לפני כמה שבועות לחשה
שרה נתניהו באוזניה של אשת נשיא ארצות הברית, בשדה התעופה, שמה שקורה להם בבית מוכר לה היטב. לבלרי החצר של מחנה השמאל מיהרו לדווח - ולגנות, כמובן, את חוסר הטקט, כביכול, של אשת ראש הממשלה.
אז הנה זה קורה שוב; אנשי המחנה ההולך ונעלם כבר הגיעו למסקנה, כנראה, שבדרכים קונבנציונליות הם לא יצליחו להדיח את
בנימין נתניהו, ולכן הם מנסים לעשות לו את מה שהדמוקרטים בארה"ב מנסים לעשות ל
דונלד טראמפ.
הסיכוי שזה יצלח שם שואף לאפס - אבל להשמיץ, לנאץ ולגדף הם ממשיכים. וכמו שם, גם אצלנו אין גבול לחוצפה. וכך יכול עמר בר-לב, חוצפן בלתי נלאה, לכנות את ראש הממשלה בראיון פומבי "עבריין נמלט" וכך יכול
יגאל סרנה, עיתונאי שוקע, להכתיר את שרה נתניהו בתואר "מטורללת".
אולם אלה הם רק האמירות היותר קלות לעיכול של שונאי-ביבי. המתוחכמים יותר מנסים להדביק לו כל פרשיית שחיתות הנחקרות במקומותינו. וכבר שמעתי שמאשימים את נתניהו במעשים שנעשו-לכאורה בידי
שאול אלוביץ, המתקרא "מקורב של ראש הממשלה", ובמקום אחר ניסו לרמוז שמי שהעביר כספים לקפריסין - וזה היה, כביכול, המתווך בעסקת הצוללות - עשה זאת, ככל שדווח, לחשבון מאוד מסוים. החיוך הממזרי לא מש מפניו של מפוצץ ההדלפה כמבקש לומר: "אתם הרי יודעים למי אני מתכוון".
אינני אמור לדעת דבר, שכן המדליפים עושים זאת רק כאשר הם מצפים לתמורה הולמת ממי שהם מדליפים לו - אבל נראה לי שהטרוף המקומי פשוט מרקיע למרחקים. עם זאת, כמו באמריקה, אין לכל אלה שמנסים להדיח את מי שנבחר כדין, באמצעות חקירות כאילו-פליליות או שברי שמועות, כל סיכוי להצליח במזימותיהם.
אולם, מי שבכל זאת מפתיע לרעה הם דווקא הפוליטיקאים. קחו לדוגמה את
ציפי לבני. היא מחליפה מפלגות מעת לעת וכעת היא עומדת בראש מפלגת-מדף שאין מאחוריה דבר. למעשה, יש לה רק שם. אבל זה הספיק לה כדי לקבל בבחירות הקודמות מקום בראש
המחנה הציוני ולדחוף לתוך הרשימה עוד שניים-שלושה חברים. עכשיו היא אפילו לא טורחת לעשות משהו קצת יותר דמוקרטי. היא ממתינה על הגדר עד שמישהו ירצה "לקנות" את מפלגתה.
אבל, כדי שלא ישכחו אותה, היא טורחת להשמיץ מעת לעת את ראש הממשלה. זה הרי באופנה, היא בוודאי חושבת לעצמה, אז למה שלא לנסות ולהעמיס על שומעיה כמה אמירות-כזב. המראיינת שאותה שמעתי לאחרונה הרימה לה כדורים להנחתה - ולבני לא התקשתה לענות. היא רק לא נשאלה, למשל, על חלקה בגירוש יהודים מבתיהם, לא רק בגוש-קטיף, אלא גם בצפון השומרון. היו שם ארבעה יישובים משגשגים - כדים, גנים, חומש ושא-נור - ולא הייתה כל סיבה להרוס אותם. לבני גם לא התבקשה להגיב על חלקה במלחמת לבנון השנייה שגבתה את חייהם של עשרות חיילים במבצעים חסרי-תוחלת.
ובכל זאת. פטורה בלא כלום אי-אפשר, ואז המראיינת תהתה אם אי-פעם היא קיבלה מתנות. לבני מיהרה, כמובן, להכחיש - וזה לא היה, לטעמי, לגמרי מדויק; לפחות מזווית אחת. מתוך עשרות הנסיעות שלה לחו"ל בתקופת כהונתה כאשת ציבור, ניתן להניח שחלק נכבד מהן מומנו בידי גופים פוליטיים-פרטיים; ואלה בפירוש מתנות.
כך-או-כך, טראמפ ישרוד את מלוא הקדנציה, כמו גם ביבי, ולכן כדאי לכל מי שרוצה במהפך שלטוני לחשוב על ניצחון בקלפי.