|
|
1 |
 |
הפתרון |
|
מגיב ותיק | 15/10/17 10:33 |
|
| |
|
לפזר לכל הרוחות את חבורת האנרכיסטים בגלימות השחורות שהשתלטו על המדינה. |
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
מגיב ותיק |
|
|
|
2 |
|
| |
|
בעיני הבעיה הקשה יותר במדינה היא אדישות הציבור. שחלקה נובעת מכך שהפגנות הן דבר נדיר פה.
מסכים שחיכוך בין האוכלוסיות יגדל בטווח הקצר אבל אני חושב שאם חרדים יתרגלו לראות חילונים מפגינים מולם ערבים יתרגלו לראות יהודים ולהפך, בטווח הארוך זה אולי ייצור איזה דיאלוג בין הצדדים.
אני מסכים אבל עם העמדה שהפגנה מול בית פרטי היא לא לעניין.
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אישששש |
|
|
|
3 |
|
| |
כיצד מתמנים שופטים בעולם? בארצות הברית הנשיא בוחר את המועמדים ומציג אותם לאישור הסנט שכמו הנשיא נבחר באופן דמוקרטי ועל כן מייצג את הציבור. בסנט מתקיים שימוע ציבורי פתוח בו הסנטורים חוקרים את המועמדים לגבי כל נושא ראוי בעיניהם. בעקבות אותו שימוע הסנטורים מקיימים דיון גם הוא פתוח ובסיום הצבעה. הצבעה זו היא לצורך הבטחת קיום תפישה חוקתית ולא חתירה תחתיה היות ועל השופטים לקדם את ערכי האומה. רוב הדמוקרטיות בעולם אימצו שיטה בה על בית המשפט להיות קשוב לערכי האומה וזה יקרה אך ורק אם נציגי ציבור הם שיבחרו את השופטים.
במדינות אחרות בתי המחוקקים בוחרים את השופטים. כך בגרמניה שני בתי המחוקקים בוחרים, בשויץ. במדינות אחרות הרשות המבצעת בוחרת את השופטים: בשבדיה נורבגיה באוסטרליה קנדה בלגיה. ביפן הממשלה בוחרת את שופטי בית המשפט העליון והציבור מאשר או פוסל בבחירות הכלליות שלאחר המנוי. ישנו גם שילוב בין הרשות המחוקקת למבצעת: צרפת הסמכות מתחלקת בין הנשיא לשני בתי המחוקקים. באוסטריה ישנה גם כן חלוקה בין הממשלה לבית המחוקקים. כך גם בשאר דמוקרטיות ותיקות וגם חדשות ברחבי העולם, לנבחרי הציבור הסמכות למנות שופטים בכולן פועל העקרון שעל השופטים לעבור מבחן דמוקרטי. כל זאת כדי להבטיח שהמינויים משקפים את ערכי האומה.
ומה בישראל? לפי לחוק יסוד השפיטה שופטים של כל הערכאות מתמנים על ידי הועדה לבחירת שופטים. את הועדה מרכיבים: שלושה נציגי בית המשפט העליון - את הגוש מרכיבים לא רק שלושת השופטים אלא גם עוד שני נציגי לשכת עורכי הדין. נשיא בית המשפט העליון רק הוא מביא מועמדים. נשיא בית המשפט העליון וכמוהו גם שני שופטי בית משפט העליון נוספים מצביעים כאחד. ומי אמר שעורכי הדין מיצגים את הציבור? במקרים רבים הם אינם מיצגים את מרשיהם אלא מוכרים אותם לרצון בית המשפט. לכן כמו השופטים גם שני נציגי לשכת עורכי הדין. אלו עושים כמצוות השופטים פן יבולע להם. ביחד חמישה מתוך תשעת החברים בועדה. גם שר המשפטים שהוא בדרך כלל עורך דין ויש לו עניין לאחר שירתו לשמור על יחסים טובים, בדרך כלל מצביע לרצון נשיא בית המשפט העליון גם עליו "להתנהג יפה", שמא ימצא כתב אישום נגדו. כך שבדרך כלל מצביעים כגוש אחד ששה מתוך תשעת החברים בוועדה ובכך הם מפעילים קרטל, הלכה למעשה. לנשיא בית המשפט העליון ביחד איתו עצמו מובטחים חמישה נציגים. זה כמובן סותר את מה שבייניש בהתחסדות אמרה מה רוצים? הרי יש בועדה יותר פוליטיקאים מאשר שופטים... באותה מידה שהיא דיברה נגד בחירה מטעם מדינאים כדי שלא דעות פוליטיות תקבענה אך היא עצמה בחרה ואישרה מועמדים לפי התאמה פוליטית וכך להתאים לפסיקות הרצויות לה. |
