שיעור היסטוריה קצר על משטר הקפיטולציות שכרסם בריבונות הקיסרות העותומנית-טורקית והיה ביטוי של החלשותה והתפוררותה. אנחנו מדברים על המחצית השנייה של המאה ה-19, עד נפילת השלטון הטורקי בארץ ב-1918. האימפריה העותומנית נאלצה להיעזר במעצמות האירופיות כדי לשרוד, ולפי הכלל שאין ארוחות חינם גבו המעצמות את המחיר בצורת "קפיטולציות", ובעברית - "כניעות", שבמסגרתן ניתנו לאזרחיהן זכויות יתר. למשל, בתחומים מסוימים לא חל עליהם השיפוט העותומני. אח"כ הורחבו הקפיטולציות כדי להגן (על חשבון הריבונות הטורקית) גם על בני דתן של המעצמות (יוונים-אורתודוקסים, קתולים, פרוטסטנטים, ולבסוף גם יהודים ודרוזים).
"האיש החולה על הבוספורוס", קראו האירופים לטורקים בלעג, והתעללו בריבונותם בהתאם. בתחרות ביניהם, מי יירש בסוף את "האיש החולה", השתדלו ליצור עובדות של התנחלות בשטח. למרבית המדינות היו שרותי דואר משלהם, הם בנו בתי ספר, בתי חולים, אכסניות, כנסיות, סללו דרכים וכבישים. מגרש הרוסים, בית החולים האיטלקי ו-וויקטוריה-אוגוסטה בירושלים הם דוגמאות בולטות. כשהבריטים הקימו כאן את שלטון המנדט, הם לא היו מוכנים להשלים עם העלבון הצורב של הקפיטולציות הללו וביטלו אותן מכל וכל. עד, שלאחר היעדרות של 1881 שנים, חזר בעל הבית המקורי, העם היהודי, ומי היה חולם שדווקא הוא ישוב וינהיג בארצו את הקפיטולציות, ועמהן את הריקבון בממשל, את הזילות בריבונות, את אובדן הכבוד הלאומי, והעיקר: את ריח המוות של ממלכה המתקרבת לסופה?
הנה כמה טעימות מן הקפיטולציות הישראליות, סטייל 2016. בהר-הבית הקפיטולציה היא לטובת ירדן. השלטון האפקטיבי נמסר ללמעלה מאלף מאנשיה, ביניהם כמה מאות חיילים ירדנים. הם שולטים בנוסף על 'שמירת הסד"ר גם בבנייה, בשיפוץ ובאחזקה, הכל במסגרת ה"ווקף" הירדני. הם ממרדים את חייהם של המבקרים היהודים הישראלים, אלה שכביכול ממשלתם היא הריבונית בהר. אופיינית למארת הקפיטולציות היא אוזלת ידם של השלטונות - משטרה, ארכיאולוגים, פקחי עירייה - מלהשליט את חוק המדינה.
רוב הקפיטולציות מיושמות באזור C, שארית האחיזה הישראלית ביש"ע. הממשל האמריקני ו
האיחוד האירופי שליחו, מפעילים כאן קפיטולציות בשתי חזיתות משולבות: מקימים מאחזים והתנחלויות לערבים ומקפיאים וחונקים את ההתנחלות היהודית, ושלטון נתניהו - כמו בהר-הבית, כמו השלטון העותומני בשעתו - חסר אונים, ועתים אף משתף פעולה.
תושבים ערבים מן העיר יטה פלשו לשכנות סמוכה של היישוב היהודי סוסיה בדרום הר חברון, ולמרות שהקרקע אינה שלהם, יש להם בתים בעירם ועל המבנים שהקימו הוצאו צווי הריסה, השלטונות אינם מעיזים לנגוע בהם, בין היתר משום שהממשל האמריקני הזהיר שכל פינוי בכוח ייתקל בתגובה אמריקנית חריפה.
