כשעמדתי מול מבנה, הממוקם חמש דקות מכפר סבא, שנקרא בית ספר לילדי כפר עַרַבְּ אָ-רָאמָאדִין, חשתי כיצד למעלה מארבעים שנות עבודתי בהוראה נושרות ממני וחשות בושה. מטחווי קשת מהיכל התרבות ומארמונות חינוך בכפר סבא ממערב ואלפי מנשה במזרח, ניצב מבנה כפוף ונזוף, גג פעור פה וחלקו הארי עשוי מחמר. מבנה הנושא את השם בית ספר לילדי עַרַבְּ אָ-רָאמָאדִין.
למעלה מארבעים שנה הייתי מורה, מילאתי תפקידי ניהול ומספר שנים ניהלתי סמינר למורים בצפת. כל עברי במערכות החינוך ספג טלטלה ביום שבת 20 באוגוסט בסיור של תנועת "לוחמים לשלום", כשעמדנו מול מבנה חמר, המשמש לבית ספר לילדים החיים בישראל רק חמש דקות מכפר סבא.
חשתי עוצמת פער מכאיבה בין כל מה שחוויתי בשנות הוראה רבות ובין רמיסת כבוד התלמיד והמורה, שיבואו באחד בספטמבר ב"שערי" בית הספר בְּעַרַבְּ אָ-רָאמָאדִין.
שורות אלו נכתבות כמה ימים לפני פתיחת שנת הלימודים. בכפר סבא - חמש דקות מכפר עַרַבְּ א-רָאמָאדִין בשטח C - בכל בית ספר צוות המורים שוקד על הכנות אחרונות לקבלת תלמידים, שיבואו לכתה ממוחשבת, למעבדות כימיה ופיזיקה, לחדרי מחשבים ורובוטיקה, לאולם ספורט, חדרי מוזיקה ומחול, לכיתות מרווחות ומאווררות, מיזוג שיצנן כתות בימי השרב ויחמם תלמידים בימות הקרה, לחצר מרווחת בהפסקות, חדרי שירותים וברזיות מים בחצר ולוקר מים קרים בפרוזדורים.
חמש דקות מכפר סבא לילדי עַרַבְּ אָ-רָאמָאִדין ימתין צוות מורים מסור חדור שליחות וייעוד לעשות את כל הבלתי אפשרי בין כתלי מבנה חמר מתחת לגג פרום מט ליפול. שלושה תלמידים יסבו לשולחן אחד ויצטופפו למעלה מארבעים תלמידים בכתה. חלון אחד קטנטן יצליח לפלס דרך לפס אור היום להאיר את הכתה, שאינה מחוברת לחשמל.
מבעד לחלון תפסה אותי יריעת בד רקומה ועליה שאריות של מערכת השיעורים בכתה ז' משנת הלימודים הקודמת, ממנה ניתן ללמוד שבכל יום ה' בשיעור ראשון לומדים מדעים. שעור שני - אנגלית, שיעור שלישי - ערבית, שיעור רביעי - חשבון, שיעור חמישי - ספרות, שעור ששי - גאוגרפיה, שיעור שביעי - ספורט, השעורים שמיני ותשיעי מיועדים לעזרה בשיעורי בית למי שמעוניין.
אני מעריץ את המורה, שלימד מדעים בכיתה ז' בשיעור הראשון ביום ה' בתנאים, בהם יכול היה רק לספר סיפור על מדע ולא התאפשר לו להפגיש תלמידים עם לימודי מדע עכשוויים. אני מעריץ את הצוות שלימד בכתה ז' בְּעַרַבְּ אָ-רָאמָאדִין תשעה שיעורים במיטת הסדום, הנקראת כיתה.
חמש דקות מעַרַבְּ אָ-רָאמָאדִין מעניקים לכל ילד בכפר סבא סביבה לימודית עשירה. חמש דקות מכפר סבא מעניקים לכל ילד בְּעַרַב אָ-רָאמָאדִין סביבה לימודית, נטולת תנאים בסיסיים, שחייבים להיות בין כותלי כל מוסד, הנושא את השם בית ספר בתחומי מדינת ישראל. כפר עַרַב אָ-רָאמָאדִין נמצא כיום בתחום מדינת ישראל, הוא ממוקם ממערב לחומה על אם הדרך בכביש הישיר לכפר סבא, שאליה אסור לבני הכפר להיכנס. חמש דקות מזרחה ניצבת חומה, החוצה בין הכפר ובין אלפי מנשה.
