אני מנסה לרדת למעמקי סוף דעתי ולברר, ביני לביני, על-פי אילו קני מידה אני קובע בעבור מי אצביע בבחירות הקרובות לכנסת. אך ככל שאני מתעמק בשאלה אינני מצליח להתקרב לפתרונה.
יכול להיות שאתן את קולי למי שנראה בעיני הכי צעיר וסקסי ואולי אנסה לברר מה דעותיו בעניינים המרכזיים העומדים על הפרק, אבל ברור לי שהדעות האלה הן נחל אכזב שאולי אסור לשתות את מימיו, כי המועמד שלי כלל אינו מתכוון לממש אותן כפי שהבטיח.
ואולי, מי יודע, אצביע דווקא למי שיש לו אוזניים גדולות כדי שישמע את קולי המתחנן לפתרון מצוקותיי. או אולי אבחר להעניק את קולי המתבכיין דווקא למועמד גבה הקומה ולא לנמוך שבחבורה.
ואולי אצביע, כדי להכעיס, בעבור מי שזקנו המטופח נראה כמו זה של חוזה מדינת היהודים. ואולי אצביע, מתוך גחמה אישית, בעבור מי שקרחתו הרחבה מבהיקה כנעלים מצוחצחות.
ואולי אתן את קולי בעבור מי שכבר עבר במספר מפלגות וניסה את כוחו בהן, ועתה הוא משתוקק, בהנאה מרובה, להתמודד שוב בתקווה שהפעם יצליח?.
ואולי, עיקר שכחתי, אתן את קולי בעבור אישה מתמודדת, יעלת חן שקולה נאה וגזרתה אינה מצומקת מדי, והיא יודעת לבטא את עצמה.
בקיצור - התלבטות חסרת מוצא. והנה יצא המרצע החידתי מן השק הבלוי שלי בעת הבחירות לתפקיד יו"ר
מפלגת העבודה, או "
המחנה הציוני", שעל-פי דעת רוב הפרשנים המומחים בכל דבר, בכל עת, היו מהפך אמתי. הפעם - כך פירשנו פרשני הפרש העיתונאי, גברו אלה שמוצאם ממרוקו על הלבנים-האשכנזים ששלטו שנים רבות מדי במפלגה הדועכת. ומה פירוש המלה "מוצאם"?
עמיר פרץ נולד במרוקו ואילו
אבי גבאי הוא יליד ישראל שהוריו ילידי מרוקו. ואם ניצחו כהי העור ילידי מרוקו את הלבנבנים שבאו לעלם מפולין או מרוסיה, פירוש הדבר ברור. השחרחרים סף סוף ניצחו את הלבנבנים - כך זימרו בקול תרועה רמה כל הפרשנים ברוב טיפשותם החכמה, משל כאילו היינו ארצות הברית של אמריקה בימי מלחמת האזרחים שבה דיכאו הלבנים את עבדיהם השחורים.
ממש בושתי ונכלמתי עד לאן הידרדרה תבונתם של פרשני העתים. אבל כיוון שאינני רוצה לזכות בבכורה ואין בדעתי להשמיע טענת-סרק שאבות אבותיי ילידי מרוקו, בקושי התגברתי על הבושה, אבל שאלתי את עצמי: ומה על ילידי סוריה, ומה אם אני במקרה יליד לוב או מצרים, ומה דינם של ילידי תימן או חס וחלילה ילידי אירן או עירק. כל אלה אינם רשאים לעלות לכס המלכות?. אפילו לא להתמודד?
אבל החשוב מכל במסר השחור-לבן הזה הולך בכיוון אחר. כיוון שראש ממשלתנו
בנימין נתניהו אינו ילידי מרוקו, אלא אשכנזי וצבר למהדרין, הרי שזו ההזדמנות הנאותה להדיח אותו ולהושיב מרוקאי במקומו.
חז"ל נהגו לומר כי יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּוה דָּעַת. מה יקרה אם יסתבר לכולנו כי כל דברי הפרשנות האווילים האלה שנהגו ביום ופורסמו בחשכת הלילה, אינם מחזיקים מים ואפילו אינם ראויים לקלוט דעה אחרת, כי הגנטיקה המרוקאית של מפלגת "העבודה" לא תצליח לזכות בבכורה בליגה הלאומית וכל דברי הפרשנות הנבואיים יהיו כלא היו. ואולי בבחירות העתידיות יזכה דווקא מי שדעותיו מקובלות על רוב הציבור הרחב והוא בעל יכולת ניהולית וכישרון מנהיגותי, גם אם אינו מרוקאי.