תוכן מרשת האינטרנט? כולל אפילו להוציא צו לפייסבוק או גוגל? תזכיר חוק שזכה לכינוי "חוק הפייסבוק" מבקש להתמודד - במידתיות, לדברי מנסחיו - עם תכנים פוגעניים ברשת. בפרט תכנים מסיתים ובמיוחד לאור ההסתה המוכרת ברשתות החברתיות בקשר לביצוע פיגועי טרור.
התזכיר, שנושא את הכותרת "חוק הסרת תוכן המהווה עבירה מרשת האינטרנט", פורסם על-ידי משרד המשפטים בשיתוף עם המשרד לביטחון הפנים. זהו מסמך מפורט, אשר ניכר שנכתב תוך מודעות לפגיעה אפשרית בעקרונות דמוקרטיים מוצקים כ
חופש הביטוי וחופש הקניין.
כידוע, השיח הציבורי באינטרנט בכלל וברשתות החברתיות בפרט, שינה מקצה לקצה את האופן שבו הציבור צורך מידע. המרחב המקוון מאפשר לכל אדם להפיץ פרסומים בעלות מזערית ולזכות בחשיפה רחבה. אם תרצו, ביטוי מודרני למהות חופש הביטוי במדינה דמוקרטית מתקדמת.
תזכיר החוק מציין, כי המצב הנוכחי גורם לכך שיש אשר "מנצלים את הרשת לביצוע עבירות" ופרסום "תכנים מזיקים". לדוגמה, ביצוע עבירות מין, פרסום דברי הסתה, פרסום תכנים הפוגעים בפרטיות אדם ועוד. "במקרים מסוימים כשמדובר בפרסומים אסורים באינטרנט", נכתב בתזכיר החוק, "הדבר טומן בחובו
סיכונים ממשיים לביטחונו של אדם, לביטחון הציבור או לביטחון המדינה" (ההדגשה לא במקור). על-פי התזכיר, יש צורך ב"כלים משפטיים" שיאפשרו להתמודד עם התופעה המדוברת.
מיותר לציין, שהאתגר המשפטי הגדול ביותר שעומד כנגד הצעת החוק הוא הפגיעה האפשרית בחופש הביטוי. בפרט כאשר הסרת תוכן מהרשת נעשית טרם מוצה הליך פלילי. לפיכך תזכיר החוק מבקש לבחון את הכלים המשפטיים והפעלתם במידתיות הראויה. על-פי תזכיר החוק, צריכים להתקיים שני תנאים מצטברים על-מנת שבית המשפט לעניינים מינהליים ייעתר למתן צו להסרת תוכן מאתר אינטרנט:
1. הפרסום מהווה עבירה פלילית.
2. המשך הפרסום עלול לסכן באופן ממשי את ביטחונו של אדם, ביטחון הציבור או ביטחון המדינה.
כל בקשה לקבלת צו להסרת תוכן לפי החוק, תהיה חייבת להיות בהסכמה בכתב מטעם היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוסמך מטעמו. עוד נכתב בתזכיר, שיש לקיים את הדיון במעמד מפרסם התוכן ונציג מטעם אתר האינטרנט (בעלים, מנהל או מפעיל). כמו-כן יזומנו לדיון נציגים של מנוע החיפוש, ככל שאין מניעה לעשות כן בנסיבות העניין. כלומר: גם מנועי החיפוש שמציגים תוצאות שמפנות לתוכן נשוא הבקשה יוזמנו לדיון. חשוב להדגיש, כי לפי הצעת החוק בית המשפט רשאי לקיים דיון במעמד צד אחד, אם הוא סבור שהמשיבים הוזמנו כדין אך לא התייצבו.
איזונים ובלמים אלה מראים כיצד הצעת החוק מנסה להלך בין הטיפות. מצד אחד להתמודד עם האתגר הלא-פשוט של תכנים מזיקים ברשת, ומצד שני לקבוע תנאים והוראות שיוכלו למנוע שימוש לא מידתי בכלי משפטי זה.
כמו חוקים אחרים שנוגעים לעיקרון חופש הביטוי (וראו לדוגמה את הפולמוס הציבורי סביב התיקון לחוק איסור לשון הרע להגדלת סכום הפיצוי), גם "חוק הפייסבוק" זוכה לתגובות מנוגדות.
הטוענים בעד החוק גורסים שהוא הליך חקיקה מחויב המציאות, במיוחד לאור ההסתה ברשתות החברתיות שמובילה לפיגועי טרור. כמו-כן, טוענים התומכים בהצעת החוק, פרסום ברשת עלול להיות פוגעני ולגרום לנזקים ואבידות בנפש גם שלא מבחינת טרור.
המתנגדים מעלים על נס על עיקרון חופש הביטוי וטוענים, כי מדובר בהליך שעלול להצר את אחת מהזכויות החשובות ביותר של המשטר הדמוקרטי. בקרב המתנגדים נשמעות גם טענות לגבי סדרי הדין בהצעת החוק. למשל: מדוע ניתנה הסמכות לבית המשפט לעניינים מינהליים ולא לבית המשפט המחוזי, למה בית המשפט רשאי לבחון את הנושא ללא תלות בדיני הראיות ומדוע התובע רשאי לבקש הצגת ראיות חסויות.
אין ספק שיהיה מעניין. ועדת חוקה חוק ומשפט תצטרך לתת את דעתה לנושא. אולי החוק ישהה גם בוועדות אחרות. מה שבטוח, הדיונים יהיו סוערים ומעניינים.