השבוע נפתח בטרגדיה אכזרית - סטיבן פאדוק רוקן עשרות מחסניות לעבר משתתפים בפסטיבל בשטח פתוח בלאס וגאס, המקום שמבטיח הכי הרבה אסקיפיזם ומקלט משפע החרדות של איש העולם המערבי.
ארה"ב היא ׳שיאנית׳ יוצאת דופן בהיקף המקרים של אירועי ירי המוניים אופן טראגי: ישנם יותר מקרי טבח המונים בשימוש בנשק חם בארה"ב מאשר כל מדינה אחרת בעולם. זמינות כלי הנשק, האדרתם, התייחסות לכלי ירייה כמוצר צריכה, על-ידי הצגתם בחנויות כמוצר לגיטימי ונחשק, מסבירים בוודאות חלק מהתופעה, כאשר מטווחי ירי נתפסים כפעילות ספורטיבית המתאימה (כמעט) לכל גיל.
מחקר שפורסם לאחרונה על-ידי Adam Lankford מאוניברסיטת אלבמה, מצביע על כך שבין השנים 1966 עד 2012, היו יותר מ-90 מקרים של טבח ביריות בארה"ב. במחקר, הגדיר Lankford ירי המוני ככזה הכולל 4 קורבנות או יותר ושאינו כולל ירי כנופיות או מקרי רצח של מספר חברי משפחה.
בין מקרי הטבח הללו נכלל הירי המפורסם שאירע במועדון לילה באורלנדו ביוני 2016 - אירוע הירי החמור ביותר בהיסטוריה של ארה"ב (עד לאירוע שהתרחש השבוע בלאס ווגאס כמובן) וכן אירועים מפורסמים אחרים כמו הירי בבית הקולנוע בארורה שבקולוראדו ובבית הספר היסודי בניוטאון קונטיקט, שניהם התרחשו ב-2012.
90 מקרי הטבח הללו מהווים כ-1/3 מתוך 292 מקרי הירי ההמוני שהתרחשו בכל העולם בתקופה זו. כך, בעוד ארה"ב מונה רק כ-5% מאוכלוסיית העולם, 31% ממקרי הירי ההמוני התרחשו במדינה זו.
למה דווקא בארה״ב?
Lankford, שבחן כל אחד מאירועי הירי הללו מצא מספר פקטורים משותפים המבדילים את המקרים בארה"ב משאר העולם.
בארה"ב, לאנשים יש סיכוי גבוה יותר למות מירי המוני אם הם בעבודה או בבית הספר בעוד במדינות אחרות. תקריות אלו מתרחשות לרוב על-יד מתקנים צבאיים. ביותר ממחצית מהמקרים באמריקה, ליורה היה יותר מכלי נשק אחד. לעומת זאת, בתקריות גלובליות, ליורה היה לרוב רובה אחד בלבד.
בארה"ב, יש בממוצע 6.87 קרבנות בכל תקרית ירי. ביתר 171 המדינות שנבחנו, הממוצע היה 8.8 קרבנות לתקרית. לטענת Lankford פחות אנשים נהרגים בארה"ב בתקריות ירי היות שהמשטרה מתאמנת באופן שגרתי כיצד להתמודד עם אירועי חרום כאלה ומצליחה להגיב במהירות ויעילות רבה יחסית.
תופעת החקיינות
על-פי חלק מהנתונים שיש לנו, רבים מהיורים בארה"ב סבלו מהפרעה נפשית, מאובחנת או לא מאובחנת. פאטוק לא היה אחד מהם. מחקרים אחרים הראו כי בעוד ששיעור ההפרעות הנפשיות בארה"ב לא עלה באופן משמעותי, מספר אירועי הירי ההמוני בארה"ב עלה משמעותית מאוד. למעשה, בין השנים 2011 ל-2014, כמות מתקפות הירי שילשה את עצמה. בשנים הללו, מתקפת ירי אירעה בממוצע כל 64 יום. זאת בעוד במהלך 29 השנים שקדמו לכך, הן התרחשו כל 200 יום בממוצע. באופן מפתיע, לעומת שיעור מקרי הירי ההמוני, שעלה, שיעור מקרי הרצח והאלימות בנשק דווקא ירד באופן משמעותי בשני העשורים האחרונים.