על הלוח בכיתה ז' נותר ציטוט מהשיר של המשורר מוחמד דרוויש -
"אֲנִי עֲרָבִי
מִסְּפָּר תְּעוּדַת הַזֵּהוּת שֶׁלִּי
חֲמִשִּׁים אֶלֶף
יֵשׁ לִי שְׁמוֹנָה יְלָדִים
וְהַתְּשְׁיעִי יָבוֹא אַחֲרֵי הַקַיִץ
הַאִם זֶה מַכְעִיס אוֹתְךָ?
אֲנִי עֲרָבִי..."
על הלוח בכתה ו', לוח הזקוק לחיים חדשים דחוף, נותר גם כן ציטוט משיר אחר של המשורר מוחמד דרוויש -
"צְאוּ מִפְּצָעֵינוּ
מֵאַדְמוֹתֵינוּ
צְאוּ מֵהַיַּבָּשָׁה
מֵהַיָּם
מֵהַכֹּל....."
שעון על מקל ההליכה התקשיתי לעמוד, אך נותרתי שעה קלה במקום ושיננתי לעצמי את שירו של ביאליק - "אִם יֵשׁ אֶת נַפְשֶׁךָ לָדַעַת אֶת הַמַעְיןָ, מִמֶּנּוּ שָׁאֲבוּ אַחֶיךָ הַמּוּמָתִים עוֹז וְתַעֲצוּמוֹת נֶפֶשׁ לִסְבּוֹל חַיִּי סְחִי וּמָאוֹס בְּלִי קֵץ בְּלִי גְּבוּל בְּלִי אַחֲרִית, סוּר אֶל בֵּית הַמִּדְרָש הַיָּשָׁן וְהַנּוֹשָׁן."
אם יש את נפשכם לדעת את המעיין ממנו שואבים בני עַרַב אָ-רָאמָאדִין עוז ותעצומות נפש לסבול בלי קץ, בלי גבול ובלי אחרית סורו אל "המדרסה", אל בית הספר פעור גג וקירות חמר הנוטה ליפול במרכז הכפר. מבנה רעוע המסמל את נחישותם של בני הכפר להמשיך להיאחז באדמה בה הם יושבים משנת 1950, לאחר שחלקם גורשו וחלקם נסו בבהלה ב-1948 מבאר שבע וסביבותיה. את הנוף היפה בדרך מכפר סבא לאלפי מנשה פצעה ישראל בחומות מתפתלות, בשערי ברזל ובגדרות תיל. ישראל מוסיפה חטא על פשע בסלילת דרך נקיה המבצעת טיהור אתני, דרך נקיה מבני עַרַבְּ אָ-רָאמָאדִין היושבים כחוק על אדמתם עוד מימי השלטון הירדני.
הערה אישית. הייתי מגיה צעיר בעיתון בשם "קול העם", כשבשנת 1955 הביא המחנך נימר מורכוס את תלמידו מוחמד דרוויש כבן 14 מכפר יאסיף למערכת "קול העם" בתל אביב למפגש עם עורך המוסף הספרותי, המשורר אלכסנדר פן, ובמפגש הזה בחדר הצפוף של מערכת "קול העם" מצא לנכון המשורר אלכסנדר פן להתפנות מעיסוקיו ולהקריא בקולו הרועם המרעיד את הקירות בפני הצעיר מוחמד דרוויש קטעים קצרים משירי ח.נ.ביאליק - "לנוכח ארון הספרים", "בעיר ההריגה" ו"על השחיטה". עד היום מלווה אותי האמירה של המשורר אלכסנדר פו לילד מוחמד דרוויש - "חובה עלינו ללמוד להכיל זה את כאבו של זה, כי תאומים ילדה אותנו הארץ הזו".
בעַרַבְּ אָ-רָאמָאדִין ניצבת אוכלוסייה נחושה להיאחז בקרקע, השואבת את כוחה משירו של מוחמד דרוויש ומולה מנהל אזרחי המבקש לנשלם.