די עם הרכבת

ביררתי עם משרד התחבורה מדוע צריך רכבות בישראל והם מנו שלוש סיבות: א. הורדת העומס מהכבישים הפקוקים גם כך. ב. תחבורה עבור אנשים שאינם מסוגלים לנהוג בגלל נכות או בגלל שיש להם עבודה מתישה. ג. הפחתת זיהום האוויר כי הרכבת מחליפה מכוניות רבות. חלק מהסיבות הללו היו בעלות הגיון מסוים עד כניסת הרכב האוטונומי לשוק. בקליפורניה יכנסו הרכבים האוטונומיים ללא נהג מלווה כבר ביוני 2018. אצלנו זה כנראה ייקח עוד קצת זמן, אבל הרכבים האוטונומיים יגיעו ואז כל הסיבות הללו שמנה משרד התחבורה כבר לא יהיו רלוונטיות: א. מחקרים ביפן ובארה"ב הראו שפקקים נגרמים בגלל שונות גדולה בין צורות הנהיגה של אנשים שונים ודרך התגובה שלהם לאירועים בכביש. המכוניות האוטונומיות אפילו של חברות מתחרות ינהגו באופן די דומה ולכן זרימת התנועה תשתפר באופן משמעותי. מלבד זאת, 70% מהכנסות הרכבת הן מסובסידיה ובנוסף את המסילות החדשות מניחה המדינה. קריאת הדוחות הכספיים של הרכבת מראה שמדובר בחברה שמפסידה מיליארדים כל שנה. אם היא לא יכולה לחיות, אפשר לתת לה למות בכבוד. את המיליארדים שנחסוך מהרכבת אפשר להשקיע בכבישים ולהוריד את רמת הפקקים. היכן שניתן צריך להרחיב את הכבישים כפי שהרחבת נתיבי איילון בין מחלף קק"ל לגלילות הפחית משמעותית את הפקקים במקטע הזה ובמקומות בהם לא ניתן להרחיב את הכבישים, ניתן לבנות קומה שנייה לכבישים כפי שנעשה בעיר קובה ביפן, בעיר שיקגו בארה"ב ובעוד מקומות רבים בעולם. אפילו האירנים בנו קומה שנייה של נתיבים בכביש המהיר שחוצה את טהרן. ב. בעידן המכוניות האוטונומיות, גם אנשים בעלי נכות או בעלי עבודה מתישה יוכלו לסוע במכונית בלי לנהוג ואז הרכבים האוטונומיים השיתופיים יהיו אטרקטיביים הרבה יותר מרכבת שמגיעה למקום מרוחק מהבית ואז השאלה האם המדינה חייבת לספק שירותי רכבת או שרכבת צריכה להיות עסק כלכלי רווחי בבעלות פרטית כמו המודל היפני תהיה שאלה מעניינת עבור חוקרי ההיסטוריה של התחבורה. ג. בשנת 2016 הכנסות המדינה ממיסוי רכבים היו יותר מ-40 מיליארד שek, בעוד שעל סלילת כבישים הוצאו רק 6.1 מיליארד שקל. כלומר חלק הארי של הכסף שנגבה מבעלי הרכבים איננו חוזר אליהם כתשתיות, אלא מופנה לתחבורה ציבורית ולמטרות אחרות בתקציב המדינה. המיסוי הגבוה על הרכבים מעלה את ערכם של הרכבים וכתוצאה מכך גם רכבים ישנים, שבמדינות אחרות היו נזרקים למגרש גרוטאות, ממשיכים בישראל לנוע בכבישים. ברכבים אלו מערכות השמן כבר אינן אטומות לגמרי ולכן הם מזהמים יותר את האוויר. בארה"ב, למרות רמת מינוע יחסית גבוהה לעולם - כ-0.8 מכוניות בממוצע לאדם, רמת זיהום האוויר אפילו בערים צפופות כמו ניו-יורק ולוס אנג'לס נמוכה בהרבה מישראל אשר בה רמת המינוע היא 0.365 מכוניות לאדם. הסיבה היא שבנוסף למכוניות המתקדמות והמשופרות בארה"ב, אין לארה"ב שכנים כמו הרשות הפלשתינית ומדינות כמו ירדן ומצרים שמרשות לרכבים מזהמים לנוע ובנוסף אינן מפקחות על איכות הדלק הנמכר בתחומן. לכן, למרות כמות הנסיעות המזערית ברכבות בארה"ב, רמת זיהום האוויר בה נמוכה מהממוצע העולמי כי מכוניות מודרניות פולטות זיהום אוויר השואף לאפס. לסיכום, רכבת זה כלי תחבורה שהומצא לפני כ-200 שנה. בעידן המכוניות האוטונומיות, כלי תחבורה שמוביל המון אנשים מתחנה מרכזית אחת לתחנה מרכזית אחרת, איבד את ההצדקות לקיומו.