מה יכולה להיות הסיבה לכך? ישנן השערות לגבי ״הדבקה״ בירי המוני. ואכן, מחקרים מראים כי ירי המוני אחד מגביר את הסיכוי שמקרים נוספים יתרחשו תוך שבועיים - סוג של "הדבקה" שנמשכת כ-13 יום.
״תופעת החקיינות״ אקוטית יותר בארה"ב היות שהנגישות לרובים גבוהה מאוד בהשוואה למדינות העולם המערבי. למעשה, בארה"ב יש יותר רובים מאשר כל מדינה אחרת בעולם. ההערכות הן כי בין 270 ל-310 מיליון רובים מסתובבים היום בארה"ב, בעוד אוכלוסיית ארה"ב כולה מונה 310 מיליון איש. כלומר, ישנו כמעט כלי נשק חם אחד לכל אמריקני. בהתאם לכך, מעט יותר מ-1/3 מהאמריקנים מדווחים כי לפחות מישהו אחד בבית שלהם מחזיק בנשק חם.
המדינה השנייה עם יחס החזקת הנשקים הגבוה ביותר היא הודו, עם 46 מיליון נשקים לאוכלוסייה גדולה בהרבה - 1.25 מיליארד איש. אבל הודו אינה נמצאת אפילו בחמישייה הראשונה של מדינות עם מקרי הירי ההמוני הרבים ביותר.
מחקרים מראים כי חוקי החזקת נשק מגבילים יותר אכן מביאים לשינוי והפחתה במספר תקריות הירי. Lankford מצביע על אוסטרליה כדוגמה לכך - באוסטרליה התרחשו 4 מקרי ירי המוני בין השנים 1987 ל-1996. לאחר התקריות הללו, עברו חוקים חדשים המגבילים את החזקת הנשק ביבשת. מאז, לא אירע אף אירוע ירי המוני באוסטרליה.
רצון לתהילה?
אחת המטרות החשובות ביותר של בני הדור הנוכחי היא להיות מפורסמים ולזכות בתהילה. לטענת Lankford אין ספק כי קיים קשר בין הסיקור התקשורתי העצום שתוקפים אלו "זוכים" לו והסיכוי שתוקפים נוספים יפעלו בעקבותיהם. לטענתו, אנשים יכולים לחפש תהילה למען עצמם או לשם מטרה כלשהי, כמו הג'יהאד האיסלאמי למשל.
לטענת Lankford אין ספק שטרוריסטים רוצים תהילה בין אם למען מטרה או למען עצמם. ניתן לראות זאת למשל כבר בחטיפה ורצח הספורטאים באולימפיאדת מינכן שהתרחשו ב-1972.
הבעיה עם מוטיבציה זו לתהילה הינה שלמעשה כל תקרית ירי שכזו "מעלה את הרף" לאלו ששואפים ללכת בעקבותיה ולזכות גם הם בפרסום ובתהילה. לדוגמה, איש לא ביצע ירי בבית קולנוע עד התקרית ב-2012, אולם, נעשו ניסיונות דומים לירי המוני שכזה מאוחר יותר באותה שנה.
כך לטענת Lankford, תקרית הירי האחרונה במועדון הלילה באורלנדו עשויה להביא לכך שבתקרית הבאה, היורים, מחפשי התהילה, ינסו לפגוע במספר קרבנות רב יותר, כפי שאכן ניתן לראות בתקרית שאירעה בלאס וגאס השבוע.
לדברי Lankford, מדובר ממש בסוג של תחרות אשר עשויה להביא למצב בו ירי המוני גדול יותר יביא ליותר תשומת לב וסיקור תקשורתי, אשר יביאו בתורם ליותר ניסיונות להרג באופן דומה, כמו גם לחיפוש דרכים חדשות לקבלת תשומת לב ו"זכייה בתהילה" וחוזר חלילה.