בג"ץ חי בעולם וירטואלי

"הדמוקרטיה אינה דבר סטטי. הוא מצעד בלתי פוסק (פרנקלין ד. רוזוולט). ההחלטה גרמה נחת רב, לקבוצות קיצוניות או סמי קיצוניות שיוכלו עכשיו בשקט ובנחת לתכנן הפגנות פרועות שיביאו להתנגשויות ואלימות וחלילה גם לשפיכות דמים. הפגנות בערים ובכפרים ערביים, לפני או אחרי פיגועים, תוך ניסיון לעורר פרובוקציות מתוכננות או ספונטניות, יציפו את הארץ. זה לא הגיוני, לא סביר, ולא מידתי, שכל קבוצת אנשים, עם קשר ביניהם או בלי קשר למשהו, יתחילו להפגין על כל נושא שלטוני ליד בתיהם של נבחי ציבור ח"כים שרים, ראשי ממשלה, שופטים ונשיאים. הפתגם האנגלי הקלאסי: ביתי הוא מבצרי". "אינו סתם תרגום מילולי, זה רעיון שהמשפחה והילדים וגם השכנים - אינם חלק במאבק או בביקורת שיש על האיש המאכלס את הבית. רוצים להפגין? בבקשה ליד המשרדים של אנשי הציבור, בכנסים, בקמפיינים, אבל לא ליד הבית הפרטי של נשיא בית המשפט, שופטים וח"כים או ראש ממשלה. כל זאת ניתן לעשות אחרי קבלת אישור מהמשטרה עם מגבלות שלא יפריעו לחיים השוטפים ולא יסכנו את שלום הציבור. בדמוקרטיה מודרנית ליברלית ונאורה, עד כמה שזה נשמע יפה ומעורר השראה, יש עשרות מגבלות על הציבור, חמורות יותר מרישיון הפגנה, למשל: הגבלה על מהירות, הגבלה על רכיבה עם קסדה, הדלקת אורות מכונית, הגבלה על עסקים, על שעות עבודה, שעות מסחר, הגבלה על תרומות למפלגות, הגבלה על קדנציות נשיא - 7 שנים, מבקר המדינה ב-7 שנים ועוד הגבלות רבות ומשונות, וכולן כולן במסגרת דמוקרטית. צעדות והפגנות במוקדים מעוררי מחלוקת במדינה שיש בה עשרות נושאים מעורר מחלוקת בנושא התרת הרסן מהגבלות ופיקוח, הוא מהלך בטוח ומתכון קבוע לסכסוכים, להתפרעות ולגרימת נזק לרכוש, לציבור ולחיי אדם.

הפתרון הדמוקרטי

לעגן בחוק, כחלק מהחוקה שתהיה, תנאים ופיקוח על הפגנות, לרבות: מיקום, אתרים ופעילות. הערה לסיום: ההפגנות ליד ביתו של היועץ המשפטי לממשלה, הן על יסוד פוליטי מובהק, מונהגות על-ידי שני אנשים עם כוונות פוליטיות כמו אלדד יניב, פוליטיקאי כושל ומני נפתלי "עד מדינה" כושל. ולומר שזה לא פוליטי, כשהם דורשים לסלק את ביבי.