ההחלטה הברוכה של הנהלת
משרד התחבורה לאפשר לנוסעים במוניות שירות לשלם את נסיעתם עם כרטיס הרב-קו צפויה לחולל מהפכה תחבורתית רבת משמעות.
על-פי דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת מיום 21.5.2017, "שילוב רב-קו במערכת ההסעה של מוניות שירות מביא בפועל לחיסכון בעלויות הנסיעה לנוסעים. חיסכון זה עשוי להביא נוסעים חדשים שלא נסעו בעבר בקווי שירות של אוטובוסים... אנו מניחים כי מדובר על עלייה בפדיון של בין 10% ל-20%..."
הנחת הממ"מ הנ"ל תואמת להנחת ה-
OECD לפיה "מעבר למוניות שיתופיות יפחית את התנועה ב-55%". באשר לעלייה הצפויה של 15% בפדיון מוניות השירות, הרי שמשמעותה גידול של 5 מיליון נוסעים אשר אינם נוסעים היום בתחבורה ציבורית.
לאחרונה שר התחבורה ישראל כ"ץ הצהיר, בהתבסס על דוח טרכטנברג, שכל 1% גידול בנוסעים בתחבורה ציבורית חוסך 400 מיליון שקל למשק. על-פי הנתונים האחרונים של משרד התחבורה, בשנת 2015 היו 191 מיליון נוסעים באוטובוסים, 16 מיליון ברכבת ישראל, ו-10 מיליון ברכבת הקלה בירושלים - סה"כ 217 מיליון נוסעים. 1% שווה 2.2 מיליון נוסעים, ותוספת של 5 מיליון נוסעים חדשים בגין שילוב הרב-קו במוניות שירות עתיד לכן להביא לחיסכון של 900 מיליון שקל למשק לשנה! ומה עלות שילוב הרב-קו במוניות שירות? זניחה ביותר.
החישוב האחרון של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מבוסס על 4 רכיבים, כלהלן:
א. רכיב "הנוסעים החדשים" - זו ברכה גדולה למשק, ושאיפתם המוצהרת של משרדי התחבורה האוצר לעודד כמה שאפשר נסיעה בתחבורה ציבורית במקום ברכב הפרטי. בהיבט הכלכלי ראינו שמדובר בחיסכון של 900 מיליון שקל.
ב. רכיב "התמיכה הייעודית לנוסעים קיימים" - הכוונה לנוסעים היום במוניות שירות אשר ישלמו את נסיעתם עם הרב-קו, דבר שיגרום להגדלת התקציב הקיים של הסובסידיות. לפי החישוב שלנו, מדובר בתוספת של כ-50 מיליון שקל בלבד.
ג. רכיב "השלמת סובסידיה שוטפת למפעילי האוטובוסים" - הכוונה למעבר נוסעים מאוטובוסים למוניות שירות והשפעת מעבר זה על הסובסידיה השוטפת המוענקת לחברות האוטובוסים. הסובסידיה השוטפת מוגדרת (דוח ה-מממ) כ"תמיכות המועברות לחברות תחבורה ציבורית לפי ההסכמים עמן; תמיכות אלה מחושבות בין השאר על סמך המרחק אותו נוסעים האוטובוסים ומחיר הדלק, מספר הנוסעים ותשלום מינימאלי לחברות". ברור שאם מספר נוסעים יעברו מהאוטובוס למונית שירות, והאוטובוס עקב כך ייסע עם פחות נוסעים, אומנם לא ישתנו סעיפי הסובסידיה של מרחק ודלק, אבל יקטן בהתאם סעיף הסובסידיה של מספר נוסעים שהאוטובוס הסיע - ולכן רכיב זה הנו בגדר הפחתת סובסידיה ולא "השלמת" סובסידיה. בהיעדר נתונים כמותיים נחשב רכיב זה כעלות אפס.
ד. רכיב "מערך התמיכה המנהלי" - הכוונה למערך הרב-קו במוניות השירות, אשר הוערך על-ידי ה-מממ בכ-5 מיליון שקל בהתבסס על הקיים היום בחברות האוטובוסים.
בסופו של דבר, מלבד החיסכון העצום למשק, המדינה תהנה מרווחה מסוימת בתנועה, גידול מה בפריון העבודה, ושיפור איכות החיים של תושבי ישראל.