במסגרת מסע הניצחון שלו, דיבר טראמפ אודות הלחימה נגד דאעש והאיסלאם הקיצוני. לדבריו, הכוחות המיוחדים של צבא ארה"ב הולכים להיות עסוקים בעתיד. השאלה היא, האם הכוחות המיוחדים מוכנים לכך.
האירוניה היא, שהכוחות המיוחדים הם קורבן להצלחה שלהם. לאחר פיגועי 11 בספטמבר, ביקשו הממשלים להפעיל אותם כמה שיותר, והם אכן נטלו חלק בהפלת משטר הטאליבן באפגניסטן ובמאבק בטרור בעירק. עד סוף ממשל בוש הבן, הכוחות נלחמו בין היתר באל-קאעידה בעירק, הטאליבן באפגניסטן וקבוצות מיליטנטיות באפריקה. בהתאם לכך, התקציב של הכוחות גדל פי ארבעה ונוספו קרוב ל-10,000 לוחמים חדשים. בממשל אובמה חלה עוד צמיחה, כאשר תקציב הכוחות עבר את 10 מיליארדי הדולרים בשנה, ונוספו עוד 15,000 לוחמים. בשנים שעברו מאז פיגועי 11 בספטמבר, הכוחות פעלו באפגניסטן, עירק, סומליה, תימן, לוב וסוריה.
מאחר שטראמפ חסר ניסיון במדיניות חוץ ובנושאי צבא, הוא יצטרך להסתמך על הכפופים לו. הבולטים שבהם הם מייקל פלין, המיועד לתפקיד היועץ לביטחון לאומי, ו
ג'יימס מאטיס, המיועד לתפקיד מזכיר ההגנה. ההערכה היא שפלין ומאטיס יקראו לפעולות אגרסיביות יותר נגד האיסלאם הקיצוני ברחבי העולם. הבעיה היא שחיקת הכוחות המיוחדים, כפי שטוענים ראשי פיקוד המבצעים המיוחדים ולוחמים לשעבר. דבר זה הוא בעל השפעה על המדיניות של הממשל הנכנס, שיצטרך לראות כיצד מוציאים לפועל את החלטותיו, בלי לפגוע בצבא.