עשרות מטרים מגדר היישוב כרמל בדרום הר חברון צצו שתי קראווילות ערביות. כאות לחסות הקפיטולציות מודבק עליהן סמל מעגל הכוכבים של האיחוד האירופי. עובד ארד, מנהל מחלקת השטח של "רגבים", מסביר: "בשל אוזלת היד של רשויות האכיפה הוקמו בארבע השנים האחרונות במרחב אדומים כאלף מבני מגורים כאלה. לא מדובר רק בדריסת רגל גסה של שלטון החוק על-ידי מדינות זרות, אלא גם בתופעה מסוכנת בעלת השלכה אסטרטגית ברורה...".
כלומר - קפיטולציות!
הבעת זעם ומחאה
כאמור, בו-זמנית מכשיל הממשל האמריקני כל התנחלות יהודית. את הניסיון להציל את עמונה על-ידי העתקתה לאדמות נפקדים סמוכות הוא מנסה לסכל ב"הבעת זעם ומחאה" מפי סגנית דוברת מחלקת המדינה האמריקנית, הגב. אליזבט טרודו, בזה הלשון: "זו השתלטות על קרקע פלשתינית פרטית... צעד מטריד וחסר תקדים... שמשמעותו הקמת התנחלות חדשה או הרחבה ניכרת של טביעת הרגל של התנחלות קיימת אל עומק הגדה המערבית".
הדברים האחרונים תואמים את ההתחייבות הקפיטולציונית של וויסגלס-שרון, לפיה ישראל אינה רשאית לבנות מעבר לקוי-הבנייה הקיימים.
מי שמבקר את מערכת הכבישים הריקה, שאינו מובילה לשום מקום, בין מעלה אדומים לירושלים ובמרכזה בניין גדול בודד, הוא בסיס מג"ב, מוצא את עצמו בשטח E1, שעל-פי משטר הקפיטולציות אסור לישראל לבנות בו, כדי שלא לקטוע את רצף המדינה הפלשתינית.
חברון נגועה בקפיטולציה של ארגון ה-TIPH, "כח משימה של משקיפים אזרחיים", שתפקידו המוצהר "הקניית תחושת ביטחון לפלשתינים בחברון", והמקנים הם איטלקים, שוודים, שוויצרים, דנים, טורקים ובראשם נורווגים. הם הוכנסו לשטח על-ידי ממשלת רבין בעקבות הטבח במערת המכפלה ל-3 חודשים. פרס החזיר אותם בעקבות אוסלו ונתניהו נתן לכך גושפנקה בתחילת 1997. מאז, כל 6 חודשים מחדשים את המנדט שלהם, ואיזה שלטון יהודי יעז שלא לחדש? זאת, למרות שהחבורה הזאת, המונה 64 אנשים, מציקה אך ורק ליהודים ומהווה מוקד מתסיס ומוציא שם רע להתיישבות היהודית. גם הפצע הזה כבר הפך לקפיטולציה.
עוד לא הזכרנו את תעודות האח"ם המקנות חסינות, ולא חשוב מה מעוללים לנו נושאיהן, ואת המתנדבים והאנרכיסטים הזרים שמשתוללים כאן, חסינים מכל חוק.
נסיים במטמנת הזבל בין רימונים לראמון, ששני הכפרים וכל המומחים מתנגדים לה נמרצות. מדוע לאחר שבג"ץ אסר על המנהל האזרחי להמשיך בעבודות, הוא המרה את צו בג"ץ ושלח לשם עובדים, שנתקלו בהתנגדות פיסית של ערביי הכפר שגררה ירי באוויר מצד השוטרים הפלשתינים שליוו אותם? מי יותר חזק מצו בג"ץ? התשובה היא בנק KFW של ממשלת גרמניה היוזמת ומממנת, ואשר התנתה שלישראלים האתר יהיה סגור. אריאל פילבר מבית ספר שדה של עופרה מעיר: "ההידרדרות מתחילה בכך, שנותנים לזרים, לגרמנים ולאירופים, לקבל את ההחלטות".
סיכום: מי שאינו רוצה שסופנו יהיה כסוף האימפריה העותומנית, שישים קץ למשטר הקפיטולציות !
