בשבוע שעבר חל יום הזיכרון ל
דוד בן-גוריון. כרגיל התקיים טקס בשדה בוקר. נתניהו נאם, פאר ושיבח את בן-גוריון. עם זאת לא שכח להשוות את מעשי בן-גוריון למעשיו הוא. ראש ממשלתנו אף הרחיק לכת באומרו שבן גוריון לא הצליח להפריח את הנגב על-אף שנתן דוגמה אישית בעוד הוא נתניהו משחר נעוריו הבין שיש להצמיח את הנגב לא באמצעות הטבות אלא על-ידי הבאת הכלכלה לנגב. קרי העברה בין השאר של מחנות הצבא לנגב.
הוא רק מתעלם מכך שבן גוריון פעל בזמנים בהם יכולת המדינה לקיים את עצמה הייתה תחת סימן שאילה כי היה קשה לה "לגמור את החודש". מה גם שהמקורות שנוצרו למעבר נבעו מעליה חדה של המקרקעין במרכז הארץ. בעודו ממריא על-כנפי הדמיון הוא משווה את כלכלת המאפיונר בגסי סיגל בהפרחת לאס ואגס ככלכלה הנכונה! ללא התייחסות להשוואה זו הרי שהמאפיה ניצלה אישור ייחודי לנהל משחקי מזל שהיו אסורים במקומות אחרים בארה"ב.
האם נתניהו היה מסוגל להחליט על הקמת המדינה בניגוד לכל הגיון כלכלי, פוליטי או צבאי? האם היה מתעקש על ממלכתיות? האם היה מפרק את הפלמ"ח? ודאי שלא, ובן גוריון החליט וביצע למרות הסיכונים.
בן גוריון לא היה מתמהמה בבניית הגדר על הגבול עם מצרים. עיכוב בן שנתיים. עבודת התכנון הסתימה בימי אולמרט, שהגדיל את מספר המסתננים בעשרות אלפים. עיכוב זה בנוסף למחיר החברתי עולה למדינה כ-2 מיליארד דולר.
האם בן-גוריון היה נותן לגוף כמו מכבי אש להתקיים בכל נחשלותו? רק אסון שריפות הכרמל הזיז את נתניהו לבצע בו ראורגניזציה.
בכלל נתניהו ממנה בעלי תפקידים באיחור רב על-אף שבמרבית המקרים הצורך במינוי היה ידוע מראש. היות המינויים לא מעולים הם לאור קבלת החלטות תחת לחץ. שר החוץ נתניהו "השכיל" למנות את
ציפי חוטובלי כסגניתו וזו הצטיינה לאחרונה בהתנגשותה עם יהדות ארה"ב. סגניתו, הסונטת ביהודי ארה"ב שלא משרתים בצבא ארה"ב, לא שירתה בצבא...
יש לנו ראש
ממשלה שלא נותן למציאות לבלבל אותו.לא ירחק היום שבו יצ'זבט שהוא ובן גוריון ירו בטנקים בריטיים בעומדם על סיפון אלטלנה.
בשלב הבא יהיו הוא ובן גוריון אבות האומה, ויותר מאוחר הוא יהיה אבי האומה ובן גוריון סתם מישהו.