|
תאריך:
|
17/05/2017
|
|
|
עודכן:
|
17/05/2017
|
|
1 |
|
|
ב 2005 קבע אהרון ברק שגביזון לא יכולה להיות ב"משפחה" כי יש לה אג'נדה.ב 2006 סיים ברק את תפקידו הרם וב 2007 נכנס ל"משפחה" חנן מלצר.אם לברק היתה יושרה כלשהי,הוא היה יוצא נגד מינויו של מלצר למרות שהוא היה כבר בחוץ ואומר שגם למלצר יש אג'נדה.אבל על היושרה של ברק נאמרו כבר מילים הרבה ואין צורך להוסיף.אז למה בעצם למלצר יש אג'נדה? כי מלצר בנעוריו ובבחרותו ראה עצמו פוליטיקאי,חבר כנסת ומן הסתם שר בממשלה.הוא ניסה להיכנס לרשימת ד"ש לכנסת,היה פעיל בשינוי עם אמנון רובינשטיין,ניסה את כוחו ברשימת "העבודה" לכנסת וגם שם לא הצליח,יועץ משפטי של רבין ובקיצור,חיה פוליטית במלוא מובן המילה שמצוקות העיתים הובילו אותו לבסוף לפתוח משרד עורכי דין,להצליח בו ומשם הדרך לבג"צ היתה קצרה כמי שכל חייו התבוסס בשלוליות השמאל.עכשיו ברורה פסיקתו התמוהה בנוגע לתאגיד מה גם שעקב היותו יועץ משפטי של ערוץ 2,הוא מחובר לברנג'ה אם לא חלק ממנה.על מנת בכל זאת ללמד סנגוריה על מלצר נאמר רק שאת הפסיקה על התאגיד הוא כתב מתוך שינה.שהרי לא יכול להיות שפסיקה כל כך אווילית ודבילית יכתוב שופט עליון כאשר הוא ער.כאשר מול הבג"צ עומד שלטון נרפה שלא מסוגל להכנס איתו ראש בראש,אין שום סיבה שהבגצ"ניקים לא ינסחו פסיקות תוך כדי נימנום כי הגרופים שלהם בתקשורת כבר ידאגו להלל ולשבח אותם בכל מקרה. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
באום |
|
|
|
|
|
אנימדבר על נשיאת בית המשפט העליון, שכתבה שוב ושוב את ההפך מהאמת כדי להצדיק את הרשעתו של נשיא המדינה באונס שלא היה ולא נברא, ושהוכח לה באותות ובמופתים שהוא לא היה ולא נברא. אתה הבנת את זה? אדון באום? יושבת לה נשיאת בית המשפט העליון, קוראת פרוטוקול של עדות של ראש היחידה לאבטחת אישים בשב"כ - לא של איזה סתם ארחי פרחי - ופשוט מתעלמת מכל מה שהוא אמר, ומהעובדות שהוא הציג, ומרשיעה את נשיא המדינה באונס בהסתמך על הנחה חסרת בסיס ומנוגדת לאמת שאותה הציג ראש היחידה לאבטחת אישים בשב"כ בעדותו זו. אתה מדבר על איזה זוטות שקשורות לתאגיד שלא מענין אף אחד, ואני מדבר אתך על הרשעה של נשיא המדינה, ושליחתו לשבע שנים לכלא, תוך הסתמכות על נימוקים המנוגדים לאמת הגלויה לעיניה של נשיאת בית המשפט העליון ששולחת אותו לשבע שנים לכלא. קרא את המאמר שבקישור, ותבין איפה אתה חי: המשפח. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אהוד פרלסמן |
|
|
|
|
|
