זה שנים מֵּלֽינֽים רוב אזרחי ישראל - ולמעשה גם רוב נבחריהם - על כוחם של החרדים ועוד יותר מכך: על הניצול שהחרדים - ובמידה פחותה גם הדתיים-לאומיים - עושים בכוח זה ועל כך שהתוצאה של הניצול הזה היא מה שרוב אזרחי ישראל קוראים "כפייה דתית". הפתיח הזה קורא הן להבהרה, הן להצעת שיטה שתאפשר להתגבר על כך.
ראשית להערה בדבר התלונה על כפייה דתית. צריך לזכור שכוחם של החרדים נובע מהעובדה שהממשל - בדרך כלל זה שבא מצידה הימני של המפה הפוליטית ובעיקר מן הליכוד - מַקְנֶה למפלגות החרדיות את הכוח שיש להן. התירוץ הוא שבלעדיהן אין קואליציה ולכן, בעיקר כדי להזהר פֶּן השלטון יעבור למה שהם קוראים לו ה"שמאל" (או, לשיטתם: ה"סמול"). מבחינה זאת, מעולם לא הייתה כפייה דתית - כזאת הַנֽכְפֵּית על העם על-ידי הכוח האוביקטיבי של המפלגות החרדיות. הייתה סחיטה וכדרכה של כל סחיטה, היא תוצאה של שיתוף-פעולה בין הסוחט ובין הנסחט. ה"נסחטים" - או במקרה שלנו: השלטון - שמחו לשלם לחרדים במטבע שמי שנשא בעולו היה העם. זה איפשר להם לשלוט כמעט בלי מגבלות ולא פלא שאחת התוצאות המובהקות של שלטון שכזה, שנוטה לשכוח את עיקרי הדמוקרטיה ואת הכלל שיש לשים סייג לכוח השלטון כך שלא יהפוך להתעמרות, היא שחיתות.
ואכן, זה שנים שהשלטון מושחת ומשחית - והדוגמאות של הזמן האחרון הן רק דוגמית לכך. מחיר נוסף לכך הוא מניעת קידמה בשטחים שונים - למשל" פיתוח התחבורה הציבורית וקידום החינוך האוניברסלי המתקדם. וכמובן: התקציבים הייחודיים המועברים לחרדים המאפשרים להם להמנע מיציאה לעבודה והמגבירים את התלות של רבים במפלגות החרדיות ה"דואגות" למימון של המוני החרדים בטענות מטענות שונות. נכון שלאחרונה אפשר לראות יותר ויותר חרדים - וחרדוית - המשתלבים בשוק העבודה ובשוק ההשכלה הגבוהה אבל אפילו כאן, למשל במוסדות להשכלה גבוהה, מנסים פרנסי החרדים להפריד בינם ובין כלל האוכלוסייה ולעיתים גם, לסנן תכנים ןלמנוע מהסטודנטים החרדים גישה למדע עדכני.
המסקנה המצערת היא שבמידה ויש כפייה ואפליית הציבור החופשי, הרי שזאת קיימת אך ורק בגלל שהשלטון חפץ בכך. היסטורית, מעולם לא התעקשו החרדים על משהו שהשלטון סירב לו. לצורך קיומן וכדי להבטיח את התלות המתמשכת בהן של הקהל שלהן - וביתר דיוק: הקהל התלוי בהן - המפלגות החרדיות תלויות ביכולתן להצמד לעטיני השלטון ובאספקת תקציבים שוטפים שיתן להן השלטון ואשר יאפשרו להן להמשיך ולקיים את התלות הזאת.
לכאורה זה נשמע כגזירת גורל ושאי-אפשר לעשות כלום כדי להשתחרר מהעונש הזה. וְהְמְהַדְרֽין מביאים כמשל את מה שקרה עת שיאיר לפיד, בעידן החילוניות שלו, עשה עם "אחיו" בנט לנתניהו: הדרת החרדים מה
ממשלה לתקופה. כזכור, נגמרה בכך שכעבור תקופה קצרה חזרו המפלגות החרדיות לקואליציה הבאה של נתניהו ובנט וחיסלו את כל מה שיאיר לפיד השיג - או השיג לכאורה.
