השבוע לא הופתענו מממצאי
מבקר המדינה על ק.ק.ל. גוף זה, שלמעשה מיצה את תפקידו ההיסטורי וכל תכלית קיומו היא לקיים את עובדיו ומנהליו, מוצף בכספים לא לו. כתוצאה מכך הוא מצמיח תופעות כמו
יצחק דנינו, שהצהיר בישיבת דירקטוריון שחברותו בדירקטוריון ק.ק.ל "תרמה תרומה מכרעת להיבחרותו לראשות עיריית אופקים" ועתה מצפים תושבי העיר שיפרע את השיק והוא קורא לחברי הדירקטוריון לקחת זאת בחשבון. חבר דירקטוריון אמור לפעול לטובת הגוף שבו הוא מכהן. אם הכרזה זו אינה פלילית לפחות היא מגעילה. המנכ"ל היוצא הפעיל חברת חקירות שתתחקה אחר נוכחות עובדים בעבודה. אם מצא זאת לנכון, בלי להתייחס לפעולה עצמה, לנקוט בצעד זה, הדבר מעיד על כך שהעובדים כנראה מקבלים הדגמה כיצד יש לנהוג ממנהליהם. כאשר המדינה מנסה להעביר אליה חלק מהכספים שרובצים אצל הקרן היא זוכה להתנגדויות ולהכתבה של ק.ק.ל לאן ינותבו הכספים. כל זאת נחשף בביקורת חלקית. ללמדנו שגוף שמן מפתח מחלות ממאירות. הממשלה מגלה רצון רפה להשתלט על התוהו ובוהו הזה. בצעד מהיר היא יכולה לבטל את הפטור שיש לק.ק.ל ממיסוי. אם הייתה משלמת מיסי שבח ורווחי חברות היה המוסד הזה נכנס לתהליך של דיאטה בריאה.
יש לא מעט מוסדות כמו הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית הזקוקים לביקור מבקר המדינה. בנוסף להם גוף כמו מפעל הפיס השוחה גם הוא בעודפי כספים מתחיל להתנבא במחנה. הוא "שופך" כספים לכל מיני מפעלים ומלגות לא לו. ברוב חוצפתו הוא מגלגל לפתחי האוצר את דרישת הפיצוי של מפעילי תחנות מכונות המזל שהתבטלו עם חידוש רשיונו. הדבר דומה למצב בו וורן באפט היה פונה בבקשת תמיכה מהמדינה עקב זאת ששכרו, אך לא רווחיו, מצומצם. גם כאן אם המדינה הייתה מתעשתת ומטילה על מפעל הפיס דמי זיכיון ראויים או אז הפיס לא היה מחפש יוזמות חדשים לבקרים היכן "לשפוך את הכסף". גם רשות שדות התעופה אינה משלמת דמי זיכיון למדינה מה גם שהיא מונופול. וכאשר האוצר רוצה לקבל עודפים מקופתה הוא נתקל בהתנגדות העובדים. לו לפחות הייתה מתפתחת תחרות של מספר מפעילי שדות תעופה ומעברי הגבול. אגב הרשות יודעת יפה מאוד לגבות דמי זיכיון, מונופוליסטיים, עצומים על מפעילי החנויות המגולגלים על צבור הנוסעים.
גם תאגידי המים שהוקמו בחטא זקוקים לטלטול. במקרה שלהם נראה שהאוצר לא מזדרז לפעול מאחר שבצד ההחלטה המפוקפקת על הקמתם הוא זכה לתוספת הכנסה בסדר גודל של למעלה ממיליארד שקל בגין מע"מ שלא היה קיים כל עוד תשלום צריכת המים נגבה יחד עם המיסים העירוניים.
ניעור דומה צריך לעבור על רשויות הנמלים כספי האפוטרופוס הכללי ועוד. פעולה נחרצת מעין זו עשויה לפתור חלק גדול,אם לא כל, מבעיות התקציב. אחרי הכל מה עדיף הגדלה משמעותית של סל הבריאות, כספים לניצולי השואה או חלוקת פרס כזה או אחר על-ידי חכמי הקזינו ממפעל הפיס? השימוש במקורות הכספיים הממלכתיים הוא תפקיד הממשלה באישור הכנסת ולא של גופים המפתחים גינוני התנהגות של מדינה בתוך מדינה.