השני ולא מתנגש בו.משפט קצב,באם נעשו בו רמייה ושקר,לא יכול להעפיל על שאר הנושאים העומדים על הפרק ולבטלם.נכון,התאגיד הוא חסר רייטינג שעוד ירד כנראה אבל ההתנהלות הזו של בג"צ קשורה לעוד נושאים שהם בנפשינו.למשל,השתלטות הערבים על אדמות.הפשיעה החקלאית היא בין השאר מתוך מגמה לאמלל את החקלאים היהודים ולקחת אגב כך את האדמות.התנהלות בג"צ במשך השנים בנושא שנעשתה בהתנשאות ושחצנות ודיבור גבוה על זכויות אדם,דומה בדיוק להתנהלות שנעשתה בנושא התאגיד והיא גורמת לעם ישראל לאבד אדמות ולאבד את האווירה היהודית/ישראלית בשדות ובמרחבים הפתוחים.עכשיו כבר לא מדובר על תאגיד משעמם וירוד אלא על רגרסיה על פועלם של ארתור רופין ויהושוע חנקין שגאלו אדמות ובנו ישובים ורגרסיה בכלל על הרעיון של שיבת ציון .לא ירחק היום ובג"צ יקבע שהיה חוסר מידתיות בשיבת ציון ויהושוע חנקין פעל בחוסר סבירות ולא לקח בחשבון את האמת לשעתה.ובכלל,מה זה שיבת ציון הלאומנית שמזכירה תהליכים לעומת זכויות האדם והכרח להתחשב במיעוט שרצונו לחסל אותנו בא ממניעים אנושיים טהורים שאין להתכחש להם.האם זה עומד מול העוול שנעשה לדבריך לקצב?דומני שכן.אגב,מעולם לא התעמקתי בנושא קצב ויתכן בהחלט ויש אמת בדבריך כי היו דברים מעולם.אולי יום אחד אכנס לזה. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
באום |
|
|
|
|
|
ראוי היה לרסן את הכותרת של התגובה. ולגופה של תגובתך. אני חושב שהכל בא מאותה נקודה. הם מביטים עלינו מלמעלה ואינם מקיימים בעצמם את הכללים שהם מבקשים להטיל עלינו.
בואו נזכור שסיפור קצב התחיל לאחר שהעיתונות בעידוד שלי יחימוביץ' טחנה אותו, נשיאת בית המשפט העליון טחנה אותו ואת היועץ המשפטי לממשלה מזוז (במסגרת העתירה לבג"צ נגד הסכם הטיעון), אז איזה סיכוי היה לו במחוזי? ולא צריך לתמוה, צריך רק לבחון את שיטת בחירת השופטים על מנת להבין שאף אם השופטים הם מלאכים הם ישתדלו לא לעצבן את אלה שאחראים על קידומם. ואז קצב חזר לעליון אחרי שנטחן על ידי הנשיאה, המחוזי בתוספת מלח פלפל שום של יחימוביץ' - למה ציפית בכלל? האם השופטים הם סופרמנים? |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ה.א |
|
|
|
|
|
באום הוא שכתב: "הרי לא יכול להיות שפסיקה כל כך אווילית ודבילית יכתוב שופט עליון כאשר הוא ער". |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אהוד פרלסמן |
|
|
|
|
|
שטנגר כתב כאן כי המשפטנית הדגולה דורית בייניש,נעמדה על רגליה האחוריות והתנגדה לקבלת פרופסור נילי כהן לכהונה בעליון בטיעון,שימו לב,"אין לה אג'נדה" ! בקיצור,יש אג'נדה,אין אג'נדה,הכל כשר כדי להמשיך את שליטת אג'נדת "הכל שפיט","האדם הנאור","מבחן הסבירות","מבחן המידתיות","מסה קריטית של ראיות","אמת לשעתה",הכל הבלים מבית מדרשו של בג"ץ, להשלטת גחמותיהם הפוליטיות ורצון השליטה שלהם על המדינה,מעל ראשיהם של נבחרי העם,הפוליטיקאים,שנבחרו בבחירות דמוקרטיות,לא מונו לתפקידם בשיטת חבר/חברה מביא/מביאה חבר/חברה מאותן זן מחשבתי. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
בני בנקר |
|
|
|
|
|
