מפלגת העבודה מצויה תחת איום של מהפך שמאלני בתוכה. אם
שלי יחימוביץ' תיבחר למנהיגת העבודה בהתמודדות הקרובה, עלול להתממש החלום של מהפכת תחריר ישראלי של השמאל הקיצוני.
לשלי יחימוביץ' יש תשתית ארגונית ותקשורתית עצמאית במפלגה שמשרתת רק אותה. היא תחשוף יתרון זה לפעילות גלויה לקראת ההתמודדות הקרובה ותכריז על הקמת מפלגת שמאל ישראלי חדש (שיח), בתוך או מחוץ למפלגה, מותנה בתוצאות ההתמודדות.
במינשר שהפיצה לפעילים בימים אלה כתבה יחימוביץ': "זו שעת חרום להצלתה של אופוזיציה אידיאולוגית בישראל".
היי זו אני שלי יחימוביץ'
היא רואה את עצמה כאלטרנטיבה שתציל את המפלגה והמדינה.היא בטוחה שהיא מנהיגה סוציאלית, ריאלית, אינטלקטואלית, פונקציונאלית, אלקטוראלית, אידיאלית ופופולרית.
היא תומכת באופוזיציה לוחמת וטוטאלית ללא הפסקה, של אידיאולוגיה ללא פשרה. היא חולמת להיות אנגלה מרקל, תרזה מיי ו
הילרי קלינטון.
יש לה פתרון לכל בעיה: אידיאולוגיה! יש לה תשובה לכל שאלה: אידיאולוגיה! יש לה מענה לכל תלונה: אידיאולוגיה! יש לה תוכנית לכל משימה: אידיאולוגיה!
שלי יחימוביץ' דוגלת באופוזיציה טוטלית ומאמינה במושגים טוטלים. עבורה כל מה שמוגדר "ימין" הוא אסון, כישלון, חידלון וריקבון. ואילו כל מה שמוגדר "שמאל" הוא תמיד חזון, פתרון ונכון. עבורה הפוליטיקה והחיים מתחלקים אך ורק לשניים. "הימין" הוא תמיד שלילי. ה"שמאל" הוא תמיד חיובי.
שלי יחימוביץ' בתקשורת ללא הפסקה
צבא התומכים והנאמנים שלה בתקשורת, פותחים עבורה מצלמות ומיקרופונים ללא הפסקה וללא מגבלה, כדי שהיא תוכל להפיץ ולשווק את דעותיה בכל נושא ועניין. בכל יום ובכל שעה. שלי יחימוביץ' מרואיינת ומשדרת ללא הפסקה בזכות התקשורת המגויסת עבורה. הדיווחים שהיא מפיצה לתומכיה, כוללים מצעד בלתי פוסק בנוסח: אני אמרתי, אני דרשתי, אני ביקרתי, אני יזמתי, אני הצעתי, אני הזהרתי, אני הסברתי, אני הוקעתי, אני תבעתי, אני תומכת, אני מתנגדת. היא במרוץ מרתון מאולפן לאולפן. היא פוליטיקאית יחידה שזוכה ליחס הזה מהתקשורת.
שלי יחימוביץ' מאמינה שהיא מגדלור אידיאולוגי של אופוזיציה לוחמת שמובילה ל"אלטרנטיבה סוציאליסטית מנצחת". היא ותומכיה הכניסו לשיח המפלגתי והציבורי רוחות ודעות של שמאל מדיני וכלכלי קיצוני בסיסמא: ביטחון OUT. רווחה IN. פתרון לפלשתין.
שלי יחימוביץ' לא הפנימה שעדיף קפיטליזם מתוקן והומאני, מאשר חלומות וירטואליים על סוציאליזם מיושן. הנאומים המהפכניים שלה נגד הקפיטליזם נשכחו אפילו בסין וברוסיה. הנאומים שלה נגד בעלי ההון ונגד הקפיטליזם לקוחים מהטקסטים של התעמולה המרקסיסטית.
שלי יחימוביץ' לא הפנימה שמשמעותה של הפוליטיקה היא מיצוי של פשרות הכרחיות ואפשריות בנסיבות משתנות, ולא מיצוי של אידיאולוגיות טהורות ומושלמות אך בלתי אפשריות במשטר דמוקרטי קואליציוני הבנוי על פשרות. היא לא מבינה שעדיף להיות אופוזיציה יעילה בממשלה מאשר אופוזיציה עקרה לממשלה, יחד עם מר"צ והרשימה הערבית.
שלי יחימוביץ' הצליחה לגייס כמה אלפי צעירים בעלי דעות שמאלניות מאוכזבי מר"צ, שבעזרתם (הצבעה קולקטיבית) היא הפכה לאראלה ממפעל הפיס המפלגתי, שסייעה להכניס לכנסת כמה מתומכיה שחלקם הפכו לפיגוע אלקטוראלי. כמה חברי כנסת בעלי דעות קיצונית שאין להם שום קשר ורקע עם מפלגת העבודה.