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שפרירית |
|
|
|
4 |
|
| |
|
כניסתה של חיות לתפקידה, והנה גרועה מקודמתה. אנו נמשיך לצפות בפסיקות הזויות ומשונות בהמשך. המשפט בישראל מעוות ולקוי. והציבור ברובו מתוסכל וזועם. |
|
| כתובת IP: |
141.226.174.156 |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אין שופטים בישראל |
|
|
|
5 |
|
| |
לעומת זאת הכנסת מורכבת ממפלגות רבות בעלות גוון מדיני שונה וחבריה אינם מצביעים כגוש אחד. המדינאים בועדה מייגים רצונות מתנגשים חבר כנסת אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזציה. כך ישנם חמישה מובטחים המצביעים כרצון נשיא בית המשפט העליון. כמותם גם שר המשפטים. הדיונים בועדה הם חסויים אין הציבור יודע כלל מיהם המועמדים, ואין הוא יודע כלל על שום מה נדחו לזה יש הצדקה. גם לגבי השופטים הנבחרים לא נמסר מאילו שיקולים החליטו לבחור בהם. אין שום הצדקה שלא לפרסם על שום מה נבחרו. לו היה הסדר כזה בגוף ציבורי מגיע לפני השופטים הנכבדים בשבתם בדין, ניתן לנחש כי היה נפסל על-ידם"... שום גוף ציבורי אינו בוחר את עצמו שכן הוא אמור לשרת את הציבור ולא את עצמו כפי שהשופטת מרים נאור אמרה שהם אינם חיבים כלום לאף אחד. אכן זה משקף את כל ההתנהגות.
תוצאות בחירות הועדה – מיהם הנבחרים, רוב הנבחרים הם מהתביעה. למשרת שופט בית משפט העליון נבחר לפעמיחם אדם משפטן מהאקדמיה. מעולם לא נבחר למשרת שופט מי מהסנגוריה הציבורית. לעיתים נדירות נבחר עורך דין מהשוק הפרטי. גם רבים מהנבחרים הם מהמחלקה האזרחית בפרקליטות – ממחלקת הבג"צים. כלומר פרקליטים האמורים להגן על עמדת הממשלה. בפועל פרקליטים אלו כלל אינם מיצגים את הממשלה לפי עמדתה ותכופות אף בנגוד לעמדתה. אופן יצוג הממשלה הוא לפי רצון הבג"צ כלומר לפי רצון שופטי בית המשפט העליון. והיה ואלו עושים כך לשביעות רצונו של בית המשפט, הם מתוגמלים בהבחרם לשופטים. השופטים בישראל אף טוענים להיות שיטה זו מסורת מפוארת.
בקום המדינה שר המשפטים הראשון פנחס רוזן הציע מועמדים ואלו אושרו על ידי הממשלה ועל ידי הכנסת. כנשיא בית המשפט העליון הציע את לא אחר מאשר את זמורה שותפו לשעבר במשרד עורכי הדין. שני אלו חיברו רשימה של מועמדים לעליון. מי שהיה היועץ המשפטי לממשלה בשנים 1968-1963, משה בן-זאב כתב ש"לא יתכן מינוי של אדם לכהונת שופט, ובודאי שלא לכהונת שופט בביהמ"ש העליון, אם המינוי נוגד עמדה מאוחדת של שלושת שופטי ביהמ"ש העליון המשתתפים בועדה, קיוויתי שזהו הנוהג הבלתי-כתוב, אך אם אין הדבר כך, יש לדעתי לעגנו בחוק".
