מערכות החינוך הממלכתית והממלכתית-דתית: מאז פתיחת שנת הלימודים תשע"ח למדו התלמידים במערכות אלה ימים אחדים לפני ראש השנה ועוד ימים אחדים בין חגי תשרי. למעשה ניתן לומר שפתיחת שנת הלימודים המתינה עד "אחרי החגים"; התלמידים והמורים המשיכו למתוח את חופשת הקיץ הארוכה ממילא; ההורים המשיכו לסבול ולאלתר; זמן יקר בוזבז. בדיקת לוח השנה מצביעה על כך שבשנת תשע"ט המצב יהיה גרוע עוד יותר.
מערכת החינוך החרדית: מאז פתיחת שנת הלימודים תשע"ח למדו התלמידים במערכת זו חודש שלם לפני ראש השנה - חודש אלול - ועוד ימים אחדים בין חגי תשרי. למעשה ניתן לומר ששנת הלימודים במערכת זו נפתחה במועד מתאים והגיוני.
הסיבה לבזבוז ולעיוות המתרחשים מדי שנה: קידושו של תאריך ה-1 בספטמבר כמועד פתיחתה של שנת הלימודים. בעולם הנוצרי יש טעם בעיתוי זה הלקוח מן הלוח הנוצרי, כי מן ה-1 בספטמבר ועד עונת החגים הנוצריים - שאינם חגינו - חולפים 4 חודשים כמעט. אין הגיון בעיתוי זה כאשר חגינו מתקיימים סמוך אחרי ה-1 בספטמבר.
יאמרו לנו, חם בקיץ ולא ניתן ללמוד. דברי הבל! אם החופש הגדול יתקיים בחודשים תמוז-אב במקום בחודשים יולי-אוגוסט לא יהיה כל הבדל בטמפרטורות. ההבדל היחיד הוא אורכה המוגזם של חופשת הקיץ. בתמוז-אב יש 59 ימים וביולי-אוגוסט יש 62 ימים, ועל כן המורים יתנגדו. אם זאת הבעיה, ניתן לפצות אותם. יתר על כן, ניתן לצפות מהם לבוא לקראת כלל האוכלוסייה הסובלת מן החופשה המוגזמת ולוותר על 3 ימים אלה. אם כך יעשו, תדמיתם בציבור עשויה להשתפר.
יאמרו לנו, בכל העולם חופשת הקיץ היא בחודשים יולי-אוגוסט. התשובה: חופשת קיץ בחודשים תמוז-אב כמעט חופפת לחופשת קיץ בחודשים יולי-אוגוסט, אבל יש לה יתרון גדול: היא מאפשרת חודש שלם ורצוף של לימודים במהלך חודש אלול.
יאמרו לנו, לא מכירים את הלוח העברי. אדרבה, לימודים בחודש אלול יאפשרו ללמוד ולהכיר את הלוח שלנו, לפיו זה עתה חגגנו את תחילתה של השנה החדשה.
יאמרו לנו, זו הדתה. האם דיבור בשפתנו, או הכרת ההיסטוריה שלנו באמצעות ספר הספרים, או שימוש בלוח שלנו הם עניין של דת? כל אלה שייכים לכולנו, חילוניים ודתיים.
אתגר לשר החינוך,
נפתלי בנט: להיערך כבר עתה לסיים את שנת הלימודים תשע"ח ביום ל' בסיוון - ולא ביום 30 ביוני - ולפתוח את שנת הלימודים תשע"ט ביום א' באלול ולא ביום 1 בספטמבר. הציבור יודה לו על צעד נבון בכיוון הנכון.