השבוע פורסם סרטון, בו רואים כיצד רכב ממוגן של משפחה יהודית נרגם באבנים בשכונת סילוואן שבמזרח ירושלים. האירוע התרחש כאשר המשפחה הייתה בדרכה לביתה בשכונה, וקבוצת ילדים בגילאים 14-9 החלו לזרוק אבנים על הרכב. בסופו של דבר, הילדים נמצאו והובאו לחקירה ביחד עם הוריהם. מאחר שגיל האחריות הפלילית הוא 12, נגד חלק מהילדים לא ניתן היה לעשות דבר, ונגד ילדים אחרים יוגש כתב אישום.
לצערנו הוכח כבר יותר מפעם אחת, כי אבן הורגת. כעת מדובר היה ברכב ממוגן, אולם מה אם לא כך היה הדבר? או אם בפעם הבאה יפתחו באש לעבר הרכב? מצב זה מסתבך, כאשר מדובר בילדים. אם שולחים כעת ילד למאסר ממושך, הוא יכול לצאת מהכלא יותר קיצוני ממה שנכנס אליו. על מערכת המשפט למצוא את המסלול הנכון בין הענשה שתרתיע ותמנע את הישנות המקרים, לבין ענישה שלא תביא להקצנה נוספת אצל הילדים.
בנוגע לילדים שהם מתחת לגיל האחריות הפלילית, יש להעניש את הוריהם. אם ההורים יידעו שפעילות טרוריסטית של ילדיהם יביא לביטול אישורי עבודה בישראל, לפגיעה בבית מגוריהם או לעונש משפחתי אחר, הם ישגיחו טוב-טוב על מה שהילד עושה. אם זה לא ירתיע, הרי שגם ההורים אשמים ויש מקום להענישם.