פטפוטים חסרי אחריות

ברק אובמה ובנימין נתניהו לא הסתדרו, בלשון המעטה. אולם זכורה לי ידיעה מאחד רגעי המשבר ביניהם, כאשר גורמי מודיעין ישראלי אמרו שהדבר לא יפגע ביחסי העבודה בינם לבין המודיעין האמריקני. דבר שכזה אין ביכולתנו לבדוק, אך ניתן לקוות שאכן לא הייתה פגיעה. כעת, לאור הדברים שמסר דונלד טראמפ לרוסיה, עולה החשש שמול נשיא זה תהיה פגיעה ביחסי עבודת המודיעין – אם אכן המידע המסווג שמסר טראמפ לרוסיה הגיע מישראל, כפי שפורסם. כדי להצדיק את מעשיו, צייץ טראמפ שזוהי זכותו המלאה כנשיא להעביר את המידע. אדם שצריך להכריז על עצמו "אני הנשיא", הוא לא נשיא אמיתי. נשיאות זה לא רק הבחירה קלפי, אלא ההתנהגות. כעת, כאשר אנחנו נמצאים יותר מחצי שנה לאחר הבחירות וארבעה חודשים לאחר כניסתו לתפקיד, נראה, כי טראמפ הוא אחד משניים: או שהוא לא מבין את גודל המעמד ולכן לא מתנהג בהתאם, או, וזו האפשרות הסבירה יותר, שהוא מבין את המעמד ומחליט שהוא עושה מה שהוא רוצה. התנהגות כזו עלולה להרחיק מארה"ב בעלות ברית, לערער את מעמדה ולחזק את אויביה.

העיסוק במידע שטראמפ העביר לרוסים מקבל את מירב תשומת הלב, אך אין לשכוח את נושא המידע – דאעש. במילים אחרות: את יחסי הציבור שהדבר יביא לארגון. אם המידע אכן הגיע ממרגל שנמצא בשורות הארגון, יכולים פעיליו לתפוס אדם כלשהו, להציג אותו כמרגל ולהוציאו להורג. דאעש יראה שהוא מסוגל לפעול נגד מרגלים בקרבו ויהווה איתות אזהרה למי שכבר פועל בתוכו או למי ששוקל לעשות זאת. דבר נוסף: הדיווחים לפיהם מדובר במרגל ישראלי, יעניקו לדאעש לגיטימציה לפעול נגד ישראל. במהלך מבצע צוק איתן, נשאלו פעילי דאעש למה הם לא תוקפים את ישראל. התשובה הייתה שיש קודם לפעול נגד אויב קרוב, ואז נגד אויב רחוק. תפיסה זו יכולה להצדיק, מבחינת דאעש, את פעילותם נגד מדינות המערב: כאשר אלו פועלות נגדו בסוריה ובעירק, הן הופכות אויב קרוב. לכן, כשם שמדינות אלו פועלות נגד הארגון, כך הוא יכול לפעול נגד אותן מדינות ולפגוע בשטחן. כעת, לאחר שדווח שהמידע הגיע ממרגל ישראלי שבשורות דאעש, יש צורך לפגוע גם בישראל.

ששת מנהלי סוכנויות המודיעין של ארה"ב העידו לאחרונה בפני וועדת המודיעין של הסנאט, והתייחסו גם להשפעה הרוסית על הבחירות לנשיאות. לדבריהם, ידוע, כי רוסיה עשתה מאמצים שיטתיים כדי לסייע לבחירתו של טראמפ לנשיאות. אחד הדוברים היה אנדרו מקייבל, המנהל הזמני של ה-FBI. הוא אמר שלא יהסס לדווח על כל ניסיון של הבית הלבן להפריע לחקירת המעורבות הרוסית בבחירות. נכון לעכשיו, מתקיימות שלוש חקירות לבדיקת המעורבות הרוסית בבחירות בארה"ב. מה שברור כעת הוא שהייתה התערבות רוסית בבחירות לטובת טראמפ, נשאלת השאלה האם טראמפ או מישהו מצוותו ידע על הנושא. אם אכן היו קשרים, הרי שהדבר יחייב את טראמפ לספק הסברים. אם הסברים לא יהיו מספקים, נראה שהדבר יערער משמעותית את נשיאותו של טראמפ ויקצר את כהונתו.

השר יואב גלנט אמר השבוע, כי ישראל צריכה לחסל את בשאר אסד. הוא הוסיף, שלאחר חיסולו של אסד, יש לחסל את "ראש הנחש" שיושב בטהרן. לא משנה כמה אנשים מסכימים עם אמירה זו; שר לא יכול להגיד אותה בפומבי. בשביל דברים כאלו יש ישיבות קבינט, יש התייעצויות ויש דרך לומר את הדברים. שר במדינה דמוקרטית, לא יכול לבוא ולהגיד שצריך לחסל ראש מדינה אחרת, לא משנה איזו מדינה. באחד הספרים שקראתי על המודיעין הישראלי נאמר, שהמוסד לא פועל כמו איזו מאפיה או חוליית חיסול. אמירתו של גלנט בעצם רוצה לשנות זאת: אסד לא מוצא חן בעינינו – צריך לחסל אותו. אני רוצה להאמין שבדיונים על פעולות חשאיות, הדברים פועלים אחרת. שראשי המודיעין והקבינט יושבים בצורה רצינית ולא גוזרים את דינו של אדם בהינף יד.

חמאס פרסם השבוע סרטון בו מופיעים החשודים בחיסולו של בכיר הארגון, מאזן פוקהא, דקות לאחר ביצוע המעשה. הסרטון מתעד את החשודים הולכים, וכולל ראיונות איתם ופרטים על חייהם האישיים. מנכ"ל משרד הפנים של החמאס, תאופיק אבו נעים, טען שוב, כי ישראל היא העומדת מאחורי החיסול, שתכנונו נמשך חודשים ארוכים. האשמת ישראל בחיסולים היא דבר מוכר וידוע. כעת, ההאשמה היא למעשה שינוי גרסה של החמאס, לאחר שנטען, כי החיסול בוצע בשל יריבות פנימית בארגון. ככל הנראה, גם בחמאס עצמו לא יודעים מי עומד מאחורי החיסול של פוקהא. בסופו של דבר, אין בשורה חדשה בנוגע לחיסולו של פוקהא. מה שעדיין לא ידוע הוא, האם וכיצד חמאס יגיב על כך.