לאג'נדה והיה היועץ המשפטי של ערוץ 2 - אך מדוע נעם סולברג חבר לעריצים האלה, מדוע דוקא הוא אומר שלא ברור מדוע פוצל התאגיד? האם לא היה מצופה ממנו שיתנגד למלצר? |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
לבאום |
|
|
|
|
|
מה קורה בתוך הביצה של בג"צ והאווירה הכללית משפיעה על כולם.מעולם לא טענתי שסולברג הוא "שושנה בין החוחים" במוסד הזה והדבר היחיד שטענתי הוא שצריך לפרק את המוסד הזה ולבנות אותו מחדש על בסיס שונה לגמרי שנבנה בתעשיה הישראלית ולא יובא מארצות אחרות עם מציאות אחרת,עמים אחרים,היסטוריה אחרת ובעיות אחרות.לכל עם בעולם יש את הבג"צ שלו,רק לנו יש את הבג"צ שלהם.לא ניתן כבר להבריא את בג"צ במתכונת הקיימת כי מחלתו היא סופנית וזה כולל שם את כולם. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
באום |
|
|
2 |
|
מי אשם |
|
ארי כספי | 17/05/17 15:27 |
|
|
לא הבג"ץ ולא ה"אופוזיציה " ה"לוחמת" למען הדמוקרטיה. האשמים האמיתיים הם אלה המאפשרים לבג"ץ להשתולל. מספיק אם ימנעו מ"כבודם" להמשיך בחבר מביא חבר ובנפוטיזם, על מנת שיהיה אפשר להכניס לתוכו כוחות יותר רציניים. אבל כשבשלטון יושבים שפנים שהמילים "פגיעה בדמוקרטיה" גורמות להם לעשות במכנסיים - אין שום סיכוי שהמצב ישתנה. לא אתפלא אם יותר ויותר אנשים יעדיפו ללכת לבית דין רבני או לזה של העולם התחתון. אני איבדתי את האמון במערכת המשפט כבר מזמן. ואינני היחיד. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ארי כספי |
|
|
|
|
|
במערכת המשפט לפני שנים,אחרי שקראתי שתי ידיעות צמודות במוזסטון,"ידיעות אחרונות": בידיעה אחת סופר על גבר בן 55,שניתפס מעתיק במבחן תאוריה לנהיגה בפעם השנייה ונידון בבית המשפט המחוזי ע"י הרכב של שלשה שופטים לשנה וחצי מאסר בפועל,ללא מתן אפשרות ערעור,כך בכתבה. ובידיעה צמודה סופר על גבר צעיר שאנס נער צעיר במשך שנים ונידון ע"י שופטים רחמנים למספר שנות מאסר לא גדול. בערעור לעליון,בהרכב של שלשה שופטים בראשות הפיראט המשפטי אהרון ברק,עונשו הומר לשישה חודשי עבודות שרות !
בית משפט עם פלט כזה לא ראוי לאמון הציבור. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
בני בנקר |
|
|
3 |
|
|
כיצד מתמנים שופטים בעולם? בארצות הברית הנשיא בוחר את המועמדים ומציג אותם לאישור הסנט שכמו הנשיא נבחר באופן דמוקרטי ועל כן מייצג את הציבור. בסנט מתקיים שימוע ציבורי פתוח בו הסנטורים חוקרים את המועמדים לגבי כל נושא ראוי בעיניהם. בעקבות אותו שימוע הסנטורים מקיימים דיון גם הוא פתוח ובסיום הצבעה. הצבעה זו היא לצורך הבטחת קיום תפישה חוקתית ולא חתירה תחתיה היות ועל השופטים לקדם את ערכי האומה. רוב הדמוקרטיות בעולם אימצו שיטה בה על בית המשפט להיות קשוב לערכי האומה וזה יקרה אך ורק אם נציגי ציבור הם שיבחרו את השופטים.
