סיפור חקירת "פרשת הצוללות" אינו יורד מהכותרות. לשר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר, בוגי יעלון יש מידע בנושא אותו הוא מאיים לפרסם. לראש המל"ל לשעבר, פרופ'
עוזי ארד גם כן יש מידע וחשדות על הפרשה. החיצים מופנים כולם כלפי ראש הממשלה נתניהו, אנשי לשכתו, בן משפחתו עו"ד שמרון ועוד. מדובר בהזמנת, כנראה, 3 צוללות, שחיל-הים וצה"ל לא חשבו שנחוצות לסד"כ הצבאי, "קופונים" שמנים שכנראה נגזרו בדרך כתוצאה מקשריהם במערכת הביטחון ובחברה הגרמנית. דרך אגב, ביום עיון שהתקיים במכון למחקרי ביטחון על שבויי צה"ל והטיפול בחילוצם במלחמת ששת הימים סופר על פרשה דומה מהעבר, שלא נחשפה עד היום. מדובר על מספנות ישראל שבנו בזמנו אוניות עבור צי הסוחר הישראלי ובאיזה שהוא שלב כשנגמרו ההזמנות והמספנה נותרה ללא עבודה ניצל מנכ"ל המספנות את קשריו עם בתו של לוי אשכול ובנה עבור חיל-הים 4 נחתות שהחיל לא ביקש. למרות כל האמור לעיל בנושא הצוללות, הצטרפו ויצטרפו, על-פי ההסכמים עם הגרמנים, לחיל-הים צוללות מעולות שיחזקו את כוח הלחימה ועוד יותר, את ההרתעה של מדינת ישראל ביחס לאויביה בכלל ואירן בפרט.
מבלי להפחית מחומרת הנושא, ברצוני להפנות את תשומת הלב הציבורית לפרשה שעד כה הצליחה לחמוק ללא חקירה ובדיקה רצינית. כל זאת למרות שחושפת את מדינת ישראל לפגיעות אדירות בנפש וברכוש. בין המטרות החשופות לפגיעה: מיכל האמוניה במפרץ חיפה ואזורי התעשיה בצפון ובארץ כולה, אסדות הגז בים התיכון, תחנות הכוח, הנמלים ושדות התעופה הצבאיים והאזרחיים, ריכוזי האוכלוסייה, המרכזים הלוגיסטיים, בסיסי צה"ל ועוד. מדובר במה שמכונה "פרשת נאוטילוס", כשמערכת לייזר שפותחה ונוסתה בהצלחה מלאה בשיתוף עם ארה"ב ליירוט במהירות האור מפצמ"רים ועד רקטות וטילים, נזרקה לפח עליה ועל הטכנולוגיה שבבסיסה המערכת, שפותחה על-פי הסכם בין קלינטון לפרס, כדי להגן על קריית שמונה מקטיושות, הוקפאה בשנת 2000 עם היציאה (יש הטוענים "בריחה"!) מלבנון כש"מישהו" טען שהרקטות של החיזבאללה יחלידו במחסנים ו"אחר" טען שעל כל ירי מלבנון "נכסח אותם". כשהתעורר ירי הקסאמים מעזה בחרה מערכת הביטחון לפתח מערכת מבוססת טילים על-פי קונספציה של "הגנה רב שכבתית". מומחים שעסקו בפיתוח מערכת הלייזר נוטרלו ולא שותפו בדיונים מחשש, אולי, שישכנעו כי מערכות הלייזר יהוו תשובה עדיפה על המערכות הרקטיות. האם כשבימים אלה מכוונים למדינת ישראל כ-200,000 רקטות וטילים, האם לא ראוי שהנושא ייחקר לעומק, לפחות כפי שנחקרת כיום "פרשת הצוללות"? האם פרט כמו יירוט בטוח בלייזר בעלות של 2,000 דולר לעומת 100,000 דולר - עלות טיל מיירט של "כיפת ברזל" - אינו ראוי לחקירה? האם זה שלמזלנו החיזבאללה "עסוק" בסוריה היא תעודת ביטוח לעתיד?
לא אכנס לפרטים רק אדגיש שזריקת מערכות הלייזר, לעומת "פרשת הצוללות", היא פגיעה ישירה בביטחון המדינה. האם הסיבה לכך היא חשש של תעשיות הטילים הוותיקות בארץ (ואולי גם בחו"ל) מפגיעה בעסקיהן עם חדירת מערכות הלייזר (כפי שקרה בעבר בתעשיית הרכב ותעשיית התרופות)? האם יש גם במקרה זה שחיתות של מערכות או אישים, שנהנו כלכלית ע"ח ביטחונם ורווחתם של אזרחי המדינה? אין שום סיבה שלא תקום כבר עכשיו ועדת חקירה אוביקטיבית שתבדוק את הנושא, כשהשקט הביטחוני היחסי יאפשר גם אולי לתקן ולטפל במחדל.