שופטי בית המשפט העליון ביחד עם שר המשפטים פנחס רוזן פעלו להסרת הפיקוח של נבחרי הציבור על הרשות השופטת. בשנת 1951 הגיש השר רוזן הצעת חוק לבידוד הרשות השופטת מרשויות השלטון האחרות בשם "נחלת כל העמים הנאורים" כדי שכל שופט יהיה בלתי תלוי. בשנת 1953 נחקק חוק השופטים אשר שלל מהכנסת לאשר מינוי שופטים. בשנת 1978 השופט שמגר דרש להרחיב את מספר השופטים בועדה לחיזוק התדמית העצמאית של בית המשפט. בשנת 1996 הזהיר ברק מפני "פוליטיזציה" של בית המשפט. הוא התכון לאפשר לו להנהיג את הפוליטיזציה לפי השקפתו. עשרים שנה מאוחר יותר טען שלא ניתן לקבל מי שאיננו בן משפחה בסגנון דומה למשפחת המאפיה. כך בשיראל שופטים מתמנים ואף הדרך היחידה להרחיק מי מהם הוא על ידי הועדה הנשלטת בידי שופטים מכהנים. הדיונים הם חשאיים ולעם אין כל השפעה. הטענה הינה למנוע השפעה פוליטית כלומר אחרת מזו המקובלת בין השופטים. נחקק גם חוק החסינות המכליל ביותר לשופטים גם ההסכם על הזכאות לגימלאות מרגע ששופט מתחיל לכהן ללא קשר לכמה זמן כיהן, מונע את כדאיות הרחקתו. כך הפכו שופטים לבעלי מגננה בלתי חדירה. |
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שפרירית |
|
|
|
6 |
|
| |
בעוד שלציבור אין כל פיקוח על הממסד המשפטי, לממסד המשפטי פיקוח על נבחרי הציבור ועל נושאים מדיניים מובהקים. זה נעשה ביותר ויותר עזות מצח. בארה"ב שופטים מתמנים על ידי מדינאים ואינם עוסקים במדיניות. אצלנו זה הפוך שופטים מתמנים על ידי עצמם ומתערבים במדיניות. בארה"ב יש חוקה ובית המשפט העליון הוסכם שישמש בית משפט לחוקה והוסכם בחוק שסמכותו לפסול חוקים, אך עושה זאת פעם בעשורים. אצלנו אין חוקה ומעולם לא הוסכם בחוק שבית המשפט העליון ישמש כבית משפט לחוקה ולא הוסמך בחוק לפסול חוקים, אך כל הזמן פוסל חוקים. חוקה צריכה להתקבל על ידי רוב של לפחות שני שליש וחוקי יסוד שהתקבלו על ידי מיעוט קטן של חברי כנסת ודאי שאינם חוקה. בדמוקרטיה כיון שברק כל כך חרד לדמוקרטיה, לאזרח מותר לעשות כל מה שאינו אסור בחוק ואילו לרשויות להפך - אסור לרשות לעשות דבר שאינו מתפקידה המפורש בחוק!! שאילו כן רשות זו פועלת באופן רודני וודאי שלא דמוקרטי.
בישראל לא נעשה כל מאמץ להבטיח מצד השופטים אחריות ציבורית. רוב חברי הועדה לבחירת שופטים אינם נבחרים על ידי הציבור או נציגיו ולכן אינם אחראים כלפיו. הועדה לבחירת שופטים כלל אינה מייצגת את מאויי הציבור. הרשות השופטת אמורה להיות הצנועה והחלשה ביותר כיון שאינה נבחרת על ידי הציבור לא ישירות ובארץ אף לא בעקיפין על ידי נציגים. עליה להיות מרוסנת ביותר ולא לעסוק כלל בנושאים מדיניים וביטחוניים. במדינות מתוקנות אין לשופטים דריסת רגל באופן בחירתם וגם הרחקתם וכך צריך להיות! בישראל לא רק שיש לקבוצת המשפטנים המונהגת בידי נשיאי בית המשפט העליון רוב, אלא לשיטתם אסור לשנות בזאת דבר גם אם לא היה כך מתמיד למשל שאת זכות הוטו שלהם בגלל הרוב המיוחס של שבעה מתוך תשעה הנדרש להסכמה. הצעת החוק שהועלתה לשינוי הרוב גרמה לנשיאת בית המשפט העליון מרים נאור להגיב בחריפות יתרה, בשגרה מכתב נזעם לשרת המשפטים. במכתב זה היא כינתה את הצעת החוק "הצבת אקדח על השולחן". עוד טענה שכך השופטים לא יוכלו להמשיך בהתיעצויות כדי להגיע להסכמה. כל זה מראה שאין להציב כלל שופטים בבחירת שופטוים אחרים.