במדינות אחרות בתי המחוקקים בוחרים את השופטים. כך בגרמניה שני בתי המחוקקים בוחרים, בשויץ. במדינות אחרות הרשות המבצעת בוחרת את השופטים: בשבדיה נורבגיה באוסטרליה קנדה בלגיה. ביפן הממשלה בוחרת את שופטי בית המשפט העליון והציבור מאשר או פוסל בבחירות הכלליות שלאחר המנוי. ישנו גם שילוב בין הרשות המחוקקת למבצעת: צרפת הסמכות מתחלקת בין הנשיא לשני בתי המחוקקים. באוסטריה ישנה גם כן חלוקה בין הממשלה לבית המחוקקים. כך גם בשאר דמוקרטיות ותיקות וגם חדשות ברחבי העולם, לנבחרי הציבור הסמכות למנות שופטים בכולן פועל העקרון שעל השופטים לעבור מבחן דמוקרטי. כל זאת כדי להבטיח שהמינויים משקפים את ערכי האומה.
ומה בישראל? לפי לחוק יסוד השפיטה שופטים של כל הערכאות מתמנים על ידי הועדה לבחירת שופטים. את הועדה מרכיבים: שלושה נציגי בית המשפט העליון - את הגוש מרכיבים לא רק שלושת השופטים אלא גם עוד שני נציגי לשכת עורכי הדין. נשיא בית המשפט העליון רק הוא מביא מועמדים. נשיא בית המשפט העליון וכמוהו גם שני שופטי בית משפט העליון נוספים מצביעים כאחד. ומי אמר שעורכי הדין מיצגים את הציבור? במקרים רבים הם אינם מיצגים את מרשיהם אלא מוכרים אותם לרצון בית המשפט. לכן כמו השופטים גם שני נציגי לשכת עורכי הדין. אלו עושים כמצוות השופטים פן יבולע להם. ביחד חמישה מתוך תשעת החברים בועדה. גם שר המשפטים שהוא בדרך כלל עורך דין ויש לו עניין לאחר שירתו לשמור על יחסים טובים, בדרך כלל מצביע לרצון נשיא בית המשפט העליון גם עליו "להתנהג יפה", שמא ימצא כתב אישום נגדו. כך שבדרך כלל מצביעים כגוש אחד ששה מתוך תשעת החברים בוועדה ובכך הם מפעילים קרטל, הלכה למעשה. לנשיא בית המשפט העליון ביחד איתו עצמו מובטחים חמישה נציגים. זה כמובן סותר את מה שבייניש בהתחסדות אמרה מה רוצים? הרי יש בועדה יותר פוליטיקאים מאשר שופטים... באותה מידה שהיא דיברה נגד בחירה מטעם מדינאים כדי שלא דעות פוליטיות תקבענה אך היא עצמה בחרה ואישרה מועמדים לפי התאמה פוליטית וכך להתאים לפסיקות הרצויות לה. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שפרירית |
|
|
4 |
|
|
לעומת זאת הכנסת מורכבת ממפלגות רבות בעלות גוון מדיני שונה וחבריה אינם מצביעים כגוש אחד. המדינאים בועדה מייגים רצונות מתנגשים חבר כנסת אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזציה. כך ישנם חמישה מובטחים המצביעים כרצון נשיא בית המשפט העליון. כמותם גם שר המשפטים. הדיונים בועדה הם חסויים אין הציבור יודע כלל מיהם המועמדים, ואין הוא יודע כלל על שום מה נדחו לזה יש הצדקה. גם לגבי השופטים הנבחרים לא נמסר מאילו שיקולים החליטו לבחור בהם. אין שום הצדקה שלא לפרסם על שום מה נבחרו. לו היה הסדר כזה בגוף ציבורי מגיע לפני השופטים הנכבדים בשבתם בדין, ניתן לנחש כי היה נפסל על-ידם"... שום גוף ציבורי אינו בוחר את עצמו שכן הוא אמור לשרת את הציבור ולא את עצמו כפי שהשופטת מרים נאור אמרה שהם אינם חיבים כלום לאף אחד. אכן זה משקף את כל ההתנהגות.
