סקרים, הערכות, נבואות, ופטה מורגנה

כל הסקרים מנבאים ניצחון סוחף להילרי קלינטון. היום. אתמול, הם היו ספקניים, שלשום העריכו כי טרמפ הוא בעל הסיכויים, ואין יודע מה תהייה הטמפרטורה האלקטוראלית לקראת נובמבר ובנובמבר עצמו. על כן דין הסקרים בניבוי תוצאות, שברירי יותר מהערכות שגם הן כמובן שבריריות, אבל מבוססות על ניתוח נתונים, ועל ההיגיון העולה מהן. לא כל הנתונים ידועים. חוסר הוודאות היה ונשאר הנתון הידוע ביותר ועל כן כאמור, למרות שהערכות רציונליות עדיפות על סקרים, ועל סקרים מוקדמים בוודאי ובוודאי טוב להתייחס אלין בזהירות יתרה. והנה פרדוקס. טרמפ מפגר היום אחר קלינטון בסקרים. על-פי הערכות כנות ובלתי מוטות, הוא פשוט לא יכול להיבחר. בסיס התמיכה שלו בקרב נשים צר מהכיל את האמביציות האלקטוראליות שלו. הוא עצמו נגס בתמיכה זאת בחריצות מעוררת תמיהה עד שיש אומרים כי הוא בעצם לא רוצה להיבחר. התמיכה שלו בקרב השחורים זעומה. בקרב ההיספנים כנ"ל. הוא ולא אחר עשה כל שאפשר כדי שבסיס התמיכה הזאת יצטמצם עוד ועוד. רעיונותיו בנושאי נאטו מרימים את גבות העולם החופשי כולו, אהבהביו הרטוריים עם רוסיה של פוטין המסמל בעיני המערב וארצות הברית בראש ובראשונה, את התשליל בתמונה המעצמתית בעולם, לא נראים נשיאותיים יותר מאשר איפכא מסתברא גימנזיסטי. סגנונו הילדותי בעליל, הכולל שרשרת ורבאלית של פגיעות ושל מענה פוגעני מיידי, משדר פסימיות האומרת כי העולם כולו כולל, אמריקה הממוסדת והתקשורתית רודפת אותו והוא נאלץ להתגונן ולא לוותר ולא להתנצל, ולא להעמיד פנים כאילו הוא מן הנמושות הפוליטיקאלי קורקטיות. איך מועמד כזה יכול להיבחר? על-פי ההערכות הוא לא יכול. אבל הנבואות אומרות שהוא יכול גם יכול. הנבואות אינן קוראות סקרים ואינן מאמינות בהערכות. הן נשענות על הבוחר, על הבוחר שהוכיח במרוץ למינוי הרפובליקאי כי לא טרמפ יצר אותם אלא הם יצרו את טרמפ, והם כאן. יותר רפובליקאים הצביעו טרמפ שניצב תחילה כאיש ביזארי בשורת המועמדים המגוהצים והנתמכים על-ידי הממסד, מאשר בכמעט כל המערכות לבחירת מועמדי המפלגה הרפובליקאית בתולדות הפוליטיקה של ארצות הברית. והם כאן. הם בוחלים בממסד באשר הוא ממסד, במיצובם העובדתי או המדומיין במערך רמת החיים, בסולם ההשכלה, בהתייחסות למדיניות החוץ והביטחון של אמריקה כאילו היא יותר מכשל נמשך, מעדות לרפיון, לתבוסתנות, והם אנטי אינטלקטואלים בלי בושה כי האינטלקטואלים מתנשאים ו וכל מתנשא משפיל אותם מעצם הווייתם. והם כאן. הם לא נרתעים מלראות יוקרה פטריוטית אמריקנית המינון גבוה עד גבוה מאוד של גזענות, של קסנופוביה, של פלירט מתמיד עם קונספירציות. הם המעמד הנבגד והם יצרו לעצמם את טרמפ. מקרבם יוצאת הנבואה כי הסקרים הם בלוף, כי ההערכות הן פארסה, כי הבחירות עצמן תהיינה מזויפות אם טרמפ לא ייבחר. והם כאן. והם מדביקים רבים במתבוננים בקרוב ומרחוק בסצנה האמריקנית מפני שהרבים האלה אומרים לנפשם כי ההוכחה המשכנעת ביותר האחת והאמינה כי טרמפ מוביל למרות שהוא מפגר - היא שהוא הוכיח כי הוא ניצח במערכה למינו הרפובליקאי בניגוד לכל הסקרים ובוודאי לכל ההערכות. אין לאיש מתוך המתנבאים כך עניין להאזין למי שאומר להם כי המערכה על המינוי למועמדות אינה דומה למערכה על הבית הלבן. אין להם עניין להתמודד עם נתונים. הנתון היחיד, ועל כן המוביל, אלא מה, הרי הוא יחיד, הוא שהוא הוכיח כי הכל טועים. יתכן כמובן. רחוק, אך ייתכן. הכל ייתכן. גם הבל יאומן. עם קצת סיוע מנבואות הנוטות להגשים את עצמן, רצות הנבואות על ניצחונו של טרמפ חרף הסקרים וחרף הנתונים ריצה שנראית אומנם כצולעת יותר ויותר, אך, טרמפ אומרים המתנבאים כבר הוכיח שצליעה איננה יותר מפטה מורגנה. הוא נסיך בעולם בו המציאות היא פטה מורגנה ופטה ממורגנה היא המציאות בכבודה ובעצמה. כך הם אומרים. והם כאן. הם משוכנעים שהם כאן....