עוד במאה ה־19 נשיא ארה"ב אברהם לינקולן הזהיר כי אם במקום שמדינאים יקבעו מדיניות, יאפשרו זאת לבית המשפט העליון, העם יאבד את יכולתו להיות שליט בארצו לטובת קומץ קטן של שופטים. בארה"ב ישנו איזון מה במשפט בין בעלי ההשקפות השונות, כיון שנציגי העם בוחרים בשופטים. אמנם ההכרעות הערכיות הן ברוב של קול אחד, לעומת זאת בישראל התגשם כל הרוע שבאזהרת לינקולן. כאן מתקיימת עריצות המיעוט, ורוב הציבור אינו יכול לקבל החלטות על גורלו בהתאם לסולם ערכיו. |
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שפרירית |
|
|
|
7 |
|
| |
|
האדמה בבד"ץ מר"ץ,הוא כמו שנכתב בכתבה לא עומד ב?מבחן הסבירות?,לא עומד ב?מבחן המידתיות? שהמציא בג"ץ ויש להוסיף עוד יהלומים מבג"ץ,לא נמצאה "מסה קריטית של ראיות" שיש לאסור על הפגנות ללא הגבלה וזאת "אמת לשעתה" שאין להטיל שום איסורים על זכות ההפגנה. האמת היא שהייתי מצפה מהבג"ץ הזה לבטל את חיוב האזרחים בתשלום מס הכנסה,הרי ספק גדול אם החיוב הזה מיישם את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו...מה שמעציב מכל,שבבית המשפט העליון יושבים שופטים שחושבים שהציבור מטומטם ויבלע כל דבר הבל שיפלטו. ועל כל זה התודה לפחלון שמגן בחרוף נפש על חיה שאיננה קיימת במשטר דמוקרטי,"שלטון החוק". במשטר דמוקרטי השלטון היחידי הוא שלטון נבחרי העם,הפוליטיקאים. מעניין איזה מידע יש לפרקליטות ו/או המשטרה על פחלון ומשפחתו,הרי לא יעלה על הדעת שפחלון,שהוא אדם ישר ימנע החזרת בג"ץ למקומו הראוי,רק בגלל שנאה אישית לנתניהו... |
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
בני בנקר |
|
|
|
8 |
|
| |
|
בתשדירי השרות שנותנים "עיתונאים" למפגינים בהפגנות "הלא פוליטיות",שתשאל השאלה הטריוויאלית עבור כל עיתונאי עם מינימום יושרה מקצועית: אם יחליטו היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה כי אין ראיות מספיקות להעמדת שפנתניהו לדין בכל הפרשיות,האם תכבדו את קביעתם כי "מטרת" ההפגנות שלכם,קבלת החלטה התגשמה ? הפוליטרוקים "שמראיינים" את נפתלי והפרקליט שכבר הגדיר עצמו כעבריין,שומרים עליהם כמו על אתרוגים,כמצוות הפוליטרוק אברמוביץ. איך שאלה מתבקשת כזאת לא עולה אף פעם ? בושה. כמובן שגם בעליון השאלה לא נשאלה,למה לחשוף את ערוות המפגינים בפומבי ? למה שהבג"ץ יקלקל את האג'נדה שלו עם שאלה מתבקשת לאישור או פסילת המסקנה שלו כי "ההפגנות לא פוליטיות" ? |
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
בני בנקר |
|
|
|
9 |
|
| |
|
התגובות של שפרירית -מציגות תמונה נכונה ונאמנה של המציאות ההסטורית והעכשווית במינוי שופטחם ובמיוחד לעליון. במאמרי הקודם באתר זה כתבתי מאמר עם כותרת -להעמיד את בג"צ במקומו הראוי-ובמסגרת החוקתית שהוא צריך לפעול. בג"צ -לא צריך אין לו את ההסמכה בחוק לנהל את המדינה ,את המוסר ,האמונה ואת זכות הביקורת על כל האורגנים של המדינה. לכן יש חשיבות רבה -בתיקון חוק השפיטה -שיהיה בעתיד חלק מהחוקה של ישראל ובו פירוט סמכויות בית המשפט. |
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
עו"ד פכטר אברהם |
|
|
|
|
|
| |