תוצאות בחירות הועדה – מיהם הנבחרים, רוב הנבחרים הם מהתביעה. למשרת שופט בית משפט העליון נבחר לפעמיחם אדם משפטן מהאקדמיה. מעולם לא נבחר למשרת שופט מי מהסנגוריה הציבורית. לעיתים נדירות נבחר עורך דין מהשוק הפרטי. גם רבים מהנבחרים הם מהמחלקה האזרחית בפרקליטות – ממחלקת הבג"צים. כלומר פרקליטים האמורים להגן על עמדת הממשלה. בפועל פרקליטים אלו כלל אינם מיצגים את הממשלה לפי עמדתה ותכופות אף בנגוד לעמדתה. אופן יצוג הממשלה הוא לפי רצון הבג"צ כלומר לפי רצון שופטי בית המשפט העליון. והיה ואלו עושים כך לשביעות רצונו של בית המשפט, הם מתוגמלים בהבחרם לשופטים. השופטים בישראל אף טוענים להיות שיטה זו מסורת מפוארת.
בקום המדינה שר המשפטים הראשון פנחס רוזן הציע מועמדים ואלו אושרו על ידי הממשלה ועל ידי הכנסת. כנשיא בית המשפט העליון הציע את לא אחר מאשר את זמורה שותפו לשעבר במשרד עורכי הדין. שני אלו חיברו רשימה של מועמדים לעליון. מי שהיה היועץ המשפטי לממשלה בשנים 1968-1963, משה בן-זאב כתב ש"לא יתכן מינוי של אדם לכהונת שופט, ובודאי שלא לכהונת שופט בביהמ"ש העליון, אם המינוי נוגד עמדה מאוחדת של שלושת שופטי ביהמ"ש העליון המשתתפים בועדה, קיוויתי שזהו הנוהג הבלתי-כתוב, אך אם אין הדבר כך, יש לדעתי לעגנו בחוק".
שופטי בית המשפט העליון ביחד עם שר המשפטים פנחס רוזן פעלו להסרת הפיקוח של נבחרי הציבור על הרשות השופטת. בשנת 1951 הגיש השר רוזן הצעת חוק לבידוד הרשות השופטת מרשויות השלטון האחרות בשם "נחלת כל העמים הנאורים" כדי שכל שופט יהיה בלתי תלוי. בשנת 1953 נחקק חוק השופטים אשר שלל מהכנסת לאשר מינוי שופטים. בשנת 1978 השופט שמגר דרש להרחיב את מספר השופטים בועדה לחיזוק התדמית העצמאית של בית המשפט. בשנת 1996 הזהיר ברק מפני "פוליטיזציה" של בית המשפט. הוא התכון לאפשר לו להנהיג את הפוליטיזציה לפי השקפתו. עשרים שנה מאוחר יותר טען שלא ניתן לקבל מי שאיננו בן משפחה בסגנון דומה למשפחת המאפיה. כך בשיראל שופטים מתמנים ואף הדרך היחידה להרחיק מי מהם הוא על ידי הועדה הנשלטת בידי שופטים מכהנים. הדיונים הם חשאיים ולעם אין כל השפעה. הטענה הינה למנוע השפעה פוליטית כלומר אחרת מזו המקובלת בין השופטים. נחקק גם חוק החסינות המכליל ביותר לשופטים גם ההסכם על הזכאות לגימלאות מרגע ששופט מתחיל לכהן ללא קשר לכמה זמן כיהן, מונע את כדאיות הרחקתו. כך הפכו שופטים לבעלי מגננה בלתי חדירה. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שפרירית |
|
|
5 |
|
|
בעוד שלציבור אין כל פיקוח על הממסד המשפטי, לממסד המשפטי פיקוח על נבחרי הציבור ועל נושאים מדיניים מובהקים. זה נעשה ביותר ויותר עזות מצח. בארה"ב שופטים מתמנים על ידי מדינאים ואינם עוסקים במדיניות. אצלנו זה הפוך שופטים מתמנים על ידי עצמם ומתערבים במדיניות. בארה"ב יש חוקה ובית המשפט העליון הוסכם שישמש בית משפט לחוקה והוסכם בחוק שסמכותו לפסול חוקים, אך עושה זאת פעם בעשורים. אצלנו אין חוקה ומעולם לא הוסכם בחוק שבית המשפט העליון ישמש כבית משפט לחוקה ולא הוסמך בחוק לפסול חוקים, אך כל הזמן פוסל חוקים. חוקה צריכה להתקבל על ידי רוב של לפחות שני שליש וחוקי יסוד שהתקבלו על ידי מיעוט קטן של חברי כנסת ודאי שאינם חוקה. בדמוקרטיה כיון שברק כל כך חרד לדמוקרטיה, לאזרח מותר לעשות כל מה שאינו אסור בחוק ואילו לרשויות להפך - אסור לרשות לעשות דבר שאינו מתפקידה המפורש בחוק!! שאילו כן רשות זו פועלת באופן רודני וודאי שלא דמוקרטי.
