א. מתים פחות
בשנת 2015, דיווחה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כרבע ממקרי המוות בישראל (25.1 אחוזים) נגרמו מסרטן, ו-14.4 אחוזים ממקרי המוות בארץ נגרמו ממחלות לב. מחלות זיהומיות גרמו ל-5.7 אחוזים מהפטירות - כמו סוכרת; 5.7 אחוזים מהפטירות נגרמו משבץ מוחי; 3.8 אחוזים ממחלות כליה; ו-2.1 אחוזים מיתר-לחץ-דם.
לפי הסטטיסטיקה, קטנה בשנים האחרונות כמות הנפטרים ממחלות לב, וגדל שיעור הנפטרים ממחלות זיהומיות. הנתונים מאוששים את הסטטיסטיקה על הגידול בתוחלת החיים של הישראלים. 38 אחוזים מהנפטרים בארץ היו עד גיל 85, ו-81 אחוזים מעל גיל 65. רק ששה האחוזים מהנפטרים היו מתחת לגיל 45.
הסטטיסטיקה מלמדת, כי יחסית לארצות המפותחות באירופה (
OECD), שיעור התמותה מסרטן, ממחלות לב ומשבץ מוחי בארץ נמוך יותר, ואילו שיעור התמותה ממחלות זיהומיות, מסוכרת וממחלות כליה בישראל גבוה מאוד יחסית לארצות אירופה.
ב. שבר
הרב אלי סדן, מייסד וראש המכינה הקדם-צבאית בעלי, תקף בחריפות את מדיניות צה"ל על פקודת השירות המשותף במהלך שיעור. לדבריו, "שבעים שנה מאז שמדינת ישראל קיימת לא היה חוק כזה, שמחייב אדם דתי לעבור על תורתו. זה שבר של כל שיתוף הפעולה שלנו עם המדינה".
לפי הרב סדן, פקודת השירות המשותף מחייבת קצין לשרת בגדוד מעורב והיא כמו 'גזירת שמד', שבאמצעותה מכריחים קצינים דתיים לעבור על איסורי תורה. למרות זאת, הבהיר הרב, שאין שום שינוי בחשיבות הגיוס לצבא וליחידות הקרביות ביותר.
דברי הרב סדן משקפים החרפה במשבר ביחסים בין הצבא לבין הציבור הדתי. למרות זאת, איני סבור, שהרמטכ"ל איזנקוט יעצור במרוצתו, שגם אם אתאמץ, איני יכול להסבירה. כיום, למרות המדיניות האנטי-דתית של הרמטכ"ל, עדיין יש ביחידות הלוחמות מאות חיילים וקצינים דתיים. פקודת השירות המשותף נועדה לאפשר לחיילות לשרת ביחידות קרביות. כמה עשרות בנות יבחרו לעשות זאת. כפי שמבהיר הרב סדן, הפקודה מטרפדת את רצון הדתיים לשרת כקצינים.
הרמטכ"ל דוהר לקראת הכללת נשים, ואי-אפשר להבין את הגיון פעולתו, כיוון שהוא מקריב את יחסי הצבא עם הציבור הדתי ולא רק בתחום הזה (עיינו בפקודה המשונה לגבי גידול זקנים).
ג. נגד עישון
ההצעה לאסור מכירת סיגריות ומוצרי טבק לצעירים מתחת לגיל 21 - דבר בעִתוּ. החוק הישראלי קובע, שאין למכור סיגריות ומוצרי טבק לצעירים עד גיל 18. עשרים ח"כים חתומים על ההצעה של ח"כ
יהודה גליק, שנועדה להילחם בעישון בגיל צעיר, כולל בתקופת השירות הצבאי.
מחקרים בארץ ובעולם העלו, כי הגבלת מכירת סיגריות לצעירים צמצמה מאוד את שיעור העישון בקרב צעירים. ח"כ גליק
הוסיף, כי "מדינת ישראל מפסידה שני מיליארדי שקלים מדי שנה כתוצאה מטיפול בנזקי עישון. הגיע הזמן שמדינת ישראל תאמץ צעדים משמעותיים ותצטרף למדינות, שפועלות על-מנת להגן על אזרחיהן".
ד. יחסיות
הוויכוחים על-אודות מה שנקרא, 'חוק המרכולים', מלמדים על חוסנה של היחסיות. כולם מדברים על סטטוס-קוו, ומתכוונים לדברים שונים לחלוטין, בהתאם לצורכיהם.
סטטוס-קוו נגזר מהביטוי הלטיני, סטטוס-קוו אנטה (המצב שלפני המלחמה). לפיכך, חשוב איפה כל דובר מציב את מישור הייחוס שלו - קום המדינה, אשתקד, אתמול, הבוקר, או משהו אחר.
ה. מוטיווציה
לפני כמה חודשים שמעתי הרצאה של אלוף (מיל')
יצחק בריק, נציב קבילות החיילים. האלוף דיבר בפני אגודת חוקרי צבא בישראל, והזכיר את
משבר המוטיווציה בצבא. אם הבנתי נכונה את דבריו, זו בעיה של מנהיגות. נזכרתי בהרצאתו הבוקר, כשכולם פצחו בשיר, בנהי ובבכי על משבר המוטיווציה בגיוס לצבא. נתוני הצבא מראים, כי המוטיווציה לשירות קרבי של המתגייסים הטריים לצה"ל במחזור נובמבר הנוכחי נמצאת בשפל של עשור, והיא נמוכה אף יותר מהמוטיווציה הירודה של המתגייסים לצבא לאחר מלחמת לבנון השנייה.
בגיוס אוגוסט האחרון עמדה המוטיווציה של גברים לשירות קרבי בצה"ל על כ-67 אחוזים. בגיוס נובמבר 2017 המגמה מדאיגה אף יותר, וצבאנו לא מסר נתונים עליה. במחזור הגיוס נובמבר 2007 רק 66.3 אחוזים מהגברים הביעו את רצונם לשרת בקרבי.
בצה"ל הדגישו, ששורות הלחימה מלאות. עוד הודו בצבא, כי בעיות המוטיווציה הן בעיקר בחילות האיסוף הקרבי, השריון, ההנדסה והתותחנים, אך במחזור הגיוס הנוכחי לא נרשם מחסור בלוחמים ביחידות הללו. בצבא מדגישים עוד כי זמן קצר לאחר הגעתם ליחידות משנים החיילים הצעירים את דעתם, והמוטיווציה שלהם עולה.