|
הפיכה(פוטש) משפטית,שמבוצעת ע"י בית המשפט העליון כנגד נבחרי העם,הפוליטיקאים,בכנסת ובממשלה. בשלב ראשון בית המשפט העליון המציא יש מאין "חוקה",שמאפשרת לו לפסול חוקים שמחוקקת הכנסת על פי תוכנם,ללא שום הסמכה מפורשת לסמכות זאת בחוק עצמו. לאחרונה העבירו הילוך ופסלו חוק שנחקק על פי הליך חקיקתו. כאשר ביטלו לאחרונה את הוראת השעה של תקציב דו-שנתי,עברו לשלב בו הם מתעלמים מחוק יסוד שאפשר זאת ובגבהות לבם הם רומזים בפסקי הדין שלהם כי גם חוק יסוד יהיה בעתיד מבחינתם טיוטה לעיבודם על פי גחמתם. על זה נאמר: פקיד ממונה כי ימלוך... |
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
בני בנקר |
|
|
|
|
|
| |
|
בחודשים הקרובים. נקוה שאיילת שקד קוראה ומסכימה לדברי המאמר. |
|
| כתובת IP: |
141.226.174.156 |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
מר פכטר |
|
|
|
10 |
|
| |
|
אם כן אז איך יתכן שאתה לא מסוגל לקרוא החלטת בית משפט ולהבין מה כתוב בה?
בית המשפט אמר שלא נדרש רשיון להפגנה שאיננה בנושא מדיני ושהוא ממליץ לבטל את הצורך ברשיון משטרתי בכל כהפגנה אך הוא מחזק את חובתה של המשטרה לקבוע מגבלות וכללים בהפגנות.
דהיינו - לא נדרשת רשות משטרה להפגין אבל נדרש תיאום ואישור לסידורים טכניים כאלה ואחרים.
בעניין דעתך על אתרי ההפגנה, יש צדדים לכאן ולכאן. בכל מקרה בפתח תקווה ההפגנה מרוחקת מאד מביתו של מנדלבליט ומכל בית מגורים אחר |
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
הירונימוס |
|
|
|
|
|
| |
|
הירונימוס, הבנת את דבריך? אתה טוען בשם הבג"ץ כי: "לא נדרשת רשות משטרה להפגין אבל נדרש תיאום ואישור לסידורים טכניים כאלה ואחרים", כלומר, כל אחד יכול להפוך להיות היזם של המשטרה שחייבת לשרת אותו על פי שגעונו. גם הנכדים שלי בסיוע ההורים שלהם - חושבים שהם יפעילו אותי על פי רצונם. זו מלחמה קשה להוכיח שגם בדמוקרטיה אסור שכל זב חוטם יקבע את סדרי העולם. הבג"ץ - כמוך - מעוניין בכאוס וזו סיבה מספיק טובה כדי לפסול את השופטים האלו, כי דמוקרטיה אינה אנרכיה. |
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ב_שמואל |
|
|
|
11 |
|
| |
|
יש לחוקק את חוק יסוד החקיקה! הקושי - הטרור המשפטי המשמש את בית המשפט. באמצעות תפירת התיקים בפרקליטות על פי צו בית המשפט (הפושע). תובעים ממלאים תפקיד מכונן בכוחם של שופטים. אישי ציבור ופוליטקאים הפועלים שלא כפי שדעתם של שופטים נוחה, "זוכים" לתפירת תיק במיוחד מטעם הפרקליטות. טרור משפטי זה הינו מקור כוחו של בית המשפט ומקור הענות הפוליטיקאים, ביניהם חברי כנסת האמורים ליצג את הציבור - לכל חפצו של בית המשפט. בשל כך ובשל עריצותו הכללית של בית המשפט שאיננו עושה צדק אלא עולות ואי צדק יש למצא שעת כושר ולפזר את בית המשפט! חייבים גם לדאוג להפרדה מוחלטת בין התביעה לבית המשפט. מי שבוחר בקריירה של תובע לעולם לעולם לא יוכל להיות שופט. הפרדה זו גם מצוינת למען ההתמצאות הכללית של השופטים לא כמרשיעים בלבד. (חוץ מהעובדה שיש לעבור לשיטת חבר המושבעים) |
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שפרירית |
|