בישראל לא נעשה כל מאמץ להבטיח מצד השופטים אחריות ציבורית. רוב חברי הועדה לבחירת שופטים אינם נבחרים על ידי הציבור או נציגיו ולכן אינם אחראים כלפיו. הועדה לבחירת שופטים כלל אינה מייצגת את מאויי הציבור. הרשות השופטת אמורה להיות הצנועה והחלשה ביותר כיון שאינה נבחרת על ידי הציבור לא ישירות ובארץ אף לא בעקיפין על ידי נציגים. עליה להיות מרוסנת ביותר ולא לעסוק כלל בנושאים מדיניים וביטחוניים. במדינות מתוקנות אין לשופטים דריסת רגל באופן בחירתם וגם הרחקתם וכך צריך להיות! בישראל לא רק שיש לקבוצת המשפטנים המונהגת בידי נשיאי בית המשפט העליון רוב, אלא לשיטתם אסור לשנות בזאת דבר גם אם לא היה כך מתמיד למשל שאת זכות הוטו שלהם בגלל הרוב המיוחס של שבעה מתוך תשעה הנדרש להסכמה. הצעת החוק שהועלתה לשינוי הרוב גרמה לנשיאת בית המשפט העליון מרים נאור להגיב בחריפות יתרה, בשגרה מכתב נזעם לשרת המשפטים. במכתב זה היא כינתה את הצעת החוק "הצבת אקדח על השולחן". עוד טענה שכך השופטים לא יוכלו להמשיך בהתיעצויות כדי להגיע להסכמה. כל זה מראה שאין להציב כלל שופטים בבחירת שופטוים אחרים.
עוד במאה ה־19 נשיא ארה"ב אברהם לינקולן הזהיר כי אם במקום שמדינאים יקבעו מדיניות, יאפשרו זאת לבית המשפט העליון, העם יאבד את יכולתו להיות שליט בארצו לטובת קומץ קטן של שופטים. בארה"ב ישנו איזון מה במשפט בין בעלי ההשקפות השונות, כיון שנציגי העם בוחרים בשופטים. אמנם ההכרעות הערכיות הן ברוב של קול אחד, לעומת זאת בישראל התגשם כל הרוע שבאזהרת לינקולן. כאן מתקיימת עריצות המיעוט, ורוב הציבור אינו יכול לקבל החלטות על גורלו בהתאם לסולם ערכיו. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שפרירית |
|
|
6 |
|
|
חיפשתי באינטרנט את ההחלטה על צו הביניים, החלטה הדוחה למועד לא ידוע את כניסתו לתוקף של חוק שחוקקה הכנסת, ההחלטה אומרת כך "בשים לב לכך שהדיון בעתירות ובצווי הביניים אמור להתקיים בפנינו מחר (15.05.2017) – מוצא בזאת צו-ארעי, המשהה את כניסתם לתוקף של תיקון מס' 8 ושל כל פעולה בהקשר אליו, וזאת עד להחלטה נוספת שתתקבל לאחר הדיון הנ"ל." הנימוק הוא כאילו טכני עוסק לכאורה במועד הדיון, אך בפועל לא עוסק בו כלל כי משך הדחייה בלתי מוגבל בזמן. הייתכן שמעשה חקיקה יבוטל, ולו זמנית, ללא נימוקים כבדים מאד לגופו של עניין בגופה של ההחלטה? האם אנחנו קופים שלא צריך להסביר לנו מה מביא 3 אנשים, בכירים ככל שיהיו, לבטל החלטות של הריבון שלנו? מה זה הסיפור הזה אם לא ישיבה של השופטים על בולדוזר והרמת הכף על סמלי השלטון בישראל, היינו הממשלה והכנסת, וכאשר בית המשפט העליון מרים את הכף על הממשלה