הגיגים שצ"ז

התקהלו קריסת החניון, שנבנה בפינת הרחובות הברזל-הנחושת ברמת החי"ל בתל אביב, חשפה שוב בעיה קשה בארצנו - לא רק תאונות בצבאנו, ולא רק תאונות דרכים, אלא גם תאונות עבודה מכות בנו. בעיה אחרת, שצצה באירוע, הנה התקהלות של מאות חסרי-מעש, שחייבים לדעת מה קורה, כדי שיוכלו לספר לכל על המתרחש. איני מקנא בכוחות ההצלה, שנאלצו לפעול תחת עיניהם הפקוחות של קיבעצרים מכל רחבי המדינה, שנאספו אל מקום האירוע. מי עוד? לא כיבדה

ימאית בחיל-הים האמריקני תעמוד, כנראה, לדין על שצילמה את עצמה מבזה הנפת דגל באי-עמידה לכבודו.

ימאית, המשרתת בבסיס האימונים הטכני של אוויריית חיל-הים בפנסקולה, פלורידה בפיקוד החינוך והאימונים של חיל-הים האמריקני, צילמה את עצמה במשך שמונה דקות וחצי יושבת על ספסל בגן ציבורי אל מול הנפת הדגלים בבסיס בבוקר - כמחאה על הבית השלישי (שאינו מושר כעת) של ההמנון האמריקני - והפיצה זאת בפייסבוק. יותר מ-13 אלף איש צפו בסרטון שלה, שעורר תגובות.

החוק הצבאי האמריקני קובע, שכשמניפים דגל ו/או משמיעים את ההמנון - על החייל/ת לעמוד דום. אם הוא/היא במדים, עליו לפנות אל הדגל, ולהצדיע. אם אינו/ה במדים - עליו/ה להניח את ידו/ה הימנית על לוח לבו/ה, ולעמוד דום אל מול הדגל המונף.

החיילת צילמה את עצמה, כאמור, כשאינה במדים, אך לא כיבדה את הדגל. חיל-הים איתר אותה, והודיע, כי יעמידה לדין משמעתי. החיילת הצטרפה בהפגנתה לקולין קאפֶּרניק, שחקן קבוצת הפוטבול סן פרנסיסקו פורטי-ניינרס, שעשה כותרות כשכרע בשעת נגינת ההמנון במקום לעמוד דום לכבודו - כמחאה על דיכוי השחורים בארצות-הברית. "עד שהמדינה תוכיח את עצמה", אמרה החיילת בסרטון, "לא יכריחוני לעמוד (לכבוד הדגל)".

בשנת 2014 העלתה חיילת בבסיס פורט קארסון לאינסטגראם את תמונתה מתחבאת במכוניתה, כדי לא להצדיע לדגל האמריקני. השערורייה הביאה להתנצלותה של החיילת.

נראה, כי הפרסום הרב, שהתלווה לסרטון של החיילת, יחייב את חיל-הים להעמידה לדין משמעתי, לכל הפחות - כד שהתופעה לא תתרחב בסיועה של המדיה החברתית.

כישלון

כוחות אמריקניים למבצעים מיוחדים נכשלו בחודש שעבר בניסיון לשחרר שני פרופסורים - אמריקני ואוסטרלי - באוניברסיטה האמרקנית של אפגניסטן, שנחטפו בתחילת אוגוסט בקאבול, כנראה, על-ידי אנשי חקאני. קודם לכן לא נתן הנשיא אובמה אישור לבצע את החילוץ - דיווחה רשת פוקס.

כרגע אין לאמריקנים מושג היכן מוחזקים שני החטופים.

לדברי הרשת, היסס הנשיא לאשר את המבצע כיוון שהמודיעין לא היה ודאי, וגורמים בממשל התווכחו על הצדקת הפעולה. הכוחות, שכבר הוטסו אל היעד, הוחזרו לבסיסם באפגניסטן. כיוון שלא הייתה סכנה לחיי החטופים, לא בוצעה הפעולה, למרות שלא היה אישור מהבית הלבן. כשהנשיא אישר את המבצע, למחרת, יצא הכוח למקום, שבו כביכול הוחזקו שני בני-הערובה, והשתלטו עליו, אך החטופים לא שהו שם.

הכוחות המבצעים חזרו לבסיסם בלא פגע.

המבצע מלמד עד כמה פעולות חילוץ עדינות ותלויות בטיב המידע, שיש למתכננים ולתוקפים ועל היעד. במלחמת ויטנאם ביצעו האמריקנים פשיטה מפורסמת על מחנה שבויים בצפון ויטנאם, שפונה מיושביו כמה ימים לפני שהגיעו אליו הפושטים.