אין חולק, כי נטל הראיה מוטל על הנישום לשכנע, כי קיים הסבר להפרש ההון. אך אפשר להרים את הנטל הזה לא רק באמצעות מסמכים מסודרים, אלא גם על-ידי עדויות קרובי המשפחה, הנוהג הרגיל של תמיכת הורים בילדים שלהם וכדומה.
בעניין קיטה טען המערער כי לא היו לו הוצאות מחייה, שכן התגורר עם משפחתו בבית הוריו, אשר נשאו בכל הוצאותיו השוטפות וכן שילמו את תשלומי המשכנתה בגין דירתו בכרמיאל (אשר הושכרה).
קיטה אף טען, כי קיבל כספים מחמו וכי ההפלגות לחו"ל שהפליגו הוא ורעייתו בספינות הימורים, היו ללא עלות. לדבריו, בידיו הסברים להפרשי ההון בסכומים המגיעים ל-400,000 שקל מעבר לשומת הפרשי ההון שהוצאה לו על-ידי פקיד השומה.
פקיד השומה לא חלק על טענת קיטה בדבר התמיכה הכלכלית שתמכו בו הוריו, על-ידי נשיאה בהוצאות שוטפות. עם זאת חישב, כי לבני הזוג היו הוצאות מחייה בסכומים חודשיים של כ-7,000 שקל, כשהוא מפנה לתדפיס חשבון הבנק שלהם, לחודשים מסוימים בהם קיימים חיובי ויזה ומשיכות כספומט וכדומה בסכומים של אלפי שקלים.
בנוסף, טען פקיד השומה נגד יכולותיהם הכלכליות של הורי קיטה ושל חמו, לתת לו את הכספים שנטען כי נתנו במתנה. עוד טען, כי אין לקבל את טענת קיטה בדבר ההפלגות בספינות ההימורים.
ביהמ"ש קיבל את טענת קיטה - אשר הוכחה בפניו בעדותיהם של קיטה, רעייתו ואביו - לפיה קיטה נתמך כלכלית על-ידי הוריו בתקופה שהתגורר בביתם ואף לאחר מכן. עם זאת נקבע, כי לבני הזוג היו הוצאות מחיה מעבר להוצאות השוטפות שממונו על-ידי הוריו, וכי הסכום הוא 5,000 שקל לחודש בנסיבות העניין ולאור הראיות שהוצגו.
אמנם ההלכה היא, כי נישום הטוען לקבלת מתנות ו/או הלוואות מקרובי משפחתו כהסבר לגידול הונו, נושא בנטל כבד מהרגיל. נדרשות ראיות פוזיטיביות ואוביקטיביות המאששות את טענותיו (עמ"ה 1019/99).
פקיד השומה לא חלק על העובדה, כי 182,800 שקל הועברו מחשבון הבנק של חמו של קיטה לחשבונה של רעייתו, אך לגישתו לא הוכח, כי לא היו לו די מקורות כספיים לתת סכום זה, וכי על קיטה להוכיח מה מקור הכספים נשוא העברות.
ביהמ"ש לא קיבל את טענת פקיד השומה בעניין זה: קיטה הרים את הנטל המוטל עליו והוכיח באמצעות מסמכים וראיות את קבלת הסכום מחמיו. האחרון, הצהיר כי הכספים שהעביר לבתו ולחתנו היו ממקורותיו בלבד, כספים שחסך במשך עשרות שנות עבודה בבזק, וממענק פרישה בסך 300,000 שקל שקיבל בעת פרישתו לגמלאות בשנת 2000.
קיים היגיון וסבירות בהעברה כזו, אומר בית המשפט, שכן הורים נוטים לא אחת להעביר כספים לילדיהם, גם אם לא לצורך מסוים שקיים אותו הרגע, על-מנת לסייע להם ולהקל את מצבם הכלכלי.
מחלוקת נוספת בין הצדדים נגעה לסכום שקיטה טען, כי הוא ורעייתו קיבלו במתנה מקרובי משפחתם וחבריהם שהשתתפו באירוע לרגל הולדת ילדיהם. אמנם, הראיה של רשימת המתנות בכתב ידה של רעייתו, אין בה כדי להוכיח את קבלת הסכומים המפורטים בה. אולם אומר בית המשפט, בתוך עמנו אנו יושבים, והמנהג של עריכת רשימה של סכומי הכסף המתקבלים כמתנה הוא נפוץ, מקובל וידוע. יתרה מכך: שורת ההגיון מובילה למסקנה, כי לא סביר להניח שהיה נכתב ברשימה סכום שלא התקבל בפועל. בית המשפט התרשם, כי סכומי המתנות המנויים ברשימה היו סבירים ומקובלים.
אין צורך לומר, כי הסכומים שחסך קיטה בשל כך שלא נשא, כטענתו, בעלות דמי הפלגתו, אינם בהכרח זהים לסכומים שהפסיד (או שהרוויח) בהימוריו במהלך ההפלגות. עם זאת, בהעדר נתונים אוביקטיבים על-אודות הצלחותיו או כשלונותיו של קיטה בעניין זה ובהתחשב בכך שפעם אחר פעם "זכה" עם רעייתו להפלגת "חינם", יהיה זה סביר להניח כי הסכומים שהותיר בקופת הקזינו לא נפלו מהסכומים שהיה משלם עבור אותן הפלגות, אלמלא הימוריו.
בית המשפט קיבל גם את הטענה, כי אביו של קיטה הוא שרכש עבורו את הדירה והוא ששילם את תשלומי המשכנתה על הדירה. על כן, סביר בהחלט, כי מימון תשלומי המשכנתה נעשה באמצעות דמי השכירות.
סוף דבר: קיטה הציג הסברים להפרשי ההון לשנים 2008-2007. בסך-הכל הוצגו הסברים להפרשי ההון בסך 313,266 שקל, השווים כמעט לסכום הפרשי ההון הבלתי מוסברים שנקבעו לקיטה בצווים. התוצאה הסופית היא, כי דין הערעור לשנות מס אלו להתקבל במלואו.