והכנסת הוא מרים את הכף בראש ובראשונה על עצמו. מעמיד עצמו על סף התהום, ומשם ודאי יצעיד עצמו צעד אחד קדימה. אוי לנו ואבוי לנו, מגיע לנו עתיד טוב יותר. ומה עם סולברג? אין הסבר אחר אלא שסולברג אף הוא חלק מאותה תחושת התנשאות קיצונית השוררת שם, תינוק שנשבה. אדם עם כוחות של סופרמן, מאבד אט אט את תחושת הריסון, הכוח והשררה משמשים אצלו בערבוביה, ואלה התוצאות. ביטול ולו זמני של מעשה חקיקה, בלי לנמק כלל גופה של ההחלטה הוא הדוגמא המאד בולטת לכך. מה אכפת להם מה יגידו הבבונים, מה אכפת להם מה יחשוב ציבור הקופים, הם מורידים את הכף על החלטת הכנסת. חברים, הריגוש משחית, אותו ריגוש המלווה את אופוריית העצמה והכוח. אלדד יניב מנהל את בית המשפט העליון, אלדד יניב מנהל את הדמוקרטיה, אלדד יניב ננהל את המדינה, בושה, סכנה אמתית ומוחשית לעתיד הדמוקרטיה ולעתידה של המדינה היהודית דמוקרטית (בספק) היחידה בעולם. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ה.א |
|
|
7 |
|
|
מוקד הנימוק הוא טענת העותרים או מי מהם ל: "פגיעות בזכות לחופש הביטוי של תאגיד השידור הציבורי והאורגנים שלו, בזכותם לקניין וכן פגיעות בחופש הביטוי, בחופש העיסוק ובזכות ההתארגנות של העיתונאים, בצד פגיעות במרקם הדמוקרטי ובחופש הביטוי של הציבור על היבטיו השונים, והכל מבלי שתתקיימנה לגבי פגיעות אלו הוראות "פיסקאות ההגבלה" שבסעיף 8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובסעיף 4 לחוק יסוד: חופש העיסוק (לרבות דרישות התכלית והמידתיות) ונוכח פגמים שנפלו בהליכי החקיקה המואצים שנערכו לקראת תיקון מס' 8 ואשר בגדרם הוקנו סמכויות לכונס הנכסים הרשמי (בניגוד לחוות דעתם של גורמי הייעוץ המשפטי בכנסת)." - יש הרבה מה לומר על הנימוק הזה ועל הפירוט של השופטים בהמשך ההחלטה - אך היה לי חשוב להביא בראש ובראשונה את מוקד הנימוק כלשונו, ואולי להתייחס בעתיד לתוכנו ולמשמעויותיו. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ה.א |
|
|
8 |
|
|
לפני ימים בודדים התפרסמה הסטטיסטיקה כי 87% מהעתירות נדחות. כל מושג האקטיביזם השיפוטי אינו אלא כלי הסתה בידי פוליטיקאים הרוצים שילטון ללא מעצורים.
.......................
ולגבי הפרדת רשויות, שורש הבעייה בחוסר חוקה במדינה, מחדל של הכנסת לדורותיה, מה שמביא בעיות שהפוליטיקאים פוחדים לגעת בהן לפתחו של בג"ץ. לא אשכח איך סיפור רחוב בר אילן הוחזר מבג"ץ לפוליטיקאים, פעם אחר פעם, במשך כשלוש שנים (כמדומני) ואלא נמנעו מלפתור את הבעייה, עד שלבג"ץ לא נותרה הברירה אלא לפסוק, והפסיקה הייתה בדרך של פשרה, והפלא ופלא - שקט מאז...
...................
