השופט רוזן - מבקר הפרקליטות
שופט
דוד רוזן (מחוזי תל אביב) מונה כנציב הביקורת על הפרקליטות. מדובר בבחירה מצוינת ומקצועית. וועד הפרקליטים שירד לחייה של השופטת גרסטל, שהייתה בתפקיד זה, שלא בצדק עוד יצטערו על כך בעתיד. אני מכיר את השופט רוזן עוד מהתקופה של הפרקליטות הצבאית וגם שם התבלט במקצועיותו, יושרו המשפטי והאישי ושמירתו על החוק ועל שלטון החוק. כבר במשפטים שניהל ובמיוחד משפט הבנקאים והלבנת ההון ומשפט
הולילנד ששלח את
אהוד אולמרט לחופשה בכלא,ת וך אמירות קשות וברורות על שחיתות מול שלטון החוק, כולל ביקורת על הפרקליטות במקום שהדבר התבקש. זה מה שצפוי גם בעתיד. ברכות על התפקיד.
מדליות בג'ודו - אנחנו במפה ועל המפה
אורי ששון הביא מדלית ארד שניה בג'ודו. זה אומר שאנחנו במפה בתחום, שניתן לשמוח בהמשך לחגיגות של גרבי, ולישראל שמחה וששון. הראינו לגויי העולם שהנוער הישראלי יודע להיאבק על מעמדו וזכויותיו עשינו להם וואזרי עוד לא אמרנו את המדליה האחרונה. היכונו לאיפון גם בתחומים אחרים לכן זמן לשמוח ולא לקטר.
דרמה בארה"ב - בן 16 הורשע בסיוע ברצח וזוכה בתחקיר עיתונאי
בן 16 לא בסקאלה של כשרון גדול, הורשע בסיוע לאונס ורצח ביחד עם קרוב משפחתו, ונדון ל-41 שנות מאסר, על רצח צלמת בת 25. משך שנים ניסו סנגוריו לבטל את פסק הדין בשל כשלים חקירתיים בתיק וראויות מפוקפקות, אך ללא הצלחה.
רק אחרי 10 שנים, אחרי מספר תחקירים בטלוויזיה, שהצביעו על כשלים בחקירה, על חקירה ראשונית ללא עו"ד כמצופה וכנדרש על-פי החוק לגבי קטין (היה בן 16) - כשחוקרים לוחצים עליו ומכניסים מילים לפיו - וכשלים נוספים, החליט שופט מחוזי לשחרר אותו ולזכות אותו מחלקו בפרשה.
וזה מזכיר לי במקרה את משפט זדורוב, בו היו כשלים בחקירה, כשלים במציאת ראויות פורנזיות בזירת הרצח - כשלים בשחזור ובמדובב שהכניס מילים לפיו - ומספר הודאות סותרות. לאחרונה היה תחקיר בטלוויזיה על הפרשה שהצביע על הכשלים בחקירה והטעויות, ולמרות זאת, הייתה התנגדות עזה מצד הפרקליטות והמשטרה, על שימוש בתחקיר שכביכול עושה משפט חיצוני מקביל לבית המשפט.
ובכן, אין כל פסול בתחקיר עיתונאי, משפטי, שמצביע על טעויות, על כיווני חקירה נוספים, על עדויות שלא היו בבית משפט, כל עוד התחקיר מקצועי, הגון ואוביקטיבי. ולמי שמעוניין - יכול לקרוא את הספר של ג'ון גרישאם, עו"ד במקצועו, תובע לשעבר שהפך לסופר של רבי מכר בתחום, שמביא סיפור אמיתי בו שני צעירים מעיר קטנה, מואשמים באונס ורצח של צעירה לא צנועה במיוחד ונידונים אחד למוות ואחד למאסר עולם. אחרי 16 שנה בכלא - עושים להם משפט חוזר - בשל כשלים ובידוי ראויות, והם מזוכים לגמרי.
ילדים אשכנזים נעלמו/אולי נמכרו בתחילת המדינה
מתחקיר שהתפרסם בעיתון הארץ, עולה שיש כבר היום לפחות 100 משפחות (מספר לא סופי) שטוענים שהילדים שלהם נעלמו/אולי נמכרו בשיטת העלמות ילדי תימן. ואם באשכנזים עסקינן, מתברר שגם הם היו במעברות ועברו את המסלול כמו שמנסים ליחדו לעדות המזרח.
ובכן עדות מ
מקור ראשון - הגענו ארצה בשנת 1949, ממחנות עקורים מגרמניה דרך איטליה, הושר לשער עליה בחיפה, שם חיטאו אותנו בפליט ושיכנו אותנו באוהלים. משם למעברת בית-ליד ומשם למעברת מחנה ישראל (כיום חלק מהתעשיה האוירית) בלוד. ואם זה לא די - קיבלנו גם דייר משנה, בחור רווק, בשל העדר מקום במחנה.
כדי להקל על המשפחה בתקופת הצנע נשלחתי לקיבוץ כפר מנחם, כדי לשדרג את התנאים שלי ואכן אישית נהניתי מהשהיה בקיבוץ, בחברת נערים ונערות מקיבוץ גלויות, בולגריה, יוגוסלביה, פרס ופולין.
ולמרות שהקיבוץ היה נחמד אלינו - משך שנתיים של שהותי בקיבוץ, לא הפגישו בינינו לבין ילדי הקיבוץ ולו פעם אחת - כנראה פחדו להפגיש קיבוצניקים צברים עם ילדים גלותיים. ולא לשכוח - מדובר בקיבוץ של השומר הצעיר, האמון כביכול על שוויון פתיחות וביטול מעמדות - כל זה כנראה בתיאוריה בלבד.
60 שנה למלחמת קדש, מבט אישי
60 שנה למלחמת קדש. אחרי קורס מכי"ם בבית גוברין, אותו סיימתי כחניך מצטיין (בראש המסדר)י צאתי למלחמת קדש כסמל מחלקה ביחידה 135 שהייתה בזמנו סירת שריון שהובילה את השריון לקרב על סכר הרואפה בסיני, בפיקוד משה בריל (הוא האלוף בר כוכבא), על מעבר התמילה בסיני עד לכיבוש כל סיני. בתום הקרבות מינו אותי למפקד על צוות שיתעד על מפות את עיקרי צירי התנועה בסיני וכך במשך חודש חרשתי את כל סיני עם צילומים וסימוני מפות.
כפרס על העבודה הטובה עליתי על מוקש פלסטי של 5 קילו של מזלי הרב לא התפוצץ כתוצאה מתקלה ורק הנפץ של המוקש התפוצץ וגרם לפנצר קשה בקומנדקר. בהכנות למלחמת ששת הימים קראו לי למטכ"ל כדי לשחזר את התיעוד שעשיתי בסיני ב-56 לשימוש תכנון צירי התנועה. במהלך שירותי הצבאי שהיה 22 שנה ניצלתי עוד כ-5-6 פעמים ממצבים של סכנת חיים ממשית. אז כנראה שמישהו למעלה באמת שמר עלי או שהחזיר לי בפיצוי על אובדן הנעורים. בכל מקרה אין לי על מה להתלונן או לקטר ולראות את המשפחה הגרעינית, בריאה שלמה ופורחת, הילדים והנכדים מגיעים להישגים רבים עושים אותי מאושר ושמח בחלקי כפי שנאמר: והיית אך שמח.