אזרחי אמריקה יחליטו אם הם רוצים לחיות במדינה המתנה אישור ויזה לזרים במבחנים אידאולוגיים כמוצע על-ידי טרמפ. הוא יצטרך להסביר להם למה הוא מתכוון ואם הם יבינו, הם יצביעו בעד או נגד. הם יכולים לשאול מי יגדיר מה היא אידאולוגיה מותרת ומה היא אידיאולוגיה אסורה. האם היא קשורה לאמונה דתית? לפילוסופיה? לתמיכה במשנה כלכלית חברתית? בנטייה למיסטיקה? לא פשוט. טרמפ לא מציע שאלון הבוחן רקע פלילי, השתייכות או תמיכה או גילויי הזדהות לארגון עויין. כל השגרירויות והקונסוליות של ארצות הברית בוחנות זאת במיומנות מרשימה. הוא מציע מבחן אידיאולוגי. זה שונה בתכלית.
אזרחי ארצות הברית ישאלו אותו מי יכתוב את השאלון. הוא יאמר כמובן הממשל, והם ישאלו אם הממשל ממונה על האידאולוגיה של אזרחי ארצות הברית או על האידאולוגיה של מי שיורשה להיות אזרח ארצות הברית או על האידאולוגיה של סטודנט שנרשם ללימודים בארצות הברית, ועל-פי מה שיענה הם יחליטו להצביע בעבורו או לא. הם. רק הם.
יתכן כי ירצו גם לשמוע מה מציע המועמד לנשיאות באשר להערכה ולניקוד התשובות, אם השאלון יימדד בנקודות. כמה, מתוך מאה נניח, יספיק כדי לפסול, ואו אז יצטרכו להשתכנע שיש אידאולוגיה אסורה למחצה או לשליש או לרביע, או שמא אין, ומספיקה נקודה ממאה כדי לפסול את הכל, כי אידאולוגיה אסורה היא אסורה בכל שיעור ומקצתה ככולה. אם יצליח להבהיר את הנקודה הזאת, יחליטו אם יטילו בעבורו את הפתק שלהם לקלפי. זה עניינם. הם המצביעים. רק הם. ירצו יצביעו. לא ירצו לא יצביעו. רק הם.
מבחני כניסה אידאולוגים
ואף על-פי כן הנה אני כותב על מה שבאורח ברור לחלוטין אינו מסור בידי. יש לי רק אזרחות אחת. והיא ישראלית. אין לי כל עמידה מול הקלפי האמריקנית. ואני כותב. אני כותב כי מכל ההצעות הביזריות שעלו עד הנה במערכת הבחירות, ההצעה של בחינה אידאולוגית עלולה להדביק בקיסמה הפשטני אנשים ונשים שאינם אזרחים אמריקנים והם מפוחדים בארצותיהם שלהם מן האידאולוגיות שחודרות אליהם ומגייסות טרור, ומה מובן יותר מאשר לבחון את האידיאולוגיה - שהיא עצמה טרור - לפני שהיא חוצה את גבולם. למה לא לאמץ את ההצעה ההגיונית כל כך, למה תישאר רק באמריקה, למה לא תתנה כל מדינה חפצת חיים כניסה לגבולותיה על-פי מבחן אידאולוגי. על כן אני כותב. כי זה מפחיד.
זה כל כך הזוי שזה נראה כמשהו שאומרים עליו "איך לא ראינו זאת קודם". זה כל כך לא מעשי ואפשרי שאם איש בשיעור קומתו של מי שרואה עצמו כמתאים לנהל את ארצות הברית מן הבית הלבן מציע את הבלתי אפשרי ואת הבלתי מעשי, או אז הכל אפשרי והכל מעשי, רק צריך לנסות. צריך להתאים את המדינה בה אתה חי למבחני הכניסה האידאולוגים. את ההתאמה הזאת אפשר לעשות. אפשר לדרוש מן העיתונות שתתחיל להתאים את עצמה. אפשר לדרוש ממערכת החינוך שתתחיל להתאים את עצמה. אפשר לדרוש מן המחוקקים שיתחילו להתאים את החקיקה למציאות של מבחני כניסה אידאולוגים שאותם אי-אפשר יהיה ליישם, כי באמת אי-אפשר, אבל את ההתאמות המוקדמות אפשר גם אפשר ואולי גם רצוי להקדים לקראת. אחרי הכל, צריך להתחיל במשהו, ולהתחיל אפשר כי גם אם הנולד לעולם לא יבוא - הרואה את הנולד שלא יכול לבוא - הוא חכם.
האזרח האמריקני יתמודד איך שיתמודד עם ההצעה של המועמד ויכריע את גורלו על-פי בחירתו. אבל הרעיון האומר כי הטרור הבינלאומי הוא רעיון, ועל כן יש לשקף את הרעיונות באמצעות גלאי אידיאולוגיות הוא רעיון עוועים מרתק. לא לזלזל...