אז מאמר שינאה זה, ואין כל פלא בקריאת התגובות שמצטרפות אליו, רק מצטרף לכלל המהלכים והדוברים שרק יובילו לדיקטטורה, ולמי שחושב שהדמוקרטיה לא יכולה להיהרס, רק שיביט לכיוון טורקיה, רוסיה...
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אחד העם |
|
|
|
|
|
הן למראית עין.אירגוני שמאל מגישים אין ספור עתירות על נושא מסוים אבל בכל מקבץ של עתירות,ישנה עתירה אחת מרכזית שאותה הבג"צ מקבל.זו השיטה.בג"צ מכיר את השיטה כי הוא והעותרים הם מאותה קליקה והוא פוסל את רוב העתירות אבל את המרכזית,הוא מקבל.זה בדיוק מה שעשה מלצר עם "התאגיד".וכך,בג"צ בפסיקותיו התמוהות בנושאים השונים מסכן את המדינה ושם את הדמוקרטיה במקום חשוב יותר מההישרדות.אפשר היה עוד להבין מישהו שאומר שדמוקרטיה יותר חשובה מהישרדות אם הוא בעצמו היה דמוקרט אבל בג"צ הוא לא בדיוק דמוקרט.רק "מהמשפחה" אמר ברק, להזכירך.איפה פה בדיוק הדמוקרטיה ומי בעצם מסכן את הדמוקרטיה?
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
באום |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יש כנראה גם סטטיסטיקה ש 87% מהאנשים בריאים, ובכל זאת בתי החולים מלאים בחולים, חלקם חולים מאד מאד, וגם 87% מהאנשים הם ישרים, ותראה מה הולך בבתי הכלא. לזרוק מספרים באויר זה הרבה יותר ממגוחך ופתטי. תיכנס לעומק ותנסה להבחין אם יש קו או קווים המאפיינים את העתירות שמתקבלות והעתירות שנדחות, תנסה להבחין את השינוי, ככל שקיים, בריסון של בית המשפט, בייחוד בדנו בעתירות נגד חוקים, סתם לזרוק מספרים באוויר - בין אם יש בהם ממש ובין אם לאו, רק מוריד עוד מערכו ומעמדו של המוסד החשוב הזה. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ה.א |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מה לנו כי נלין? בגן עדן היו מתים על סטטיסטיקה כזו...
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אהרון שחר |
|
|
רועי אורן
עולם הסייבר הוא עולם דינמי ומשתנה שהולך ומשתכלל כל-הזמן לכן, צריך להיות עם היד על הדופק, ולא להיות שאננים
|
|
|
|
|
|
דרור אידר
חשוב שהמגעים בנושא בין הממשלה בירושלים לממשל בוושינגטון, יתנהלו הרחק מעין המצלמה ישראל הרשמית לא צריכה להתחנן, ירושלים אינה בירתנו מכוח הכרת העולם, אלא מכוח אלפי שנות היסטוריה
|
|
|
|
|
|
יוסי בלום הלוי
כן! בבואנו היום לבקר את דמותה של הקונסוליה האמריקנית בירושלים של 1948 ואת המסורת הרעה הזו הנמשכת גם בימים אלה
|
|
|
|
|
|
איתמר לוין
העברת המידע המסווג לרוסיה מצטרפת להדחתו של ראש ה-FBI, כאשר שני המהלכים מדברים שטראמפ אינו מודע למגבלות כוחו. הוא חושב שהכל מותר לו - וזה עלול להיות הרה אסון
|
|
|
|
|
|
רפי לאופרט
בשאלת ירושלים, במיוחד לאחר ההחלטה האחרונה של אונסקו, הגיע הזמן לפעול. נכון שישראל אינה יכולה להכתיב לכול העולם מה יעשה בכל נושא ונושא, אולם היא יכולה להכתיב לחלק מהעולם לתמרץ חלק אחר שלו ולהגיב כלפי אחרים על עמדות עוינות לנו. על מעשה הנבלה של אונסקו, יש להגיב במעשה ולא רק בדיבור
|
|
|