המשבר סביב השבת אינו אמיתי. יש שלושה גורמים שמאוד רצו להצית את האש דווקא כעת, ונראה שהצלחתם חלקית. הגורמים הם השר כץ, שידע היטב שעבודות בסדר גדול כזה לא עושים בלי להידבר עם הדתיים, ראש הממשלה,
בנימין נתניהו שלא מפספס אז הזדמנות כדי לנגח את מי שעשוי לאיים עליו, וכמובן גם
רכבת ישראל, שמיהרה להשבית את הרכבות בסופי שבוע. זאת למרות שאין כמעט יום שאנו לא שומעים על שיבושים בקווי הרכבת בגלל עבודות, תקלות, השבתות או סתם איחורים. צדיקים גדולים לא יושבים שם.
אז למה הציבור בהמוניו לא יוצא לרחובות? בדומה למלחמות שבת קודמות שהיו פה מאז קום המדינה.
כי הציבור החילוני הוא קודם כל פסיבי. הוא אוהב לבכות, נוח לו עכשיו להוציא קיטור ברשתות החברתיות, ומעבר לכל, הם יודעים ששום דבר ממש לא ישתנה. גם במשבר הזה תימצא פשרה, העבודות יתבצעו גם בשבת וגם בימי חול, ובקריית הממשלה כבר ימציאו בשבוע הבא ספין חדש.
אף אחד, כולל הדתיים, לא מעוניין כרגע בפירוק הממשלה. נתניהו יודע את זה אבל הוא מספיק חזק כדי למשוך את הקצוות, להלחיץ את השותפים. הוא יודע היטב כי גם בבחירות הבאות ישכחו לו את משבר השבת והוא יזכה בבחירות.
כמעט אף שר בממשלה זו, למעט החרדים, לא שומר שבת, וספק אם שומר כשרות. השבת בישראל כבר מזמן הפסיקה להיות ברוח הסטטוסקוו שנקבע עוד בימי בן-גוריון. הזמנים משתנים, גם הרבנים ועסקי הדת מבינים שאי-אפשר להחזיר את הגלגל אחורה. אבל כמו במשחק כדורגל או כדורסל, בכל פעם שיש הזדמנות, הם מרימים את הדגל, כדי להבקיע שער לטובתם. ה חשוב להם קודם כל כלפי הציבור שלהם.
המשברים בד"כ מגיעים לשיא, ואז מוצאים את הפשרה, או לא, במידה ומישהו (נתניהו) מחליט שזה הזמן ללכת לבחירות. על-פי מה שנראה כעת הרכבות יחזרו לנוע בקו תל אביב חיפה ביום ראשון בערב, ובמשך השבוע יימשכו התקלות והאיחורים. עכשיו יש לרכבת תירוץ מעולה: בגלל שלא עבדנו בשבת.
שבח מופת: הכל נדל"ן?
הוויכוח הציבורי סביב שבח מופת הוא עוד הוכחה שבקרב המנהיגים של המדינה יש פירומנים בפוטנציה עם פתיל קצר. בתחילת השבוע סערו הרוחות כ עיריית ת"א הוציאה הודעה, די לקונית, שאומרת כי בשנה הבאה, לא זו שהחלה עכשיו, יצטרכו למצוא פתרון למבנה בית הספר, כדי לאכלס בו ילדי
עובדים זרים. כלומר בעיה פיסית של מבנה, רוצה לומר ויכוח על נדל"ן.
אבל מאחר שהזכירו את המילה עובדים זרים, מייד קמו אלו שמומחים בהסתה ומתפרנסים ממנה, והחגיגה החלה. הפגנות בדרום העיר, ומלחמת מילים אלימה במיוחד בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, לבין ראש עיריית תל אביב יפו
רון חולדאי. זה האחרון ידוע בפתיל הקצר שלו ולא צריך להתאמץ יותר מדי כדי להצית אותו. בכל המהומה שכחו כרגיל את העובדות היבשות.
1. גאוגרפית שבח מופת נמצא בדרום העיר, בלב ליבו של האזור שבו מתגוררים העובדים הזרים, שחלקם חוקיים לחלוטין ומעולם לא הסתננו וגם כאלו שמדינת ישראל העלימה עין בכניסתם לארץ ושלחה אותם לשכונות, כלומר אל דלתו של ראש העיר. חולדאי צודק, כל עוד יש ילדים בעיר שלו, הוא צריך לדאוג להם לחינוך. אז למה דווקא שבח מופת נכנס לסיפור? כי מבחינה גאוגרפית זה המקום הכי טבעי שילדים קטנים ילכו אליו. בבית ספר ביאליק רוגוזין כבר אין מקום. אף בית ספר אחר לא יסכים לקלוט אותם.
2. הסיבה השנייה היא שבית ספר שבח כבר מזמן הפסיק להיות בית ספר של תושבי תל אביב. 80 אחוז מתלמידיו המוכשרים, בניהם של עולי ברית המועצות מגיעים מכל רחבי גוש-דן. זוהי העלייה של שנות ה-90 שהצילה את בית הספר והפכה אותו לאחד המעבדות האנושיות לייצור מהנדסים מוכשרים ומדענים.
אבל לא תמיד זה היה כך. עד לסוף שנות ה-80 בית ספר שבח היה מוגדר כבית ספר מקצועי. שם נרדף לאכסניה לילדים שאין להם סיכוי להוציא בגרות, ילדים שנפלטו ממסלולי לימודים ובכלל מהחיים, רגע שלפני שהם נזרקים לרחוב. זו הייתה האפליה העדתית, גזענית, כלכלית בשיא תפארתה הרבה לפני שמהגר בלתי חוקי אחד נכנס לתל אביב. אז לא דיברו על זה פשוט עשו את זה, ובגלל זה בין היתר נולדו תנועות כמו הפנתרים השחורים וכל השאר זה היסטוריה. הילדים שלמדו שם למדו "מקצוע", פחחות, רתכות, דפוס, מסגרות- מקצועות שהיו מבוקשים אז, אבל המסלול שלהם היה ברור וידוע: חוטבי עצים ושואבי מים. עד שבאו הרוסים והפכו את המוסד הזה לאחד מאבני היסוד של אומת הסטארטאפים.
חולדאי מגלגל את הבעיה לפתחה של המדינה, כי היא הריבון ולא הוא. או שתבנו לי בית ספר עבור הילדים של הזרים, כי זה החוק שמחייב אותי, או שתמצאו מקום אחר לבית הספר שימשיך להיות מופת. אבל לא בבית ספרנו.
בשורה התחתונה מדובר פה על סכסוך נדל"ן שהפך להיות אש שדה קוצים ולא בטוח שאלף כבאים יצליחו לכבות אותו, כל עוד הפירומנים בסביבה. כאשר אנשי המקצוע יכנסו לתמונה, יימצא הפתרון לשתי הבעיות.