במלאת שישים ושמונה שנים לקיומה הפכה הידועה בציבור כמדינת ישראל לארץ אוכלת יושביה. ומטבע הדברים, אם יש מי שנאכלים, אז יש מי שאוכלים את הנאכלים. וכדי שלאוכלים תהיה כמות בלתי מוגבלת של אוכל לפרקי זמן בלתי מוגבלים, אז מספר הנאכלים צריך להיות פי מיליון ממספר האוכלים. וזהו בדיוק המצב במדינת ישראל בשנת השישים ושמונה לקיומה, עם סיכויים קלושים מאוד שמצב זה ישתנה בעתיד הנראה לעין.
בואו נברר מי הם האוכלים ומי הם הנאכלים. מחצית מאוכלוסיית העובדים משתכרים שכר רעב שנקרא שכר מינימום, שלא רק שלא מאפשר להם קיום בכבוד, אלא שבכול חודש משקיע אותם עמוק יותר במשיכות יתר, ובשלב הסופי, כשידם אינה משגת לפרוע את חובותיהם, רכושם ונכסיהם מעוקלים על-ידי המלווים למיניהם, והם ובני ביתם נזרקים לרחוב. ולמה הם משתכרים שכר מינימום בגובה 5,000 שקלים לחודש? פשוט מאוד כדי שהבכירים והבעלים של מקום עבודתם ישתכרו 500,000 שקלים לחודש, או למעלה מ-5 מיליון שקלים בשנה, בעוד שבעלי התיאבון הגדול יותר לא מסתפקים בשכר של פחות מ-15 מיליון שקלים בשנה.
ועכשיו ננסה לברר מה גורם לתיאבון המוגבר של הליוויתנים הללו.
הסיבה הראשונה היא, שהם לא רוצים להיראות נחותים בהשוואה לעמיתיהם, ידידיהם וחבריהם.
הסיבה השנייה היא כי הם רוצים להינות ממנעמי החיים, דהיינו, לגור בבתים יקרים ויוקרתיים, המצויידים במיטב השיכלולים והפינוקים שרק אפשר להעלות על הדעת, ואשר ממוקמים באזורי מגורים יקרים ויוקרתיים.
הסיבה השלישית היא לאפשר לנשותיהם להתלבש במיטב המותגים ובהתאם לאופנה האחרונה; ובנוסף, אם אשת הליוויתן הופיעה באירוע אחד בשמלה מסוימת, הרי באירוע שני היא חייבת להופיע בשמלה שונה, ושוב, כמובן, שמלות יקרות לפי מיטב האופנה, כאשר הנעליים והארנק עשויים מעור נחש שצבעיהם הולמים את צבע השימלה.
הסיבה הרביעית היא לאפשר לילדיהם ללמוד בבתי הספר היקרים והנחשבים ביותר, שיבטיחו את התקבלותם לאוניברסיטאות היקרות והנחשבות ביותר בארץ ובעולם.
קוטביות חברתית-כלכית
הסיבה החמישית לתיאבונם הגדול היא רמת חייהם לאחר פרישתם לגימלאות, כאשר הגימלה החודשית ומצנח הזהב וחודשי ההסתגלות מחושבים לפי המשכורת האחרונה הגבוהה ביותר.
הסיבה השישית שאפשר לייחס לחלק מהלוויתנים בעלי התיאבון הגדול היא תאוות הבצע והשררה.
ויתכן שישנן עוד כמה סיבות לתאבונם הגדול של הלוויתנים הולכי-על שתיים, אבל נסתפק במה שתיארנו עד עכשיו.
האם קוטביות חברתית-כלכלית זו יכולה להתקיים לאורך שנים? הבה ונתבונן בתולדות העמים לאורך כל ההיסטוריה ונראה מה קרה במדינות שונות במצבים דומים.
נתחיל בהיסטוריה שלנו בתקופת מלכות דויד ושלמה. כזכור, גם דויד וגם שלמה נשאו נשים רבות שהולידו צאצאים רבים. ריבוי זה של משפחת המלוכה הצריך מימון רב, שהושג על-ידי הטלת מיסים על כול שבטי ישראל (פרט לשבט יהודה, שנהנה מזכויות יתר). וכולנו זוכרים מה קרה כשרחבעם ירש את המלוכה, וכשהמוני העם התלוננו על עול המיסים הכבדים וביקשו הנחות, ענה להם רחבעם "אבי ייסר אתכם בשוטים ואני אייסר אתכם בעקרבים". ומאחר שההמונים לא הסכימו לשאת בנטל הכבד, מרדו בו, התנתקו ממלכותו והקימו את ממלכת ישראל, בהותירם את רחבעם מלך על שבט יהודה בלבד.
ועכשיו נפליג ליבשת אמריקה הצפונית, כשתושבי שלוש-עשרה המושבות סרבו לשלם מיסים לכתר הבריטי מבלי שהתאפשר להם להיות מיוצגים בבית הנבחרים הבריטי ועל-ידי כך להשפיע על גובה המיסים שהם חויבו לשלם. כזכור, הפליה זו הולידה את מלחמת השיחרור האמריקנית וההינתקות מבריטניה. תאורתית, ייתכן מאוד שאם לתושבים האמריקנים הייתה נציגות בבית הנבחרים הבריטי, שהיה מאפשר להם להקטין את המיסים, או אז הם לא היו מתנתקים מבריטניה.
כתריסר שנים לאחר פרוץ מלחמת השיחרור האמריקנית פרצה המהפכה הצרפתית, כתוצאה מדיכוי ממושך של המוני העמלים על-ידי האצילים. דם רב נשפך במהפכה זו וראשיהם של רבים נערפו באמצעות הגיליוטינה, לקול צהלת ההמונים.
המסקנה הסופית מכול התאורים הללו היא, שאם לא יחול שינוי בקוטביות החברתית-כלכלית בישראל, או אז בל נופתע אם גם בישראל תתחולל מהפכה.