אבל האמת היא שאפשר-גם-אפשר לחסל את תרבות הסחטנות הזאת, שאינה אלא ברית בלתי-קדושה בין השלטון ובין המפלגות החרדיות. אפשר בהחלט לנטרל את דרישות-היתר של החרדים ולעבור להתייחסות שוויונית אליהם, כמו שראוי להתייחס לכלל האזרחים והתושבים במדינה. ולמעשה, זה הרבה יותר פשוט מכפי שזה נראה. מה שזה מצריך הוא מעט אומץ ויושרה אזרחיים.
כך, מפלגת הליכוד ומפלגת העבודה כמפלגות שלון פוטנציאליות - ואיתן כל מפלגות הקואליצייה החילוניות - יוכלו להסכים כי בכל מקרה ובלי קשר איזו מפלגה מרכיבה קואליציה, לא יובאו בחשבון המנדטים חברי הכנסת של המפלגות החרדיות - ואם צריך, גם של כל מפלגה דתית אחרת, יהודית או מוסלמית. העיקרון יחייב כל אחת מהמפלגות להצביע בעד כל הצעה ממשלתית שהחרדים יתנגדו לה ועל-ידי כך יובטח רוב לציונות, שהיא הביטוי החילוני של השחרור הלאומי היהודי. בהסדר כזה תוכל המפלגה המסוגלת לגייס רוב מקרב חברי הכנסת הלא-חרדים לבנות קואליציה גם אם מספר חבריה יפחת מ-61. אבל יותר מכך: כאשר יתקיים הסכם כזה בין הליכוד ומפלגת העבודה, מי משתי המפלגות הללו שתרכיב קואליציה תוכל לצרף את החרדים שידעו כי ה"איום" שיעזבו את הקואליציה הינו ריק מתוכן. במצב בו האיום שוב לא קיים, תוכלנה מפלגות חרדיות להשתתף בשלטון וליהנות ממנעמיו ובתנאי שאין בהנאה הזאת משום זכויות יתר או משום כפייה על מי שאינו חרדי לחיות לפי פרשנותם של החרדים ליהדות.
נכון, זה לא פשוט כפי שזה נראה. קודם כל, משום שהמפלגות החרדיות מספרות לעולם שהן רואות עצמן כבנות ברית "טבעיות" של הליכוד והליכוד - לפחות זה של נתניהו - רואה עצמו כבן-ברית טבעי של החרדים. אשר-על-כן מי שיכולה לחולל תהליך שכזה היא מפלגת העבודה. אם זו תחליט - ותכריז על-כך ברבים - שגם אם תהייה באופוזיציה היא מתחייבת לתמוך בממשלה כל אימת שמדובר על החלטה מפלה; כזאת שמעדיפה את החרדים וכופה על הציבור מה שאינו מתאים למדינה מודרנית. זה, אגב, יכול להיות מנוף לגיוס תמיכה של כל אותם ציבורים שמרגישים מופלים לרעה לעומת החרדים. זה גם יביא את הליכוד להסכמה לסעיף הזה שכן זה יאפשר לליכוד להיות אופוזיציה עניינית ובמידה והליכוד ירכיב ממשלה - לכונן ממשלה שלא תרחיק מעליה את כל הציבור הגדול שחש כי החרדים דוחקים את רגליו. נכון, ייתכן שהליכוד יפחד להתחייב לכך ויעדיף את בריתו ה"טבעית" של נתניהו עם החרדים. אבל אז, לפחות מפלגת העבודה תוכל להיות מפלגה ציונית אמיתית, שגם אם היא מכבדת כל דת וכל מאמין, היא עצמה מקיימת את מצוות הציונות החילונית ומתחייבת שלא לתת יד לכל כפייה דתית שהיא, אפילו אם זה מצריך לעיתים תמיכה בממשלה.