מספרים לנו שראשי המדינות הכי חזקות כלכלית בעולם מתכנסים להחליט על גורלו של העולם...מה זה אומר? מה זה שווה בכלל? ואיפה אנחנו בכל זה?
אני קורא בימים אלו ממש על ההתכנסות בסין של ה-20-G, דהיינו, 20 "הכלכלות החזקות" בעולם שבאות להחליט על גורל העולם עבור כולנו. מכיוון שאני קטן-אמונה מטבעי כאשר זה מגיע ממידע בינלאומי, חיפשתי מי הן 20 הכלכלות החזקות הללו, וגיליתי כמה דברים מעניינים - בעיקר לנו כישראלים. הקבוצה הזו מכילה דווקא כלכלות הרבה יותר חלשות מכלכלת ישראל.
זכות היסטורית
כלכלה חזקה היא לא כלכלה של ארץ בת מיליארד תושבים החיים בעוני, אלא היא כלכלה שבה אסור ש-25% יהיו מובטלים, היא כלכלה בלי גרעונות קשים לממשלתה, היא כלכלה מתפחתחת ומתחזקת לאור המאה ה-21. לפיכך, אינני מבין כיצד נוצרה קבוצה זו שלצד ארה"ב, רוסיה סין והודו, נמצאות כלכלות כמו אינדונזיה, דרום-אפריקה, ברזיל, ארגנטינה, סעודיה ומקסיקו. ידוע גם לכולנו כי כלכלות רבות באירופה נמצאות כיום במשבר, ובכל זאת מישהו קבע לנו מי הן ה-"מדינות החזקות כלכלית" אשר יכריעו את העתיד עבורנו.
אגב, מצב אבסורדי שכזה קיים כיום גם במועצת הביטחון של האו"מ שם מדינות בינוניות לחלוטין מחזיקות בזכות וטו... לצד מעצמות כמו סין, ארה"ב ורוסיה. כוונתי לאנגליה ולצרפת, המחזיקות בזכות היסטורית של וטו, בעוד שמדינות הרבה יותר חזקות ומשמעותיות כמו גרמניה, יפן או הודו, הופכות ל"שחקני משנה"...
כלכלת ישראל כיום נחשבת לאחת הכלכלות המשגשגות והטובות בעולם והשקל כאחד המטבעות היציבים, ובכלל כלכלת ישראל עברה מהמהפכה התעשייתית ללא בעיות קשות למהפכה הטכנולוגית-מדעית כאשר רוב הכלכלות בעולם מביטים בנו בקנאה גלויה ותוהים איך הצלחנו. משלחות כלכליות מכל העולם מבקרות פה מדי שבוע ללמוד מאיתנו, אבל לגבי ה-20-G, לגבי "האצולה הכלכלית" המורכבת ברובה מכלכלות כושלות, שם לא מוצאים עדיין מקום למדינת ישראל. זוהי סיבה טובה לתקשורת שלנו שלא להתייחס ברצינות לגוף המזויף הזה.